מבצע חג מיוחד – מתנה לבחירה בקניית סוכה
מסגרת סוכה מותאמת אישית – הבחירה המושלמת לסוכה שלך
🏗️ מהי מסגרת סוכה ולמה היא הכרחית לבניית סוכה איכותית?
מסגרת הסוכה היא לב ליבה של כל סוכה יציבה ומתפקדת. היא מהווה את השלד שמחזיק את הסוכה כולה, ומבטיחה שהסוכה תעמוד זקופה ובטוחה לאורך כל ימי החג. ללא מסגרת חזקה ויציבה, כל ניסיון לבנות סוכה יסתיים בכישלון, במיוחד כאשר מדובר ברוחות חזקות או במשקעים בלתי צפויים. מסיבה זו, חשוב לבחור במסגרת איכותית שתספק את התמיכה הנדרשת לכל שאר מרכיבי הסוכה, ותשמור על הסוכה יציבה ובטוחה למשך כל החג.
🔧 היתרונות בבחירת מסגרת סוכה מותאמת אישית
לא כל סוכה דומה לאחרת, וכל משפחה או קהילה עשויים להזדקק לסוכה בגודל שונה ובצורה שונה. כאן נכנסת לתמונה החשיבות של מסגרת סוכה מותאמת אישית. המסגרות המוצעות על ידינו מגיעות במגוון רחב של גדלים, החל ממסגרות קטנות שמתאימות לסוכות משפחתיות קומפקטיות, ועד למסגרות גדולות שמתאימות לאירוח של מספר גדול של אנשים.
בכל מסגרת סוכה, ניתן להתחיל מבסיס חזק ויציב שמורכב מקרטון מחוזק, והגדלה הדרגתית של המסגרת באמצעות קיטים להארכה המיוצרים בהתאמה מדויקת לבסיס. הקיטים מאפשרים לכם להתאים את גודל הסוכה לפי הצרכים שלכם, בין אם מדובר בהרחבה קלה בלבד או בהרחבה משמעותית לגודל מקסימלי.
🛠️ התקנה פשוטה ומהירה – פתרון מושלם לכל אחד
אחת מהתכונות הבולטות של המסגרות שלנו היא הפשטות והמהירות של ההתקנה. כל חלק במסגרת מתוכנן ומיוצר כך שהוא מתאים בדיוק למקומו, ובנוסף, כל חלק מסומן בבירור כדי להקל על תהליך ההרכבה. בין אם יש לכם ניסיון קודם בבניית סוכה ובין אם לא, המסגרות שלנו מאפשרות לכם לבנות סוכה בצורה עצמאית, ללא צורך בעזרה מקצועית או בכלים מיוחדים.
🌧️ חומרים איכותיים להבטחת עמידות
המסגרות מיוצרות מחומרים חזקים ואיכותיים, המיועדים לעמוד בתנאי מזג האוויר הקשים ביותר. החומרים עמידים בפני לחות, רוחות, וחום, ומבטיחים לכם סוכה יציבה ובטוחה למשך כל ימי החג. בנוסף, המסגרות שלנו עוברות בקרת איכות קפדנית כדי להבטיח שכל מסגרת שתגיע אליכם תהיה מושלמת לשימוש.
🎨 שדרוג הסוכה והוספת מוצרים נלווים
אחד היתרונות הגדולים של המסגרות שלנו הוא האפשרות לשדרוג הסוכה ולהוספת מוצרים נלווים, כמו מוטות לתליית קישוטים, וילונות, או אפילו קורות תומכות נוספות למקרים בהם נדרשת יציבות נוספת. ניתן להזמין כל כמות של מוצרים נלווים מבלי לדאוג לעלויות המשלוח, מאחר ומחיר המשלוח נותר קבוע, ללא קשר לכמות הפריטים בהזמנה.
📐 תכנון סוכה לפי הצרכים האישיים שלך
בניית סוכה צריכה להיות חוויה נעימה ומספקת, והמסגרות שלנו מתוכננות בדיוק עבור מטרה זו. אנו מאפשרים לכם לבחור את הגודל והמבנה המדויק שמתאימים לכם, תוך שמירה על איכות ועמידות מרבית. אין צורך להסתפק בפתרונות גנריים כאשר אפשר לבחור במסגרת סוכה מותאמת אישית, שתשרת אתכם למשך שנים רבות ותאפשר לכם לחגוג את סוכות ברוגע ובשמחה.
🔍 איך לבחור את המסגרת המתאימה לכם?
הבחירה במסגרת המתאימה תלויה בגודל השטח בו תרצו להקים את הסוכה, במספר האנשים שצפויים לשהות בה, ובצורך שלכם ביציבות נוספת במקרים של תנאי מזג אוויר קשים. לכל גודל סוכה, יש לנו את הפתרון המושלם, עם אפשרות להוסיף קיטים להארכה ולהתאים את המסגרת בדיוק לצרכים שלכם.
להלן טבלת המסגרות הממחישה מה תקבלו בכל גודל של סוכה שתבחרו:
| גודל | מחוזקת | קיט 2 | קיט 3 | קיט 3 פלוס |
| 2X4 | 1 | 1 | ||
| 2X4.5 | 1 | 1 | ||
| 2X5 | 1 | 1 | ||
| 2X6 | 1 | 1 | ||
| 2X7 | 1 | 2 | ||
| 2X8 | 1 | 1 | 1 | |
| 2X9 | 1 | 3 | ||
| 2X10 | 1 | 2 | 1 | |
| 2X11 | 1 | 1 | 2 | |
| 2X12 | 1 | 3 | ||
| 3X3 | 1 | |||
| 3X4 | 1 | 1 | ||
| 3X5 | 1 | 1 | ||
| 3X6 | 1 | 1 | ||
| 3X7 | 1 | 2 | ||
| 3X8 | 1 | 1 | 1 | |
| 3X9 | 1 | 3 | ||
| 3X10 | 1 | 2 | 1 | |
| 3X11 | 1 | 1 | 2 | |
| 3X12 | 1 | 3 | ||
| 4X4 | 1 | 2 | 1 | |
| 4X5 | 1 | 2 | 1 | |
| 4X6 | 1 | 1 | 1 | 1 |
| 4X7 | 1 | 1 | 2 | 3 |
| 4X8 | 1 | 1 | 2 | 3 |
| 4X9 | 1 | 1 | 2 | 3 |
| 4X10 | 1 | 1 | 3 | 3 |
| 4X11 | 1 | 1 | 3 | 3 |
| 4X12 | 1 | 1 | 3 | 3 |
| 5X5 | 1 | 2 | 1 | |
| 5X6 | 1 | 1 | 1 | 1 |
| 5X7 | 1 | 1 | 2 | 2 |
| 5X8 | 1 | 1 | 2 | 2 |
| 5X9 | 1 | 1 | 2 | 2 |
| 5X10 | 1 | 1 | 3 | 3 |
| 5X11 | 1 | 1 | 3 | 3 |
| 5X12 | 1 | 1 | 3 | 3 |
| 6X6 | 1 | 2 | 1 | |
| 6X7 | 1 | 3 | 2 | |
| 6X8 | 1 | 3 | 2 | |
| 6X9 | 1 | 3 | 2 | |
| 6X10 | 1 | 4 | 3 | |
| 6X11 | 1 | 4 | 3 | |
| 6X12 | 1 | 4 | 3 | |
| 7X7 | 1 | 4 | 4 | |
| 7X8 | 1 | 4 | 4 | |
| 7X9 | 1 | 2 | 2 | 4 |
| 7X10 | 1 | 5 | 6 | |
| 7X11 | 1 | 4 | 1 | 6 |
| 7X12 | 1 | 3 | 2 | 6 |
| 8X8 | 1 | 2 | 2 | 4 |
| 8X9 | 1 | 1 | 3 | 4 |
| 8X10 | 1 | 4 | 1 | 6 |
| 8X11 | 1 | 3 | 2 | 6 |
| 8X12 | 1 | 1 | 4 | 6 |
| 9X9 | 1 | 1 | 4 | |
| 9X10 | 1 | 2 | 3 | 6 |
| 9X11 | 1 | 1 | 4 | 6 |
| 9X12 | 1 | 5 | 6 | |
| 10X10 | 1 | 6 | 9 | |
| 10X11 | 1 | 4 | 2 | 9 |
| 10X12 | 1 | 3 | 3 | 9 |
| 10X15 | 1 | 3 | 4 | 12 |
| 10X20 | 1 | 5 | 4 | 18 |
| 11X11 | 1 | 3 | 3 | 9 |
| 11X12 | 1 | 1 | 5 | 9 |
| 12X12 | 1 | 6 | 9 | |
| 21X21 | 1 | 12 | 18 | |
| 30X30 | 1 | 18 | 81 | |
| 50X50 | 1 | 7 | 25 | 256 |
טבלה זו מציגה את הגדלים השונים של מסגרות הסוכה, ואת האפשרויות להגדלה באמצעות קיטים להארכה. בעזרת הטבלה, תוכלו לבחור את המסגרת המתאימה ביותר לצרכים שלכם ולבנות את הסוכה המושלמת לחג.
סוכת הילדים המושלמת: רעיונות לפעילויות ועיצוב
סוכת הילדים המושלמת
רעיונות לפעילויות ועיצוב
חג הסוכות הוא הזדמנות נפלאה לחבר את הילדים למסורת באופן חווייתי ומהנה. סוכת ילדים מיוחדת יכולה להפוך את החג לבלתי נשכח עבור הקטנטנים.
בואו נגלה כיצד ליצור את סוכת הילדים המושלמת, מלאה בפעילויות מרתקות ועיצוב מקסים.
1. בחירת הסוכה המושלמת
סוכת הילדים של סוכות הדר היא הבסיס המושלם לחוויה בלתי נשכחת:
- קלה להרכבה: מתקפלת ונפתחת תוך דקות ספורות
- בטיחותית: בעלת תו תקן ממכון התקנים הישראלי
- מעוצבת: עם איורים צבעוניים האהובים על ילדים
- מרווחת: במידות של 95 ס”מ גובה, 80 ס”מ רוחב ואורך
לפרטים נוספים על סוכת הילדים שלנו, לחץ כאן
2. עיצוב פנים הסוכה
הפכו את הסוכה למרחב קסום:
- תאורה: הוסיפו גרלנדת אורות LED צבעונית.
- קישוטים: תלו שרשראות נייר וקישוטים מנצנצים.
- שטיח רך: הניחו שטיח צבעוני ורך על הרצפה.
- כריות: פזרו כריות צבעוניות לישיבה נוחה.
3. פעילויות יצירה בסוכה
- ציור על דפנות הסוכה: הניחו גיליונות נייר גדולים על הדפנות ותנו לילדים לצייר עליהם
- יצירת קישוטים: הכינו יחד שרשראות מחרוזים או נייר
- בניית דגמים: השתמשו בקוביות או לגו לבניית דגמי סוכות מיניאטוריות
4. משחקים ופעילויות
- חפש את האתרוג: החביאו אתרוג (או צעצוע בצורת אתרוג) בסוכה והילדים יחפשו
- סיפורי סוכות: ספרו סיפורים על חג הסוכות ומנהגיו
- משחקי זיכרון: הכינו משחק זיכרון עם תמונות הקשורות לחג
5. למידה חווייתית
- לימוד על ארבעת המינים: הביאו דוגמאות של ארבעת המינים והסבירו עליהם.
- יצירת לוח שנה: עזרו לילדים ליצור לוח שנה של חגי תשרי.
- משחק תפקידים: שחקו משחק תפקידים של אושפיזין, אורחי הסוכה המסורתיים.
6. פינת קריאה
- ספרייה קטנה: הכניסו לסוכה חוברות קריאה לילדים על חג הסוכות.
- כריות קריאה: הוסיפו כריות גדולות ונוחות לקריאה
7. פינת אוכל חגיגית
- שולחן קטן: הכניסו שולחן נמוך וכיסאות קטנים.
- כלים צבעוניים: השתמשו בכלים צבעוניים ובטוחים לילדים.
- ארוחות חגיגיות: הכינו ארוחות קלות ומהנות בסוכה.
8. טכנולוגיה בסוכה
- הקרנת סרטים: הקרינו סרטים קצרים על החג על אחת מדפנות הסוכה
- מוזיקה: השמיעו שירי חג באמצעות רמקול נייד קטן
9. פעילויות לילה
- סיפורי לילה: ספרו סיפורים מרתקים לפני השינה בסוכה
10. שיתוף הקהילה
- אירוח חברים: הזמינו חברים של הילדים לפעילויות בסוכה
- תחרות עיצוב: ארגנו תחרות עיצוב סוכות ילדים בשכונה
סוכת הילדים של סוכות הדר מספקת את הבסיס המושלם ליצירת חוויה בלתי נשכחת עבור הילדים בחג הסוכות. עם שילוב של עיצוב יצירתי, פעילויות מהנות ולמידה חווייתית, תוכלו להפוך את הסוכה למרחב קסום שהילדים יאהבו לבלות בו.
זכרו, המטרה היא ליצור זיכרונות מתוקים ולחבר את הילדים למסורת באופן חיובי ומהנה. עם סוכת הילדים שלנו והרעיונות הללו, אתם בדרך הנכונה ליצירת חג סוכות מושלם עבור הקטנטנים!
מסע בזמן – ההיסטוריה של הסוכה מימי התנך ועד ימינו
מסע בזמן: ההיסטוריה של הסוכה מימי התנ”ך ועד ימינו
הסוכה, מבנה זמני ופשוט לכאורה, נושאת עמה היסטוריה עשירה ומרתקת המשתרעת על פני אלפי שנים. מימי התנ”ך ועד לסוכות הטלסקופיות המודרניות של ימינו, הסוכה עברה שינויים רבים, אך תמיד שמרה על מהותה הרוחנית והסמלית. בואו נצא למסע בזמן ונגלה את סיפורה המרתק של הסוכה.
1. ימי התנ”ך: מקורות הסוכה
הסוכה מוזכרת לראשונה בתורה, בספר ויקרא (כ”ג, מ”ב-מ”ג): “בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים… לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם”.
בתקופה זו, הסוכות היו מבנים פשוטים שהוקמו מחומרים זמינים כמו ענפים ועלים. הן שימשו כמחסה זמני לחקלאים בעת האסיף ולנוודים במדבר.
2. תקופת בית ראשון ושני: מסורת מתגבשת
בתקופת בית המקדש, חג הסוכות הפך לאחד משלושת הרגלים. עולי הרגל היו מקימים סוכות בירושלים, והחג לווה בטקסים מרשימים בבית המקדש, כולל ניסוך המים וחגיגות שמחת בית השואבה.
3. תקופת המשנה והתלמוד: הלכות מתפתחות
חכמי המשנה והתלמוד פיתחו את ההלכות הקשורות לבניית הסוכה ולישיבה בה. נקבעו כללים מדויקים לגודל הסוכה, לסכך, ולאופן הישיבה בה. תקופה זו הניחה את היסודות להלכות הסוכה כפי שאנו מכירים אותן היום.
4. ימי הביניים: סוכות בגלות
עם פיזורם של היהודים בגלות, מסורת הסוכה התאימה את עצמה לתנאים החדשים. בקהילות אירופה, למשל, היו מקימים סוכות על מרפסות או בחצרות פנימיות. בתקופה זו התפתחו גם מנהגים שונים של קישוט הסוכה.
5. העת החדשה: התחדשות ואתגרים
עם תחילת העת החדשה והאמנציפציה, היהודים נאלצו להתמודד עם אתגרים חדשים בקיום מצוות הסוכה. בערים הגדולות, מציאת מקום להקמת סוכה הפכה למשימה מורכבת. פתרונות יצירתיים כמו סוכות על גגות בניינים החלו להופיע.
6. המאה ה-20: חידושים טכנולוגיים
המאה העשרים הביאה עמה חידושים טכנולוגיים שהשפיעו גם על עולם הסוכות. החלו להופיע סוכות מתקפלות וניידות, שהקלו על הקמת הסוכה ואחסונה. חומרים חדשים כמו מתכת ופלסטיק נכנסו לשימוש בבניית הסוכות.
7. ימינו: הסוכה הטלסקופית והעתיד
כיום, חברות כמו סוכות הדר מובילות את החדשנות בתחום עם פתרונות כמו הסוכה הטלסקופית. סוכות אלו משלבות טכנולוגיה מתקדמת עם שמירה על המסורת, מאפשרות הקמה מהירה ונוחה, ומתאימות למגוון רחב של מרחבים.
ממבנה פשוט בימי קדם ועד לסוכות הטכנולוגיות של ימינו, הסוכה עברה שינויים רבים לאורך ההיסטוריה. עם זאת, מהותה הרוחנית והסמלית נשארה ללא שינוי. הסוכה ממשיכה להזכיר לנו את חסדי ה’, את הארעיות של החיים החומריים, ואת החשיבות של אחדות ומשפחתיות.
בעידן המודרני, עם פתרונות כמו הסוכה הטלסקופית של סוכות הדר, קיום מצוות הסוכה הפך לנגיש יותר מאי פעם. טכנולוגיה זו מאפשרת לנו לשמור על המסורת העתיקה תוך התאמתה לאורח החיים המודרני, ומבטיחה שמסורת הסוכה תמשיך להתקיים ולשגשג גם בדורות הבאים.
לגילוי עוד על הסוכות המודרניות שלנו, לחץ כאן
סוכה טלסקופית – מדוע משתלם לקנות סוכה כזו לחג
סוכה טלסקופית: המהפכה המודרנית לחג הסוכות
למה סוכה טלסקופית היא הבחירה החכמה לחג הסוכות הקרוב?
חג הסוכות מתקרב, וכולנו מתחילים לחשוב על הקמת הסוכה המסורתית. אבל מה אם אמרנו לכם שיש דרך קלה, נוחה ומודרנית יותר לחגוג את החג? הכירו את הסוכה הטלסקופית – הפתרון המושלם לכל מי שמחפש נוחות, גמישות ואיכות בסוכה שלו.
מהי סוכה טלסקופית?
סוכה טלסקופית היא סוכה מתקדמת שמשלבת טכנולוגיה מודרנית עם מסורת עתיקה. היא מורכבת ממערכת מוטות מתכווננים שמאפשרים לכם לשלוט בגודל ובצורה של הסוכה בקלות רבה.
זוהי לא סתם עוד סוכה – זו מהפכה של ממש בעולם הסוכות!
7 יתרונות מדהימים של סוכה טלסקופית
1. קלות הרכבה ופירוק מדהימה
אחד היתרונות הבולטים של הסוכה הטלסקופית הוא הפשטות שבהרכבתה. שכחו מהימים של עבודה קשה והזעה בשמש. עם הסוכה הטלסקופית, כל מה שצריך זה:
1. להניח את המוטות במקומם
2. לחבר אותם בעזרת חיבורים ידניים חזקים
3. להתאים את הגודל לפי הצורך
וזהו! הסוכה שלכם מוכנה בזמן שיא, ללא צורך בכלי עבודה מיוחדים או מאמץ רב.
2. חוזק ויציבות ללא פשרות
אל תתנו למראה הקל והנוח להטעות אתכם. הסוכה הטלסקופית של סוכות הדר בנויה ממוטות ברזל חזקים במיוחד. היא מסוגלת לעמוד בפני רוחות חזקות ולהחזיק משקל רב, מה שהופך אותה לבטיחותית ואמינה לאורך כל ימי החג.
3. גמישות מקסימלית – התאמה לכל גודל ומקום
זהו אולי היתרון המשמעותי ביותר של הסוכה הטלסקופית. בין אם אתם גרים בבית פרטי עם חצר גדולה, בדירה עם מרפסת קטנה, או אפילו מתכננים להקים סוכה במרחב ציבורי – הסוכה הטלסקופית מתאימה את עצמה לכל מקום!
התאמה מדויקת: כל מוט ניתן להארכה או קיצור בנפרד.
אפשרויות אינסופיות: מסוכה קטנה ואינטימית ועד לסוכה ענקית לאירוח המוני.
שליטה מלאה: אתם קובעים את הגובה, האורך והרוחב בדיוק כפי שאתם צריכים.
4. עיצוב מותאם אישית
עם הסוכה הטלסקופית, אתם לא רק קובעים את הגודל, אלא גם את המראה! בחרו בין:
- בד לבן קלאסי
- בדים מעוצבים עם הדפסים מסורתיים
- עיצובים ייחודיים משלכם
והכי טוב? הרכבת הבד קלה במיוחד, ללא צורך בסולם או בעזרה נוספת.
5. אחסון וניידות מושלמים
לאחר החג, הסוכה הטלסקופית מתקפלת לגודל קומפקטי במיוחד. זה אומר:
– חיסכון במקום אחסון
– קלות בהובלה ממקום למקום
– אפשרות לקחת את הסוכה לכל מקום, אפילו לטיולים!
6. תכנון מדויק ללא הפתעות
הגמישות של הסוכה הטלסקופית מאפשרת לכם לתכנן את הסוכה שלכם בדיוק כפי שדמיינתם. אין יותר הפתעות של “אופס, זה לא מתאים” או “חסר לנו מקום”. עם הסוכה הטלסקופית, אתם תמיד יכולים להתאים את הגודל בדיוק למקום שיש לכם.
7. נוחות מקסימלית בקישוט ותחזוקה
הסוכה הטלסקופית מאפשרת לכם:
- לקשט בקלות ללא צורך בסולם
- להתאים סוכה קטנה ומיוחדת לילדים
- לשנות ולהתאים את הגודל גם במהלך החג אם צריך
למה סוכה טלסקופית היא ההשקעה הטובה ביותר לחג?
1. חיסכון בזמן ומאמץ: הקמה ופירוק מהירים ופשוטים.
2. גמישות מקסימלית: התאמה לכל מקום וצורך.
3. איכות ובטיחות: חומרים חזקים ועמידים לשנים רבות.
4. נוחות שימוש: קלה לתפעול, לקישוט ולתחזוקה.
5. חיסכון במקום: אחסון קומפקטי בין העונות.
סוכה טלסקופית – לא רק לסוכות!
למרות שהמסורת אומרת שסוכה היא לחג הסוכות, הסוכה הטלסקופית פותחת בפניכם עולם של אפשרויות:
- לאירועי חברה: כבר מאות לקוחות משמשים במסגרת הטלסקופית כביתן בתערוכות.
- לאירועים: השתמשו בה כעמדה באירוע.
- מתחם לחיות: תרשתו את המסגרת ויש לכם מתחם לציפורים, כלבים, לחתולים ועוד
- לגינה: צרו פינת צל נעימה בקיץ.
- לצילום: מאות לקוחות רוכשים את המסגרת לשימוש לעמדות צילום ניידות.
- הסוכה הטלסקופית היא השקעה שתשמש אתכם לאורך כל השנה!
אתם עדיין שואלים למה לבחור בסוכה טלסקופית של סוכות הדר?
הסוכה הטלסקופית של סוכות הדר היא לא סתם עוד סוכה – היא פתרון מושלם המשלב מסורת עם חדשנות. עם יכולת התאמה אינסופית, קלות שימוש מדהימה, ואיכות ללא פשרות, היא הבחירה החכמה ביותר לחג הסוכות הקרוב ולשנים רבות קדימה.
מוכנים לחוות את המהפכה בעולם הסוכות?
מי שמזמין מסגרת סוכה ובד מקבל מתוך 5 אפשרויות בחירה מתנה!!!
או צרו קשר עוד היום לקבלת ייעוץ אישי והדגמה של הסוכה הטלסקופית המושלמת עבורכם.
חג סוכות שמח, קל ונוח מסוכות הדר!
סוכות למכירה 2024 | סוכות הדר – הסוכה הטלסקופית המהפכנית
המדריך המקיף לבחירת הסוכה המושלמת – מעודכן 2024
חג הסוכות מתקרב, ועמו ההתרגשות של בחירת סוכה חדשה למשפחה. בעוד שבעבר בניית סוכה הייתה פרויקט משפחתי, כיום שוק הסוכות למכירה מציע מגוון רחב של אפשרויות המתאימות לכל צורך ותקציב.
בואו נצלול לעולם המרתק של הסוכות המודרניות ונגלה איך לבחור את הסוכה המושלמת עבורכם.
למה כדאי לקנות סוכה מוכנה?
- התאמה מושלמת: מגוון רחב של סוכות העונות על כל הדרישות.
- חיסכון כלכלי: שוק תחרותי המציע מבצעים אטרקטיביים.
- חיסכון בזמן: אנשי מקצוע מנוסים יבנו את הסוכה עבורכם.
- טכנולוגיה מתקדמת: סוכות מודרניות עם פתרונות חכמים.
הסוכה הטלסקופית – החידוש המהפכני של סוכות הדר
סוכות הדר גאה להציג את הסוכה הטלסקופית המהפכנית, המשלבת נוחות, גמישות ואיכות ללא פשרות:
• פטנט הלחצן האוטומטי: מאפשר כוונון מהיר וקל של גובה ורוחב הסוכה.
• גמישות מקסימלית: התאימו את גודל הסוכה בדיוק לצרכים שלכם.
• חוזק ויציבות: מבנה מחוזק עם תוספת מוטות במרכז לעמידות מרבית.
• קלות בהתאמה: מנגנון טלסקופי לכוונון פשוט של הגובה והרוחב.
• בנייה מודולרית: אפשרות להרחבה לכל גודל, מ-3X3 ועד לסוכות ענק.
לעוד המוצר של הסוכה הטלסקופית, לחץ כאן!
בדי מצנח איכותיים לסוכה מושלמת
- בדים דו-גובה: מתאימים לגבהים של 2.10 מ’ או 2.30 מ’.
- מגוון עיצובים: בחרו בין בד לבן קלאסי, דגם שבעת המינים, או דגם ירושלים.
- איכות ללא פשרות: 100% בד פוליאסטר, עמיד ואוורירי.
לצפייה במבחר הבדים שלנו, לחץ כאן!
חידושים נוספים מבית סוכות הדר
- במבוק מתקפל: פתרון אחסון חכם לתמיכה בסכך.
- תיק נשיאה על גלגלים: אחסון ושינוע קל של ברזלי הסוכה.
- מבחר סככים: קני סוף או רפיה.
מבצע מיוחד לחג!
ברכישת מסגרת ובד לסוכה, בחרו מתנה אחת מתוך חמש אפשרויות מדהימות!
לפרטי המבצע, לחץ כאן!
למה לבחור בסוכות הדר?
• פתרון כולל: סוכות קומפלט הכוללות את כל המוצרים הנדרשים.
• משלוחים לכל הארץ: נוחות מקסימלית עד פתח ביתכם.
• איכות מובטחת: 10 שנות אחריות על המסגרת.
• שירות מעולה: צוות מקצועי זמין לכל שאלה או בקשה.
חג הסוכות הוא הזדמנות נפלאה לחוויה משפחתית מיוחדת.
עם הסוכות המתקדמות של סוכות הדר, תוכלו ליהנות מסוכה נוחה, יציבה ויפהפייה שתשרת אתכם שנים רבות.
השקיעו בסוכה איכותית ותיהנו מחג שמח ומלא באושר משפחתי.
להזמנת הסוכה המושלמת שלכם, לחץ כאן!
לעמוד המחירון המלא, לחץ כאן!
סוכה טלסקופית | סוכות הדר – הפתרון המושלם לחג סוכות
סוכות לנצח – חוויית חג מושלמת עם הסוכה הטלסקופית המהפכנית
חג הסוכות מתקרב, והתרגשות ממלאת את האוויר. זמן איכות עם המשפחה והחברים, קישוטים צבעוניים, וכמובן – הסוכה עצמה.
מה אם היינו אומרים לכם שיש דרך להפוך את חווית בניית הסוכה לקלה, מהנה ואיכותית יותר? הכירו את הסוכה הטלסקופית של סוכות הדר – הפתרון המושלם לחג סוכות 2024 ולשנים רבות קדימה!
למה לבחור בסוכה הטלסקופית של סוכות הדר?
פטנט הלחצן האוטומטי
מהפכה בעולם הסוכות
כוונון מהיר וקל של גובה ורוחב הסוכה
התאמה מושלמת לכל מרחב וצורך
- חוזק ויציבות ללא תחרות
- מבנה מחוזק עם תוספת מוטות במרכז
- עמידות מרבית בכל תנאי מזג אוויר
- 10 שנות אחריות על המסגרת
- פטנט ברגי הפרפר המדהים
גמישות מקסימלית
- אפשרות להרחבה מ-3X3 ועד לסוכות ענק
- מתאימה לכל גודל משפחה וכל מרחב
בדים איכותיים ומעוצבים
- בדים דו-גובה: מתאימים ל-2.10 מ’ או 2.30 מ’
- מגוון עיצובים: לבן קלאסי, שבעת המינים, או דגם ירושלים
- 100% בד פוליאסטר, עמיד ואוורירי
פתרונות חכמים
במבוק מתקפל לתמיכה בסכך
תיק נשיאה על גלגלים לאחסון ושינוע קל
6. כשרות מהודרת
מבחר סככים: קני סוף או רפיה, כשרים למהדרין
עומד בכל דרישות ההלכה
מבצע מיוחד לחג סוכות 2024!
ברכישת מסגרת ובד לסוכה, בחרו מתנה אחת מתוך חמש אפשרויות מדהימות!
לפרטי המבצע המלאים, לחץ כאן
למה סוכות הדר הם הבחירה הנכונה עבורכם?
פתרון כולל: סוכות קומפלט עם כל האביזרים הנדרשים
משלוחים לכל הארץ: נוחות מקסימלית עד פתח ביתכם
שירות מעולה: צוות מקצועי זמין לכל שאלה או בקשה
איכות מובטחת: חומרים איכותיים ועמידים לשנים רבות
עם הסוכה הטלסקופית של סוכות הדר, חג הסוכות הופך לחוויה נעימה ומהנה עוד יותר.
שכחו מהימים בהם בניית סוכה הייתה משימה מורכבת ומעייפת.
כעת, עם הטכנולוגיה המתקדמת והאיכות הבלתי מתפשרת, תוכלו להתמקד במה שבאמת חשוב – לחגוג עם המשפחה והחברים בסוכה מושלמת.
אל תחכו לרגע האחרון! הזמינו עכשיו את הסוכה הטלסקופית שלכם והבטיחו חג סוכות בלתי נשכח.
להזמנת הסוכה הטלסקופית המושלמת שלכם, לחץ כאן!
שאלות נפוצות:
ש: כמה זמן לוקח להרכיב את הסוכה הטלסקופית?
ת: הודות לפטנט הלחצן האוטומטי, ניתן להרכיב את הסוכה תוך דקות ספורות!
ש: האם הסוכה עמידה בתנאי מזג אוויר קשים?
ת: בהחלט! המבנה המחוזק מבטיח יציבות מרבית בכל תנאי מזג אוויר.
ש: האם ניתן להרחיב את הסוכה בעתיד?
ת: כן, הסוכה הטלסקופית מאפשרת הרחבה גמישה לכל גודל רצוי.
ש: מה כולל המבצע המיוחד לחג?
ת: ברכישת מסגרת ובד, תוכלו לבחור מתנה אחת מתוך חמש אפשרויות. לפרטים המלאים, לחץ כאן
יש לך שאלות נוספות לעמוד שאלות ותשובות לחץ כאן!
קניית סוכה
קניית סוכה:
המדריך המקיף לבחירת הסוכה המושלמת – סוכות הדר 2024
חג הסוכות מתקרב, וזה הזמן המושלם לחשוב על קניית סוכה חדשה. אבל איך בוחרים את הסוכה הנכונה? בסוכות הדר, אנחנו מאמינים שקניית סוכה צריכה להיות חוויה פשוטה, נעימה ומספקת. הצטרפו אלינו למסע מרתק בעולם הסוכות המודרניות ותגלו איך לבחור את הסוכה המושלמת למשפחה שלכם.
למה לבחור בסוכות הדר?
1. חדשנות טכנולוגית: הסוכה הטלסקופית המהפכנית
2. מגוון רחב של אפשרויות
3. איכות ללא פשרות
4. פתרונות חכמים
5. שירות מעולה
משלוחים לכל הארץ
צוות מקצועי זמין לכל שאלה: 072-2133333
מדריכים מפורטים להרכבה ותחזוקה
איך קונים סוכה בסוכות הדר?
1. עיינו במאמרים ובמדריכים באתר
למדו על סוגי הסוכות, היתרונות של כל דגם, וטיפים לבחירה נכונה.
[לספריית המאמרים שלנו, לחץ כאן!
2. בקרו בגלריה הווירטואלית
התרשמו ממגוון המוצרים: סוכות, סככים, בדים, ואביזרים נלווים.
לגלריה הווירטואלית, לחץ כאן!
3. בחרו את הסוכה המתאימה לכם
התאימו את הגודל, העיצוב והתוספות לצרכים שלכם.
4. פנו למוקד המכירות
צוות המומחים שלנו זמין בטלפון 072-2133333 לכל שאלה ועצה.
5. הזמינו והתכוננו לחג
אנו נדאג למשלוח מהיר ובטוח!
מבצע מיוחד לחג סוכות 2024!
ברכישת מסגרת ובד לסוכה, בחרו מתנה אחת מתוך חמש אפשרויות מדהימות!
[לפרטי המבצע המלאים, לחץ כאן
סוכות לכל המשפחה
- סוכות ענקיות: לאירוח משפחתי גדול
- סוכות קומפקטיות: למרפסות ומרחבים קטנים
- סוכות ילדים: להנאה ולימוד לקטנטנים
לצפייה במגוון הסוכות, לחץ כאן!
טיפים לבחירת הסוכה המושלמת:
1. מדדו את המרחב המיועד לסוכה
2. חשבו על מספר האנשים שתארחו
3. בחרו בד שמתאים לסגנון שלכם
4. שקלו את אפשרויות האחסון לאחר החג
5. אל תשכחו אביזרים משלימים כמו תאורה וקישוטים
שאלות נפוצות
ש: כמה זמן לוקח להרכיב את הסוכה הטלסקופית?
ת: הודות לפטנט הלחצן האוטומטי, ניתן להרכיב את הסוכה תוך דקות ספורות!
ש: האם הסוכות שלכם עמידות בתנאי מזג אוויר קשים?
ת: בהחלט! המבנה המחוזק מבטיח יציבות מרבית בכל תנאי מזג אוויר.
ש: האם ניתן להרחיב את הסוכה בעתיד?
ת: כן, הסוכה הטלסקופית מאפשרת הרחבה גמישה לכל גודל רצוי.
[לשאלות נוספות, בקרו בעמוד השאלות הנפוצות שלנו]
קניית סוכה היא השקעה לשנים רבות, ובסוכות הדר אנחנו מבינים את החשיבות של בחירה נכונה. עם המגוון הרחב, האיכות הבלתי מתפשרת והשירות המעולה שלנו, אתם מבטיחים לעצמכם חג סוכות מושלם השנה ובשנים הבאות.
אל תחכו לרגע האחרון! צרו קשר עוד היום וגלו איך קניית סוכה יכולה להיות חוויה פשוטה ומהנה.
התקשרו עכשיו: 072-2133333
או
לחצו כאן להזמנת הסוכה המושלמת שלכם
תקנון השימוש באתר סוכות הדר
כללי
1. אתר סוכות הדר (להלן- “האתר”) המצוי בבעלות חברת “א.א הדר גרופ בע”מ” ח.פ. 516024841 להלן- “החברה”) משמש כחנות וירטואלית לרכישת מוצרים ושירותים על-ידי ציבור הגולשים בישראל. השימוש באתר כפוף ומותנה בהסכמת המשתמשים לאמור בתקנון זה.
השימוש באתר מעיד על הסכמת המשתמש לתנאים אלה.
תנאי השימוש באתר מנוסחים בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד והם מתייחסים לגברים ולנשים כאחת.
שימוש באתרי אינטרנט אחרים השייכים לחברה ו/או פועלים בשיתוף פעולה איתה, באמצעות קישורים ו/או דפי אינטרנט משותפים, כפופים להוראות תקנון זה, כמו גם להוראות תקנוניהם.
אופן קניית סוכה וסכך לסוכה
2. האפשרויות הקיימות לרכישת המוצרים הן או דרך האתר או טלפונית דרך מוקד שירות הזמנות, באמצעות תשלום בכרטיסי אשראי בלבד.
קניה דרך האתר יכולה להתבצע על-ידי כל אדם המחזיק בכרטיס אשראי בר תוקף אשר הונפק בישראל או תאגיד רשום בישראל.
הזמנתו של המשתמש לקבלת שירותים תתקבל בתנאי שנתמלאו כל התנאים הבאים: (א) ניתן אישור לביצוע העסקה מחברת האשראי של המשתמש; (ב) המוצרים המבוקשים נמצאים במלאי; (ג) המשתמש הינו בעל תא דואר אלקטרוני אישי ברשת האינטרנט, למעט אם העסקה נעשית באמצעות הטלפון דרך מוקד שירות הזמנות.
3. ההזמנה תיחשב כמאושרת: במקרה של הזמנה במרכז ההזמנות הטלפונית – באמצעות קבלת אישור טלפוני כי ההזמנה התקבלה ובכפוף לאישורה של חברה האשראי לעסקה.
בהזמנה באמצעות האתר – עם קבלת אישור על הזמנה, בצירוף מספר הזמנה, לדואר האלקטרוני של המשתמש, ובכפוף לאישורה של חברת האשראי לעסקה.
מועד קבלת ההזמנה ייחשב כמועד שנרשם במחשבי החברה בו ניתן אישורה של חברת האשראי לביצוע העסקה.
תוכן האתר
4. באתר מוצעים למכירה פריטים המלווים בתמונות, התמונות נועדו להמחשה בלבד.
למרות המאמץ המושקע כדי שהאתר, תכולתו, המוצרים והשירותים והמידע המצוי בו יהיו מלאים, מדויקים ועדכניים, עשויים להימצא באתר, בתום-לב, אי-דיוקים או שגיאות והחברה לא תישא בכל אחריות בגינם ו/או בקשר עימם.
החברה לא תישא בכל אחריות לטעויות הדפסה, תיאור מוצרים, מחיר, תנאי תשלום, תמונות וכל מידע אחר לגבי המוצרים.
5. במקרה כאמור של אי-התאמה, מכל מין וסוג, בין תיאור המוצר ופרטיו לבין המוצר שיסופק בפועל, תהיה נתונה למשתמש הזכות לבטל את העסקה, כמפורט להלן בתקנון זה.
שיטת המכירה
6. מכירה רגילה – היא מכירה של מוצרים במחיר קבוע מראש עד גמר המלאי.
המשתמש בוחר מוצר ומבצע את הקניה בהתאם להוראות האתר.
המשתמש אף רשאי לבצעה את קנייתו בטלפון דרך מרכז שירות ההזמנות.
אספקת המוצרים
7. אספקת המוצרים שנרכשו באמצעות האתר ו/או הטלפון באמצעות מוקד שירות ההזמנות תתבצע תמורת תשלום דמי משלוח, אלא אם נכתב אחרת במפורש באתר, בתוך מס’ ימי העסקים המוצגים בגוף המכירה, בכפוף לעיכובים עקב גורמים ו/או אירועים שאינם בשליטת החברה או האחראי על ביצוע האספקה, לרבות שביתות ו/או השבתות וכיוצ”ב.
8. זמן האספקה מתייחס לימי עסקים בלבד 14 (ארבע עשרה) ימי עבודה בשבוע, לא כולל שישי, שבת חגים ומועדים). עם זאת רוב המשלוחים יסופקו תוך 96 שעות ממועד ההזמנה. נא להתעדכן במוקד הטלפוני.
9. למוצרים שונים עשויים להיות מועדי אספקה שונים והחברה אינה מתחייבת כי כל המוצרים יסופקו באותו מועד.
10. התקנון של חב’ השילוח (או של כל גוף אחר באמצעותו החברה מבצעת את ההובלה והאספקה של המוצרים או השירותים) יחול על כל אספקה/הובלה של מוצר באמצעות האתר ו/או מוקד שירות ההזמנות הטלפוני, ויחייב כל משתמש.
11. החברה מתחיבת לספק רק מוצר ששולם במלואו באמצעות כרטיס אשראי. דמי המשלוח יכולים להשתלם בנפרד או ביחד עם התשלום בגין המוצר. במכירה בתשלומים, רשאית החברה לגבות את דמי המשלוח בתשלום הראשון. אספקת המוצר תבוצע כפי שהוא (“AS IS”).
הרוכשים באתר זכאים לקבל משלוח לבית במחיר מבצע. מחירי המבצע של המשלוחים כדלהלן:
עלות משלוח סכך לנצח או בד היא 150 שקלים בלבד.
עלות משלוח סוכה רגילה כולל סכך בגדלים 2X2, 2X3, 3X3, 3X4, 3X5, 3X6, 4X5, 4X6, 5X5
היא 150 שקלים בלבד.
המשלוח יסופק עד המדרכה. השליח לא יעלה את הסוכות או הסכך במעלית או במדרגות.
במידה ועסקה תבוטל עסקה יחויב המזמין במחיר המלא של המשלוח כמפורט בסעיף 14.
החזרת מוצרים וביטולים
12. ניתן לבטל עסקה שבוצעה באמצעות האתר ו/או מוקד ההזמנות הטלפוני – בהודעה בכתב לחברה, לא יאוחר מ – 14 יום מיום קבלת המוצר, בכפוף לכך שהמוצר הוחזר, שלא נעשה בו שימוש ע”י הרוכש ושהוחזר באריזתו המקורית, שלם ו/או ללא פגיעה ו/או נזק ו/או פגם ו/או קלקול מכל מין וסוג שהוא.
13. במקרה של החזרת מוצר או ביטול עסקה, שלא עקב פגם במוצר נושא החוזה או העסקה, או עקב אי-התאמה בין המוצר או בין השירות, לבין הפרטים שנמסרו למשתמש, תגבה החברה מהמשתמש דמי ביטול בשיעור של עד 5% ממחיר המוצר אותו רכש או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מבניהם ובתוספת 2% עבור הסליקה.
14. עלות משלוח סוכה הינה במבצע לרוכשים סוכה. לקוח שיבחר לבטל הזמנה שהתקבלה במשלוח יחוייב בעלות המלאה של המשלוח ולא יקבל החזר בגין העלות המלאה של המשלוח;
150 שקל לסוכות 2X2, 2X3, 3X3.
200 שקל לסוכות 2X4, 2X5, 3X4, 3X5, 3X6.
300 שקל לסוכות 4X5, 4X6, 5X5.
וכן תוספת בגין איזור מרוחק או בגין כמות בהתאם להזמנה.
בעת ביטול הלקוח יחזיר את המוצר למרכז הלוגיסטי, במידה והלקוח מעוניין בהחזרת המוצר על ידי שליח הלקוח יחויב בעלות המשלוח בהתאם למוצר המוחזר כמפורט לעיל.
אחריות הינה עבור ברזלי הסוכה כנגד שבר בברזל. האחריות איננה כוללת נזקי טבע ומזג אוויר, או נזקים כתוצאה משימוש לא סביר. האחריות לשיקול דעת חברת סוכות הדר וניתן יהיה להחליף ברזל שבוע במסגרת האחריות במחסני החברה כשבועיים לפני חג הסוכות.
אחריות ושירות – מדחומים ללא מגע !
• האחריות למוצר מכסה פגמים מהותיים בגוף המוצר ו/או פעולתו אשר נגרמו על ידי החברה.
• האחריות תקפה רק לגבי לקוח המחזיק בידיו הוכחת קנייה מקורית ורק אם הרכישה נעשתה באמצעות החנות האתר מכירות ע”י היבואן א.א הדר גרופ בע”מ. החברה שומרת לעצמה את הזכות לדרוש מהלקוח להוכיח כי הינו הרוכש המקורי של המוצר.
• הסעד הבלעדי לכל מוצר פגום המכוסה במסגרת האחריות מוגבל לתיקון או להחלפה של המוצר הפגום. החבות הכוללת של החברה ביחס לכל מוצר פגום לא תעלה בשום מקרה על מחיר הרכישה של המוצר הפגום.
• אחריות החברה לא תחול במקרים בהם הפגם במוצר נגרם כתוצאה מהפעלה שגויה.
• החברה לא תהא אחראית לכל נזק ישיר או עקיף הנובע מהשימוש או השימוש השגוי במוצר לרבות כל נזק מקרי, מיוחד, עקיף או תוצאתי – ככל שהחוק מתיר זאת. על הלקוח חלה האחריות וכל סיכון וחובות עבור אובדן, נזק וחבלה לגופו ו/או לרכושו ו/או לרכושם ו/או לגופם של צדדים שלישיים, הנובעים מהשימוש ו/או אי השימוש במוצר, למעט במקרים בהם נקבע כי הנזק האמור נגרם עקב רשלנותה הבלעדית של החברה.
• במידה ומוצר אינו תקין בתוך 14 יום ממועד הרכישה החברה מתחייבת לתקן או להחליף את המוצר כשהמשלוח על חשבונה ובאחריותה, אך לאחר 14 יום ממועד הרכישה ע”מ לממש אחריות, על הלקוח לדאוג לשלוח את המדחום לתיקון או החלפה לכתובת החברה ברח’ מנחם בגין 10, חדרה. תיקון המוצר או החלפתו תטופל עד 5 ימי עסקים מיום קבלת המוצר.
• להפעלת האחריות ולקבלת שירות למוצר יש ליצור קשר עם החברה קשרי לקוחות: 072-2133333
שירות לקוחות
15. נציגי שרות לקוחות ישמחו לעמוד לשירות המשתמשים בכל שאלה הנוגעת לתהליך הרכישה ובכל נושא אחר על מנת להנעים את חווית הרכישה ולהפכה לפשוטה ומהירה. לפרטים נוספים בקשר לאתר ופעילותו, ניתן לפנות לשירות הלקוחות של החברה
דואר אלקטרוני: [email protected]
פקס: 072-2606364
פרטיות – אבטחה באתר SSL
16. החברה נוקטת באמצעי זהירות מקובלים על מנת לשמור, ככל האפשר, על סודיות המידע. כל העברה של מספר כרטיס אשראי מהאתר נעשית באופן מוצפן אך בקיום מקרים שאינה בשליטתה ו/או הנובעים מכח עליון, החברה לא תהא אחראית לכל נזק מכל סוג שהוא, עקיף או ישיר, שייגרם למשתמש ו/או למי מטעמו עם מידע זה יאבד או אם יעשה בו שימוש לא מורשה.
17. החברה רשאית לעשות שימוש בפרטים שנמסרו על-ידי המשתמש במועד ההרשמה לאתר ו/או בעת השימוש באתר על מנת ליצור עימו קשר ולעדכן אותו בדבר מבצעים באתר ו/או בנוגע לשירותים נוספים המוצעים על-ידי החברה או על-ידי אחרים עימם תתקשר החברה.
בנוסף, החברה רשאית לעשות שימוש במידע הנ”ל למטרות שיווקיות ו/או כחלק מנתונים סטטיסטיים שנאגרים על-ידה לשם שימוש לצרכיה.
החברה גם תהיה רשאית להשתמש במידע כאמור כחלק מנתונים המועברים לצד ג’, וזאת בכפוף לכך שמידע זה לא יזהה את המשתמש בשמו או פרטי זהותו.
אם המשתמש אינו מעוניין כי ישלח אליו חומר כאמור על-ידי החברה, עליו להודיע על כך לחברה בכתב בדרכים הבאות
דואר אלקטרוני: [email protected]
פקס: 072-2606364
18. האתר מוצע ומוצג בתום-לב, כפי שהוא AS IS”)”) בלא כל התחייבות ו/או מצג, מפורש או משתמע, מצידה של החברה.
האחריות הבלעדית למוצרים המפורסמים לרכישה באתר, חלה על היצרנים ו/או היבואנים ו/או המשווקים של המוצרים, בהתאם לתנאי תעודת האחריות והשירות המוצמדים לכל מוצר ועל-פי חוק, למעט מוצרים שמסופקים על-ידי החברה ושנקבע מפורשות שהשירות והאחריות בגינם ניתנים על-ידי החברה.
החברה אינה ולא תהיה אחראית כלפיך לכל נזק ישיר, עקיף, מקרי, מיוחד או תוצאתי ו/או כל נזק אחר, לרבות, מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, דמי נזיקין בגין אובדן שימוש, נתונים ו/או בגין אובדן רווחים ישירים או עקיפים, הנובעים או קשורים בדרך כל שהיא בשימוש, העתקה ו/או הצגה של האתר, בגין עיכוב בשימוש ו/או אי-יכולת שימוש באתר ו/או במוצרים שנרכשו באמצעותו ו/או באמצעות מוקד ההזמנות הטלפוני ו/או הנובעים בכל דרך אחרת מהשימוש באתר, בין אם בעילה חוזית ו/או נזיקית ו/או כל עילה אחרת.
החברה אינה מתחייבת, כי השירות באתר ו/או במוקד השירות הטלפוני לא יופרע, יינתן כסדרו, בלא הפסקות, יתקיים בבטחה ללא טעויות או יהיה חסין מפני נזקים, קלקולים, תקלות או כשלים.
19. החברה פועלת במידת האפשר על מנת שהמידע יהיה נכון ומדויק ככל שניתן, אולם על אף האמור ייתכן ויחול ליקוי ו/או טעות ו/או אי-דיוק במידע ו/או בדרך העברתו אל המשתמש.
20. החברה לא תהא אחראית להרכבתם ו/או התקנתם של מוצרים שנרכשו באתר ואחריות זו תחול על המשתמש ועל חשבונו.
המשתמש יהיה אחראי באופן בלעדי לתחזוקתו ולשירות הנדרש למוצר אשר נרכש באמצעות האתר ו/או מוקד השירות הטלפוני, אלא אם נכתב אחרת .
21. החברה, לרבות מנהליה, עובדיה ו/או מי מטעמם, לא יהיו אחראים בגין כל נזק, ישיר או עקיף, שיגרם למשתמש ו/או לכל צד שלישי בגין השימוש במידע ו/או הסתמכות עליו ו/או בגין ביטול ו/או הפסקת איזה מהשירותים המוצעים באתר לרבות בגין שיבושים ו/או ליקויים בהעברת המידע בין אם נגרמו במזיד על-ידי צד ג’ כלשהו ובין אם נגרמו בשל תקלה כלשהי.
22. בכל מקרה שהחברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה ו/או לספק את המוצרים מכל סיבה שהיא, לרבות עקב בעיות מלאי, חוסר, עיכובים או קשיים באספקה וכיוצ”ב, או מחמת נסיבות של כוח עליון ו/או נסיבות הנובעות מגורמים או אירועים שאינם בשליטתה של החברה, אזי, למעט זיכוי חשבונו של המשתמש בסכום החיוב (במידה וחויב), במקרה שהמוצר לא סופק לו, לא תישא החברה בכל אחריות נוספת מכל מין וסוג.
קנין רוחני
23. זכויות היוצרים, זכויות הפטנטים, הסודות המסחריים, זכויות הבעלות במידע לרבות זכויות ההפצה וכל קנין רוחני אחר במידע הינם בבעלות החברה ולמשתמש לא תהיה כל זכות מכל סוג שהיא במידע.
24. אין להעתיק, לשכפל, לפרסם או להשתמש בכל דרך אחרת בתכנים המופיעים באתר, אלא אם נתנה החברה את הסכמתה לכך, בכתב ומראש.
זכויות שונות של החברה
25. החברה רשאית לכלול באתר תכנים מסחריים, לרבות פרסומות, באנרים, מודעות, מודעות קופצות, קבצים דיגיטליים, קישורים ותוצאות חיפוש. החברה רשאית לבצע שינויים באתר, ובכלל זה להפסיק מתן שירותים, להוריד מהאתר פרסומים שונים ולמחוק פרסומים ללא שמירת גיבויים, וזאת על-פי שיקול דעתה וללא צורך בקבלת הודעה מוקדמת או הסכמה מהמשתמש.
26. החברה רשאית להגביל או לחסום לאלתר את המידע בפני משתמש, באופן זמני או קבוע, במידה והמשתמש השתמש במידע בניגוד לדרישות כל דין ו/או בניגוד להוראות תקנון זה או מכל סיבה סבירה אחרת.
החברה רשאית למסור את פרטיו האישיים של המשתמש לרשויות מוסמכות או לצדדים שלישיים, במידה ועל-פי שיקול דעתה, הנסיבות מצריכות זאת.
תנאים נוספים
27. החברה שומרת על זכותה לשנות את הוראות וכללי השימוש באתר מזמן לזמן, בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי.
כל שינוי כאמור יחייב את המשתתפים תוך 14 ימים מיום פרסומו באתר או תוך 14 יום מיום משלוח הודעה לכתובת הדואר האלקטרוני של המשתמש.
28. אין בהצגת המוצגים באתר זה משום הבעת דעה לגבי אופים או טיבם או איכותם על-ידי החברה.
29. רישומי המחשב של החברה בדבר הפעולות המתבצעות דרך האתר ומרכז ההזמנות הטלפוני יהוו ראיה לכאורה לנכונות הפעולות.
30. מקום השיפוט הבלעדי בכל ענין ומחלוקת בכל הנוגע לאתר, לרבות השירותים באתר, יהיה בית-המשפט המוסמך בתל-אביב, אשר ידון בענין בהתאם לדיני מדינת ישראל.
המשתמש מסכים לכך כי לא תהא תחולה להוראות ו/או לכללי ברירת דין בינלאומיים, ולכן, בכל מקרה, לא יתקיים דיון שיפוטי מחוץ לגבולות מדינת ישראל.
31. התיישנות. בהתאם לסעיף 19 לחוק ההתיישנות, התשי”ח-1958, וכחוזה נפרד בכתב, מוסכם בזאת על תקופת התיישנות מוסכמת של 6 (שישה) חודשים מהמועד שנועד לביצוע הספקת המוצר ו/או הספקתו בפועל, לפי המאוחר, כמועד סופי שבו יוכל המשתמש להפנות אל החברה כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה.
המשתמש מתחייב שלא להפנות אל החברה כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה לאחר תקופת ההתיישנות המוסכמת.
פעולה של המשתמש בניגוד להתחייבותו ו/או התייחסות של החברה לפעולתו של המשתמש, ככל שיהיו, לא יהא בהם כדי לגרוע מטענת ההתיישנות של החברה. מוסכם, כי הוראת סעיף זה תגבר על כל הוראת דין אחרת.
32. פרשנות. המשתמש מסכים כי אין לפרש את הניסוחים בתקנון זה באופן מצמצם כנגד החברה, וזאת לנוכח השינויים המהירים בתחום האינטרנט והסתמכות החברה על תקנון זה.
כל זכות שלא הוקנתה במפורש למשתמש שמורה לחברה.
33. אם ייקבע כי סעיף כלשהו בתקנון הינו נטול תוקף משפטי ו/או לא ניתן לאכיפה, יש לראות את הסעיף כאילו הוחלף בסעיף חוקי ואכיף, שתוכנו הינו הקרוב ביותר לכוונת הסעיף המקורי, וזאת ללא השפעה על תחולתן המחייבת והאכיפה של יתר סעיפי התקנון.
34. כל ויתור, דחייה, ארכה או הקלה מצד החברה כלפי המשתמש לא יהוו תקדים, לא יפעלו לחובת החברה ולא ייחשבו כוויתור על זכויותיה על-פי התקנון, למעט במקרה של ויתור מפורש, המתייחס ספציפית, בכתב, להוראות התקנון.
35. תקנון זה יחול לטובת החברה והפועלים מטעמה ו/או עבורה.
החברה רשאית להעביר ו/או להסב את תקנון זה, ו/או הזכויות ו/או החובות הכלולות ו/או הנובעות ממנו, באופן מלא או חלקי, ליחיד, תאגיד או כל גוף משפטי חוקי, לרבות חברת אם, חברת בת, חברה קשורה, על דרך של העברה, מכירה, הקניה, מיזוג, פיצול, איחוד ועוד, ללא צורך בקבלת הסכמת המשתמש.
36. המשתמש מודע לכך שהוראות התקנון יתעדכנו, מעת לעת, והוא מתחייב לקרוא את התקנון המעודכן ולפעול לפיו.
המשתמש מצהיר כי קרא את התקנון, הבין אותו ואת תנאיו, ומסכים להם ומודע לכך שאחריות בעלי האתר ו/או מפעיליו ו/או מי מהם ו/או מטעמם כפופה לתנאי התקנון האמור
סוכה לנצח
חג הסוכות הוא אחד החגים הנחמדים ביותר מבין חגי ישראל בגלל מספר סיבות. הוא חג שמגיע בעונה נעימה מאוד שבין הקיץ החם והמהביל ובין החורף הקר. הוא מגיע לאחר יום הכיפור התובעני והסגפני, ומעל לכל, בזכות מנהג אחד חגיגי והוא בניית הסוכה. אין ספק, כי מנהג של ישיבה בסוכות הינו חינני. יהודים רבים, ואפילו שאינם דתיים, אינם מוותרים עליו ובונים סוכה כל שנה מחדש. הם מסכימים כי בניית סוכה הינה משב רוח מרענן ומבלים בה לאורך החג. בנוסף לכך בנ”י בעת יציאתם ממצרים בנו סוכות ומאז ועד היום נצטוונו על כך לבנות סוכה מדי שנה בחג הסוכות.
ניתן לרכוש סוכה לנצח והן נבנות בזמן קצר מאוד. בסוף החג ניתן לפרקן ולאחסנן במחסן או בכל מקום אחר נבחר. הן מגיעות במבחר גדול של גדלים. החל מגודל של 2X2 מטר ועד סוכות ענק למוסדות ועסקים. הסוכה כוללת מוטות חזקים, בד מצנח איכותי ורצועות לבוד מהודרות. היא מכילה דלת שניתנת להורדה ושלוש חלונות לאוורור. הסוכה מגיעה עם הוראות הרכבה מפורטות. לחברתנו יש סניפים רבים בארץ וצוותיהם מתוגברים לקראת החג כדי לענות על הביקוש המוגבר של סוכות לנצח.
אנא צרו קשר עימנו באמצעות האתר או באמצעות מוקד המכירות הארצי 072-2133333.
סוכה כשרה – לקט דינים השייכים לכשרות הסוכה
דיני דפנות הסוכה:
א. אופן עשיית הדפנות: הסוכה צריך שיהיו לה ג’ דפנות, והלכה למשה מסיני שדופן שלישית אינה צריכה להיות מלאה אלא די שיהיה בה שיעור ז’ טפחים, שהם 56 ס”מ (סוכה דף ו:). ועיין בש”ע (סימן תרל סעיפים ב-ה) שיש אפשרות לעשות הדופן השלישית אף פחות מז’ טפחים, ע”י העמדת הדופן השלישית במרחק של פחות מג’ טפחים מאחת הדפנות, אלא שיש בזה חילוקי דינים בין מצב שהסוכה עשויה באופן שיש לה ב’ דפנות הסמוכות זו לזו (כצורת האות ר’) לבין שעשויה באופן שב’ דפנותיה הן זו כנגד זו כמבוי. ע”ש. ומ”מ כל שעושה הדופן השלישית בשיעור של ז’ טפחים שלמים, כשרה בכל אופן בב’ סוגי הסוכות הנ”ל, וכן באופן כזה אין צריך לעשות צורת הפתח כמבואר ברמ”א (שם סעיף ג).
ב. הדברים מהם ניתן לעשות הדפנות: כתב בש”ע (סימן תרל ס”א) שכל הדברים כשרים לעשות מהם דפנות (וע”ש בסעיפים יא-יב שיש אופנים בהם ניתן לעשות הדפנות ע”י בעלי חיים או בני אדם). ומ”מ כתב הרמ”א (שם) שאין לעשות הדפנות מדבר שריחו רע, דחיישינן שמא יצא מן הסוכה מחמת הריח. אולם כתב המשנ”ב (ס”ק ד) שבדיעבד אם עשה המחיצות מדבר שריחו רע, כשר, אלא אם כן הוא ריח רע שאין דעת האדם סובלתו שאז אפשר שפסול מן התורה דבעינן תשבו כעין תדורו. וע”ש עוד במשנ”ב שכתב שהעושה סוכתו במקום שמגיע אליו ריח רע מאשפה וכדו’, מן התורה יוצא ידי חובה אך לא יברך שם ברכת המזון, ומ”מ אם יש לו מקום אחר בודאי שלא יעשה שם סוכתו.
ועיין בביאור הלכה (שם ד”ה כל הדברים) שהביא חומרא בשם הב”ח שלא לעשות הדפנות מדברים שפסולים לסיכוך מן התורה, כדי לחוש למה שכתב הדרכי משה (שם אות א) בשם הגהות אשרי ואור זרוע. אולם, הוסיף הביאור הלכה שכתבו הא”ר והברכ”י שאין מי שחושש לחומרא זו.
ג. גובה הדפנות: דפנות הסוכה צריכות להיות לפחות בגובה של י’ טפחים (לגר”ח נאה – 80 ס”מ, לחזון איש – בערך כמטר), ואז גם אם אינן מגיעות עד לסכך הרי הם דפנות כשרות, דאמרינן גוד אסיק מחיצתא, ובלבד שיהיו מכוונות כנגד סכך הסוכה. ואפילו אינן מכוונות ממש כנגד הסכך רק שיהיה קצה הסכך בתוך ג’ טפחים (24 ס”מ) כנגד הדופן, דאמרינן גוד אסיק מחיצתא ולבוד. ומ”מ צריך שיהיו הדפנות בתוך ג’ טפחים סמוך לקרקע. ואם עשה הדפנות רחוקות ג’ טפחים מהקרקע פסולות, ואפילו היו הדפנות בגובה י’ טפחים, שכל מחיצה שהגדיים יכולים לבקוע תחתיה אינה חשובה מחיצה כלל (ש”ע סימן תרל ס”ט, ומשנ”ב ס”ק מה).
ד. דין לבוד במחיצות הסוכה: ניתן לעשות מחיצות הסוכה פחות מי’ טפחים ולהכשירם על ידי דין לבוד, כגון שיעשה מחיצה בגובה ז’ טפחים וקצת (מעט יותר מ-56 ס”מ), ויעמידה סמוך לקרקע בפחות מג’ טפחים, באופן שיהיה מהרצפה עד סוף המחיצה גובה של י’ טפחים (ש”ע סימן תרל ס”ט). וכתב המשנ”ב (שם ס”ק ז) בשם המג”א שהוא הדין שאפשר לעשות כל דפנות הסוכה באופן שיעמיד קנים במרחקים של פחות מג’ טפחים בין אחד לשני, ומצטרפים לגובה י’ טפחים מדין לבוד (שרואים את האוויר שבין הקנים כאילו הוא סתום). וכן נוהגים רבים לעשות כיום (ע”י קנים או רצועות וכדו’).
אולם כתב המשנ”ב (שם) שאם עושה כל הדפנות מלבוד צריך שיעשה ד’ דפנות לסוכה, דופן לכל צד, אך אם רוצה לעשות רק ג’ דפנות צריך שיעשה ב’ דפנות מלאות והשלישית יכול להכשירה ע”י לבוד. מיהו, עיין להרב כף החיים (ס”ק יח) שכתב שמדברי הב”י והלבוש מבואר שגם בסוכה שאין לה אלא ג’ דפנות, וכולם הם מקנים בפחות מג’ טפחים בין קנה לקנה, כשרה. וכ”פ בשו”ת תפילה למשה (ח”ב סימן לז). וכן משמע בחזון עובדיה (סוכות עמוד ו).
ה. עשיית הדפנות קודם לסכך: כתב הרמ”א (סימן תרלה) שאין לעשות הסכך קודם שעושה הדפנות. והטעם, לפי שצריך שיהיה הסכך נעשה לשם צל, דהיינו אוהל, וכל שאין מחיצות אלא גג בלבד אינו קרוי אוהל. ואם יעשה המחיצות אחר נתינת הסכך ישנו פסול שהסכך עשוי כבר בפסול, והתורה אמרה ‘תעשה’ ולא מן העשוי. אולם, גם לדברי הרמ”א הנ”ל אין צריך שיעשה מחיצה שלימה של י’ טפחים קודם עשיית הסכך, אלא די שיעשה מחיצות בגובה של טפח אחד ואחר כך יכול לעשות הסכך ולהמשיך המחיצות, שכל שיש בדופן גובה של טפח אף שאינה כשרה לשמש כדופן, מ”מ יש שם אוהל על הסכך (משנ”ב ס”ק יא).
ועיין בחזו”ע (עמוד מ) שאם הסוכה נעשתה בכשרות, דהיינו שהקדים עשיית הדפנות לנתינת הסכך, אלא שאח”כ נפלו הדפנות, בין שהיה לפני החג ובין לאחר החג יכול להעמיד הדפנות (בחול המועד), שכיון שנעשה הסכך בכשרות אין בזה משום תעשה ולא מן העשוי.
ולענין דיעבד, שהקדים נתינת הסכך לפני עשיית הדפנות, נחלקו הפוסקים האם הסוכה כשרה. שדעת הט”ז (סימן תרלה ס”ק ד) לפסול אפילו בדיעבד (אם לא שיגביה הסכך ויניחנו מחדש אחר עשיית הדפנות). וכ”פ הא”ר (ס”ק ד) וכן נראה דעת המשנ”ב (ס”ק י). אולם דעת הב”ח (סימן תרלה) להכשיר הסוכה בדיעבד, וכ”כ הרב חיד”א בברכ”י (ס”ק ב) להצדיק דברי הב”ח. וכ”פ בחזון עובדיה (עמוד לח).
ו. שימוש בסדינים או יריעות כדפנות לסוכה: בגמרא סוכה (כד:) מבואר שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה. ופירש רש”י שמחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה היינו שהרוח מוליכה ומביאה. ועל פי זה כתב בש”ע (סימן תרל ס”י) שאין נכון לעשות כל מחיצות הסוכה מיריעות של פשתן בלא קנים, אף על פי שקשרן בטוב, כי פעמים שהקשר מתנתק ואינו שם על לב, והוי מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה. וסיים מרן, שהרוצה לעשות מחיצות מסדינים, טוב שיארוג במחיצות קנים בפחות מג’ טפחים (כדלעיל בסעיף ד). ועל פי זה כתב בחזון עובדיה (עמוד ב) שאין להשתמש בסדינים או יריעות הפלסטיק של הסוכה כמחיצות, ואפילו אם קשרם היטב, כיון שלפעמים מתנתק הקשר וחשיב מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה. ומדבריו שם משמע שאפילו נשארת המחיצה קשורה למעלה ולמטה, מ”מ הואיל ובאמצעה היא זזה מחמת הרוח, ואפילו מעט, נחשבת למחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, ועל כן יש לעשות קנים שישמשו כדפנות לסוכה.
אולם עיין במשנ”ב הוצאת איש מצליח (ח”ו בהערות שבסוה”ס עמוד ל) שכתבו לדייק מדברי מרן הש”ע שכל החשש הוא שמא יתנתק הקשר של היריעה למטה לגמרי, ורק אז נחשבת למחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, אך כל שקשורה המחיצה למעלה ולמטה היטב, אף שבאמצעה היא זזה ברוח, הרי זו מחיצה כשרה. והוסיפו שכן מוכח בש”ע (יו”ד סימן שמא ס”א) ובמשנ”ב (סימן רמ ס”ק ל). ע”ש. ולפיכך כתבו, שמחיצות המצויות אצלנו, שהיריעות של הסוכה מחוברות היטב לצינורות הברזל של הסוכה ע”י תפירה או אזיקונים וכיו”ב, הואיל ואין חשש שיתנתקו למטה, הוי מחיצה כשרה (וע”ש עוד שהעירו בדברי הגר”ע יוסף זצ”ל ממה שכתב בשו”ת יחוה דעת ח”ג סימן מו עמוד קלח בהערה).
דיני הסכך:
א. התנאים לסכך כשר: הסכך של הסוכה צריך להיות מדבר שצומח בארץ, ושיהיה תלוש, ושאינו מקבל טומאה. לפיכך, אין לסכך בעורות או בברזל או בפירות וכיו”ב (ש”ע סימן תרכט ס”א). כמו כן, אין לסכך בדבר שמקבל טומאה אפילו אחר שנשבר שכבר אינו מקבל טומאה, כגון ארוכות המיטה שפורקו מן המיטה (ש”ע שם ס”ב. וע”ש במשנ”ב ס”ק ח, שכלים שמקבלים טומאה מדרבנן בלבד, מותר לסכך בשבריהם, בתנאי שגידולם מן הארץ).
ועוד אסרו חכמים לסכך בקנים הרחבים ד’ טפחים (32 ס”מ), ואפילו הפכן על צידן פסולים (ש”ע שם סעיף יח). וע”ש שהוסיף מרן שנהגו שלא לסכך בנסרים כלל אפילו אם אין בהם ד’ טפחים. אולם עיין בשו”ת יביע אומר (ח”ד סימן מט) שכתב שכיון שמן הדין מותר, אין להחמיר אלא במקום שנהגו. ובזמנינו שאין דרך לעשות תקרות הבתים מנסרים כאלה כלל, יש להתיר לכתחילה כל שאינם רחבים ד’ טפחים. [ומ”מ כשמסכך הסוכה ע”י נסרים שאינם רחבים ד’ טפחים, יש לתת נסרים או ענפי אילן גם לרוחב ע”ג הנסרים, כדי שלא יהיה ריוח אוויר על פני כל הסוכה שאסור לשבת תחתיו (חזון עובדיה עמוד ל). ועיין לקמן בסעיף ד].
עוד מבואר בש”ע (שם סעיף יד) שאסרו חכמים לסכך לכתחילה בדברים שריחם רע או שנושרים עליהם, דחיישינן שמא יניח סוכתו ויצא. ומ”מ משמע מדברי מרן שבדיעבד אם סיכך בדברים שריחם רע כשר, וכ”כ המשנ”ב (ס”ק לח), אלא שהוסיף שאם ריחם רע עד שאין דעת האדם סובלתו יש לומר שפסול מן התורה דבעינן תשבו כעין תדורו.
ובנוסף לכל התנאים הנ”ל, צריך שיונח הסכך על הסוכה לשם צל (אפילו שלא לשם מצוה), אך אם הונח לשם צניעות או נוי וכדו’, פסול, אלא אם כן יגביהנו ויניחנו מחדש לשם מצוה או לשם צל (ש”ע סימן תרלה).
ב. אופן הסיכוך: הסוכה צריך שתהיה צילתה מרובה מחמתה מחמת הסכך, אך אם חמתה מרובה מצילתה פסולה (ש”ע סימן תרלא ס”א). והוסיף מרן, שאם חמתה וצילתה למעלה שווים (דהיינו שיש אוויר וסכך למעלה באופן שווה), פסולה, לפי שהחמה מתפשטת בריחוקה ויהיה למטה חמתה מרובה מצילתה, וכל שכן אם יש יותר אוויר מסכך. אולם אם למעלה יש יותר סכך מהאוויר, ולמטה בתוך הסוכה נראה שהם שווים, כשרה.
ומ”מ דרך הסיכוך להיות קל שייראו דרכו הכוכבים הגדולים, אך אם עשאה מעובה כמין בית, כך שאין נראים ממנה הכוכבים, כשרה (ש”ע שם ס”ג).
ואם סיכך באופן כזה שאין הגשמים יכולים לירד דרך הסכך, נחלקו הפוסקים אם הסוכה כשרה או לאו. שדעת הלבוש (סימן תרלא ס”ג) שסוכה כזו פסולה. וכ”פ הב”ח והט”ז להחמיר (סימן תרלה ס”ק א). אולם הרב ברכי יוסף (סימן תרלא ס”ק ב) כתב שמסתמות דברי מרן נראה שמכשיר גם אם אין הגשמים יכולים לירד לתוך הסוכה. וכ”כ הרב בכורי יעקב (סימן תרלח ס”ק ד) בדעת מרן. ולעניין מעשה, כתב המשנ”ב (סימן תרלא ס”ק ו) שבדיעבד כשאי אפשר ליטול מן הסכך מעט, יש לסמוך על המכשירים. וכ”פ בחזון עובדיה (עמוד לד).
ג. סכך פסול שנמצא באמצע הסכך: כתב בש”ע (סימן תרלב ס”א) שסכך פסול הנמצא באמצע הסכך פוסל את הסוכה אם יש בו ד’ טפחים. ואם הוא פחות מד’ טפחים אינו פוסל את הסוכה ואפשר גם לישון ולישב תחתיו (וע”ש במשנ”ב ס”ק ג שכתב שיש הסוברים שאף שהסוכה כשרה כשאין בסכך הפסול רוחב ד’ טפחים, מ”מ אסור לישב תחתיו אלא אם כן הוא פחות מג’ טפחים, וסיים שלכן יש להחמיר בזה לכתחילה). אמנם כתב הרמ”א (שם ס”ב) שמה שסכך פסול פוסל את כל הסוכה אם יש בו רוחב ד’ טפחים היינו דוקא אם הוא על פני כל אורך הסוכה, והיא סוכה בעלת ג’ דפנות, כך שהסכך הפסול חוצה את הסוכה לשניים, ונמצא שבכל חלק יש רק ב’ דפנות והוי סוכה פסולה. אולם אם נמצא הסכך הפסול לרוחב הסוכה, או שהסוכה היא בעלת ד’ דפנות כך שנשאר שיעור סוכה כשרה (ז’ על ז’ טפחים) המוקף בג’ דפנות מחוץ לסכך הפסול, הרי שמותר לישון שם, רק שלא יישן תחת הסכך הפסול.
סכך פסול שנמצא מן הצד של הסוכה: כתב בש”ע (שם) שאם יש סכך פסול בצד הסוכה אינו פוסל את הסוכה אלא אם כן יש בו שיעור ד’ אמות (1.92 מטר), אך אם הוא פחות משיעור זה הסוכה כשרה, כיון שרואים כאילו הדופן נמשכת עם הגג הפסול ונעשית לדופן עקומה. ומ”מ אסור לשבת תחת הסכך הפסול כל שהוא למעלה מד’ טפחים. ועיין להמשנ”ב (ס”ק ד) שכתב לדייק מלשון מרן שלא אמרינן לדין הנ”ל של דופן עקומה אלא אם כן הדופן מגיעה עד הסכך, אבל אם אין הדפנות מגיעות לסכך, אף שבעלמא לא מקפידים בזה דאמרינן גוד אסיק מחיצתא (וכנ”ל בדיני הדפנות סעיף ג), מ”מ כשיש סכך פסול על הסוכה יותר מד’ טפחים ורוצים להכשירה מדין דופן עקומה, צריך שתגיע הדופן לסכך. וכן כתב המג”א (ס”ק א) בשם הר”ן. אולם הוסיף המשנ”ב שיש אומרים (ט”ז ס”ק א, א”ר ס”ק ב) שאפילו שאין הדפנות מגיעות לסכך אפשר להכשיר הסוכה מדין דופן עקומה, שרואים כאילו הדופן מגיע עד למעלה ונכפף. וסיים המשנ”ב, שאפשר שאם הדופן מגיעה עד ג’ טפחים סמוך לסכך, לכולי עלמא יש להקל, דאמרינן לבוד ודופן עקומה.
ומ”מ פשוט הדבר שגם בדין הנ”ל, אם יש סכך פסול בצד הסוכה יותר מד’ אמות אך בחלק הנשאר מן הסוכה יש שיעור סוכה (ז’ על ז’ טפחים) המוקף בג’ מחיצות, הסוכה כשרה, רק שאין לישב תחת הסכך הפסול.
סכך פסול הנמצא בסוכה קטנה: כתב בש”ע (שם) שסוכה קטנה שיש בה שיעור ז’ על ז’ טפחים בלבד (וה”ה קצת יותר, כל שיש בה פחות מט’ טפחים ומחצה. משנ”ב ס”ק ח), אם יש בה סכך פסול, בין מן האמצע ובין מן הצד, פוסל את הסוכה אם יש בו רוחב של ג’ טפחים. ואם יש פחות מג’ טפחים הסוכה כשרה, והסכך הפסול מצטרף לשיעור הכשר הסוכה, ויושבים וישנים תחתיו.
ועל פי זה כתב בחזון עובדיה (עמוד יא) שיש להזהיר את ההמון שלא לעשות סוכה תחת גזוזטרא או מרפסת, שסוכה כזו פסולה בהחלט. אולם, מרפסת שיש בה ג’ דפנות ורוצה לעשות בה סוכה, אלא שרק חלק מן הסוכה כחמישה טפחים הוא תחת הרקיע, אך שני טפחים נמצאים תחת גג של מרפסת אחרת וכיו”ב, אפשר להכשירה ע”י שיעמיד דופן רביעית לסוכה מתחת לגג הפסול בסוף ב’ טפחים לפנים משפת הגג הפסול, ובזה יושלם שיעור הכשר סוכה שהוא ז’ טפחים. והגג שהוא סכך פסול, כיון שאין ממנו שיעור ג’ טפחים אינו פוסל את הסוכה. והדופן הרביעית שמוסיף די שתגיע עד הסכך של הסוכה ואין צריך שתגיע עד הגג הפסול שמעל לסכך, שבזה מראה שהחלק של הגג הפסול שמבעד לדופן הרביעית אינו מצטרף לחלק האחר של הגג, ולכך אינו פוסל את הסוכה. ע”ש.
ד. דין אוויר הנמצא באמצע הסכך: כתב בש”ע (סימן תרלב ס”ב) שאוויר הנמצא באמצע הסכך פוסל את הסוכה אם יש בו רוחב ג’ טפחים, בין בסוכה גדולה ובין בקטנה, בין באמצע ובין מן הצד. אולם כתב הרמ”א דהיינו דוקא שהאוויר מהלך על כל אורך הסוכה וחוצה אותה לשניים, ואין בכל חלק שמצדי האוויר שיעור סוכה כשרה או שאין בו ג’ דפנות. אך אם הסוכה היא בעלת ד’ דפנות, והאוויר מהלך באמצעה, ויש שיעור סוכה של ז’ על ז’ טפחים מצדי האוויר, הרי שחלקים אלו כשרים לסוכה. ומ”מ אין לישב תחת האוויר עצמו.
אם יש אוויר פחות מג’ טפחים בסכך: כתב בש”ע (שם) שהסוכה כשרה אך אין לשבת תחת האוויר. אמנם כתב הרמ”א שמה שאין לשבת תחת האוויר באופן הנ”ל היינו דוקא אם הוא אוויר המהלך על פני כל הסוכה או שיש בו שיעור כדי לעמוד בו ראשו ורובו, אך בפחות מזה מותר לישב תחת האווירים, שהרי אין סוכה שאין בה נקבים נקבים.
ה. סוכה שנמצאת תחת חבלי כביסה: כתב בחזון עובדיה (עמוד סט) שסוכה שנעשית תחת חבלי כביסה, אפילו אין בין חבל לחבל ג’ טפחים, אין לפסול מטעם לבוד. ואפילו לפוסקים הסוברים דאמרינן לבוד לחומרא (עיין במשנ”ב סימן תרכו ס”ק יז ובשעה”צ שם אות כג), כאן יש להקל. ע”ש טעמו. והוסיף, שאפילו תלו כביסה על החבלים אין בכך כלום והסוכה כשרה. וכ”פ להכשיר בזה בשו”ת תפילה למשה (ח”ב סימן לב), ובלבד שיסכך הסוכה בסכך כשר באופן שגם אם ינטל הסכך הכשר שכנגד חבלי הכביסה, תישאר הסוכה צילתה מרובה מחמתה. ע”ש.
ו. דין מעמיד בדבר המקבל טומאה: נחלקו הראשונים האם מותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. שלדעת הרמב”ן (במלחמות, מסכת סוכה דף י. בדפי הרי”ף) והר”ן (שם) אסור מדרבנן להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, משום גזירה שמא יבואו לסכך בו. ואילו דעת הרא”ש (פרק ב דסוכה סימן א) והתרומת הדשן (סימן צא) שמותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. ולהלכה פסק מרן בש”ע (סימן תרל סעיך יג) שהסומך סוכתו על כרעי המיטה, והכרעיים הם המחיצות, אם יש גובה י’ טפחים מהמיטה לסכך, הסוכה כשרה. ע”כ. ומבואר, שלדעת מרן הסוכה כשרה גם כשמניח הסכך על כרעי המיטה אף שהם מקבלים טומאה.
אולם האחרונים נחלקו בדין זה אם הוא לכתחילה או שהסוכה כשרה בדיעבד (מחמת שנתעוררו בקושיא בדברי מרן מסימן תרכט סעיף ז. ואכמ”ל). שלדעת המג”א (סימן תרכט ס”ק ט) לכתחילה אין להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, ורק בדיעבד כשכבר העמיד הסכך בדבר המקבל טומאה הסוכה כשרה. וכ”פ בש”ע הרב (שם סעיפים יא-יג) והח”א (כלל קמו אות ל) והמשנ”ב (שם ס”ק כב) והכה”ח (סימן תרל אות פה). וכ”ה בשו”ת רב פעלים (ח”ב סימן סה). אולם, דעת מהרח”פ בשו”ת לב חיים (ח”ב סוס”י רי) והערוה”ש (סימן תרכט סעיף ט) שאפילו לכתחילה מותר מהעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה.
ולעניין הלכה, עיין בשו”ת יביע אומר (ח”י סימן נה ח”ב אות לח) שכתב שכיון שהמחלוקת היא בדין דרבנן, יש לסמוך להקל אפילו לכתחילה להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. ומ”מ בחזון עובדיה (עמוד מד) כתב שטוב לחוש לדברי הרמב”ן והר”ן ולא להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. [ועיין עוד בשו”ת תפילה למשה (ח”ב סימן לו), שיש לו שיטה אחרת בדין מעמיד בדבר המקבל טומאה].
דין מעמיד דמעמיד: בש”ע (סימן תרכט ס”ח) מבואר שמותר לחבר הכלונסאות של הסוכה שעליהם מניחים הסכך במסמרים או לקשרם בבלאות אף שהם מקבלים טומאה. ומבואר שמותר אף לכתחילה שהמעמיד של המעמיד של הסכך יהיה מדבר המקבל טומאה. וכ”כ האחרונים. ולכן כתב בחזון עובדיה (עמוד מו) שטוב להחמיר שלא להעמיד הסכך על צינורות הברזל עצמם, אלא ייתן נסרים של עץ על גבי הברזל ויניח הסכך על הנסרים, שאז הברזל הוי מעמיד דמעמיד. ומ”מ פשוט הדבר שאין קפידא אם הסכך נוגע מעט בברזל. [וכנודע, שיטת החזון איש (סימן קמג אות ב) להחמיר גם במעמיד דמעמיד שלא יהיה דבר המקבל טומאה, ועיין בחזון עובדיה הנ”ל מה שכתב על דבריו).
קביעת הסכך במסמרים: כאמור לעיל, המעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה סוכתו כשרה. אולם הרוצה לסכך סוכתו בנסרים (שאין בהם ד’ טפחים) ולקובעם במסמרים (הדבר מצוי בפרגולות, אם נעשו לשם צל והנסרים שבגג הפרגולה צפופים כך שהסוכה צילתה מרובה מחמתה, ורוצים להשתמש בנסרים אלו בתור סכך הסוכה, אלא שהם קבועים במסמרים), בזה הדין חמור יותר מסתם מעמיד בדבר המקבל טומאה. שיש הסוברים שכיון שסוכה דירת עראי בעינן, אם קובע הסכך במסמרים הוי דירת קבע ופסול (עיין במג”א סימן תרכז ס”ק ב, ובשער הציון סימן תרלג אות ו בשם התוספות). אולם עיין בחזון עובדיה (עמוד לו בהערה) שהביא כמה אחרונים שחולקים בזה על דברי המג”א הנ”ל, וסוברים שלא אסרו התוספות לחבר הסכך במסמרים אלא אם כן עושה זאת באופן שאין הגשמים יכולים לירד לתוך הסוכה. ומשמע בחזון עובדיה שם שמסכים לדברי המקלים.
להעמיד הסכך על כותל אבנים: כתב המשנ”ב (סימן תרכט ס”ק כב) שאף למחמירים שלא להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, מ”מ מותר להעמיד הסכך על כותל אבנים משום שלא שכיח שיסכך בהם, ולכך לא גזרו בהם (ומקורו מדברי הר”ן בסוכה דף י. בדפי הרי”ף). [ומצאנו לבעל העיטור (ספר העיטור, עשרת הדברות, הלכות סוכה דף פב:) שכתב טעם אחר לזה שמותר לסכל על כותל אבנים, והוא, שלא אסרו להעמיד אלא בדבר המקבל טומאה אך בשאר פסולים של סכך (כגון שאין גידולו מן הארץ, או שהוא מחובר), מותר להעמיד בו].
לקשור הסכך באזיקונים או חוטי ברזל וכיו”ב: כתב בספר פסקי תשובות (ח”ו עמוד שכח) שאין לקשור הסכך בחוטי ניילון וכדו’ דהוי מעמיד בדבר הפסול לסיכוך (אף שאינם מקבלים טומאה, מ”מ אינם גידולי קרקע, ואינו סובר כשיטת בעל העיטור דלעיל). אלא יש לקשור הסכך בחוטי פשתן וכותנה שאינם טוויים ושזורים (שהם גידולי קרקע ואינם מקבלים טומאה). ומ”מ הוסיף, שכל זה אינו אלא בסכך שאם לא היו קושרים אותו לסוכה אינו מחזיק אלא עף בכל רוח מצויה (ומצוי במחצלאות קלות משקל). אולם אם הסכך עמיד ויציב על הסוכה בכל רוח מצויה, אלא שרוצים לחזק עמידתו ויציבותו כנגד רוח סערה אם תנשב, אין חשש לקשרו גם בחבלים המקבלים טומאה (חוטי ברזל וכדו’).
דיבוק הסכך בדבק: כתב בחזון עובדיה (עמוד מה בהערה) שכיון שכל האיסור (למחמירים) להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה הוא משום גזירה שמא יבוא לסכך במעמיד, מותר להעמיד הסכך ע”י דבק, שכיון שאין הדבר ניכר לעין כלל לא שייכת כל כך הגזירה הנ”ל. ובפרט שאי אפשר לסכך בדבק לבדו, ואין לגזור.
ז. נתינת הסכך ע”י נשים, קטנים וגוים: כתב בחזון עובדיה (עמוד סד) שאשה או קטן, אף שהם פטורים ממצות סוכה, מותרים לכתחילה לתת הסכך על הסוכה, והסוכה כשרה. ולגבי גוים, כתב בחזון עובדיה (עמוד נו), שסוכה שבנו אותה פועלים גוים לצורך ישראל סמוך לחג, הסוכה כשרה, ומן הדין אין צורך כלל לחדש בה דבר. ומ”מ טוב לחדש בה דבר בסכך או בדפנות.
סוכות נחלים בדומה לסוכות ירושלים וסוכות שלום הם סוכות כשרות. אנו ממליצים לרכוש סוכות הדר שהם מהודרות לשימוש. במארז של סוכות הדר אתם מקבלים במתנה וללא עלות ערכת של 4 רצועות לבוד שניתן להשחיל אותם בריתוכים הקבועים במוטות הגובה של סוכת הדר. את הריתוכים תיכננו באופן המחמיר ביותר הן לשיטת החזון אי”ש והן לשיטת הגר”ח נאה.
בדים לסוכה ופריטים חשובים נוספים
הסוכות שחברתנו מייצרת ומשווקת מוצעות לקהל הישראלי במחירים הזולים ביותר בשוק, ומאידך נחשבות לאיכותיות ביותר ועומדות בכל דרישות הכשרות עם אישורים מגופים בולטים וידועים. בד המצנח שמשמש כדפנות הסוכה הינו חזק מאוד, אוורירי וניתן לכיבוס, כאשר קיימים בו שלושה או ארבעה חלונות, דלת אחת או שתיים, ואת הדלת גם ניתן גם להסיר בעת הצורך.
דפנות, מסגרת ולבוד
בנוסף לקבלת בדים לסוכה בסטנדרטים הגבוהים ביותר, רוכשי סוכה מחוזקת נהנים מתוספת של מסגרת באמצע הדפנות אשר משמשת לחיזוק. יחד עם זאת, גם סוכה ללא מסגרת נוספת הינה עמידה, חזקה ויציבה, ולמעשה כאשר קונים אותה היא מגיעה כבר עם הכנה עבור המסגרת האמצעית. מעבר לכך, כל אחת מהסוכות מגיעה עם ערכה של ארבע רצועות לבוד ללא עלות נוספת, והן שיוצרות את הדפנות בהתאם להלכה. מדובר בלבוד שעשוי מרצועות חזקות שאותן ניתן להרכיב באופן אסטטי ונוח, והן מחזקות את המסגרת ותורמות ליציבותה. בנוסף, כדי שהסוכה אכן תהיה כשרה צריך להשחיל את ארבעת הרצועות אל ארבעת הריתוכים שבעמודי הגובה, וחשוב לציין כי ההפרשים שבין הריתוכים הינם מיוחדים ומדויקים על פי דרישות הכשרות החמורות ביותר. ובאשר לסוכה המחוזקת, כפי שאמרנו אין הכרח לרכשה כבר בקנייה הראשונה, אך היא בהחלט מומלצת אם אתם מקימים את הסוכה במקום שיש בו רוח חזקה, ומעבר לכך קיים הידור מצווה במסגרות מחוזקות.
שני סוגים של סכך לסוכה
אנו מציעים שני סוגים עיקריים של סכך לסוכה. הראשון הוא סכך כשר ואיכותי העשוי מקני סוף שלמים ומלאים השורים בחוט 100% טבעי המופק מצמח יוטה. מדובר בסכך עמיד לאורך שנים המוצע על ידינו במחיר נוח לכל כיס ומגיע עם תיק נשיאה לאחסון ושמירה. כמו כן, הסכך עבר חיטוי ואידוי כפול נגד מזיקים וחרקים, קיבל את אישורו של משרד החקלאות, והינו כשר מלכתחילה. לבסוף, הוא מצטיין גם בצפיפות גבוהה המקנה הצללה נאותה ליושבי הסוכה. סוג הסכך השני שאנו משווקים הינו סכך מהדרין סוכות העשוי גם הוא מקני סוף וקשור בעבודת יד עם צמח ההרפייה. בדומה לסוג הראשון גם הוא עמיד מאוד, מגיע עם תיק נשיאה, עבר טיפולים קפדניים נגד מזיקים, אינו עלול לקבל עובש או להתליע, מספק הצללה מצוינת, וכשר למהדרין בהשגחה של בד”צ אגודת ישראל.
למידע נוסף על בד לסוכה, סככים, קישוטים ומסגרות, פנו אל סוכות הדר בטלפון 072-2133333. אנו נשמח לעמוד לרשותכם ולסייע לכם בהזמנת סוכה המתאימה לצרכיכם ודרישותיכם.
דיני סכך לסוכה
דיני סכך הסוכה:
1. שאלה: מהם התנאים לסכך כשר?
תשובה: סכך של הסוכה צריך שיהיו בו ג’ תנאים כדי שיהיה כשר: א. שיהיה עשוי מדבר הצומח בארץ. ב. שיהיה תלוש. ג. שיהיה מדבר שאינו מקבל טומאה. לפיכך, אין לסכך בעורות, ניילונים, פלסטיק, ברזל, פירות וכדו’, שכל אלו פסולים לעשות מהם סכך (שלחן ערוך סימן תרכט ס”א).
2. שאלה: האם מותר לסכך בקרשים?
תשובה: אסור לסכך את הסוכה בקרשים שרחבים יותר מד’ טפחים (32 ס”מ), ואפילו הפכן על צידן וסיכך בהם, פסולים (שלחן ערוך סימן תרכט סעיף יח).
וקרשים הפחותים מרוחב של 32 ס”מ, מותר לסכך בהם כך שיניחם לאורך ולרוחב גג הסוכה (שו”ת יביע אומר ח”ד סימן מ”ט, חזון עובדיה סוכות עמוד ל’).
3. שאלה: האם מותר לסכך ב’סכך לנצח’?
תשובה: יש שחששו שלא לסכך בסכך לנצח, כיון שהדיקטים הדקים מחוברים אחד לשני, וזה דומה לקרש אחד שרחב מ32 ס”מ שפסול לסיכוך כנ”ל (שו”ת אז נדברו ח”ב סימן סו עמוד קיג, וחלק יב סימן לה עמוד פא, בשם הגרי”ש אלישיב).
אולם, רבים מהפוסקים התירו את השימוש בסכך זה, כיון שאין דינו כנסר הרחב 32 ס”מ. והוא הדין שמותר לסכך במחצלת העשויה מקני סוף ונקשרים אחד לשני ע”י סיב צמחי או צמר גפן, בתנאי שלא נעשתה המחצלת לשם שכיבה (כי אז היא מקבלת טומאה), אלא לשם סיכוך או גידור (חזון עובדיה סוכות עמו כג ואילך, פסקי תשובות סימן תרכ”ט אות ו’).
4. שאלה: כיצד צריך להיות אופן הסיכוך?
תשובה: הסוכה צריך שתהיה צילתה מרובה מחמתה מחמת הסכך, דהיינו שתהיה רוב הסוכה מוצלת ע”י הסכך, ואם הסכך לא מיצל מספיק כך שיש יותר חמה בסוכה מאשר צל, הסוכה פסולה (שלחן ערוך סימן תרלא ס”א).
ומכל מקום, אין לעשות את הסכך עבה יותר מדי, אלא דרך הסיכוך להיות קל כך שייראו דרך הסכך הכוכבים הגדולים. אולם, אם עשה הסכך עבה כך שאין הכוכבים נראים מתוכה, כשרה (שלחן ערוך שם ס”ג).
ואם עשה הסכך עבה מאוד עד שאפילו הגשמים לא יורדים לתוכו, אם יכול, יטול מעט מהסכך כך שיוכלו הגשמים לרדת דרכו. ואם אי אפשר ליטול מן הסכך מעט, יש לסמוך על הפוסקים שמכשירים את הסוכה גם באופן שאין הגשמים יכולים לרדת בתוכה (משנה ברורה שם ס”ק ו’, חזון עובדיה סוכות עמוד ל”ד).
5. שאלה: אם יש אויר באמצע הסכך, האם הסוכה כשרה?
תשובה: אויר הנמצא באמצע הסכך, פוסל את הסוכה כולה, אם הוא רחב ג’ טפחים (24 ס”מ), בין בסוכה גדולה ובין בסוכה קטנה, בין אם האויר נמצא באמצע הסכך ובין אם נמצא בצידו. אמנם, היינו דוקא כשאויר ברוחב 24 ס”מ מהלך על כל אורך הסוכה וחוצה אותה לשנים, ואין בכל חלק מצדי האויר שיעור סוכה כשרה, או שאין בכל חלק ג’ דפנות. אך אם הסוכה היא בעלת ד’ דפנות, והאויר מהלך באמצעה וחוצה אותה לשנים, ויש שיעור סוכה של 56 ס”מ על 56 ס”מ בכל אחד מצדי האויר, הרי שחלקים אלו כשרים לסוכה. ומ”מ, אין לשבת תחת האויר עצמו.
ואם האויר שנמצא בסכך הוא פחות מ24 ס”מ, הסוכה כשרה בכל אופן, אלא שאסור לשבת תחת האויר. והיינו דוקא אם האויר מהלך על כל פני אורך הסוכה, או שהוא גדול כך שיש בו שיעור כדי לעמוד בו ראשו ורובו, אך בפחות מזה, מותר לשבת תחת האוירים, שאין לך סוכה שאין בה נקבים נקבים (שלחן ערוך סימן תרלב ס”ב).
6. שאלה: האם מותר להניח את הסכך על מוטות הברזל של הסוכה?
תשובה: לכתחילה יש להקפיד שלא להניח הסכך על הברזל עצמו, שהרי הברזל מקבל טומאה, ויש הסוברים שאין להניח את הסכך על דבר המקבל טומאה. ומכל מקום, בדיעבד אם הניחו את הסכך על הברזלים של הסוכה, הסוכה כשרה (משנה ברורה סימן תרכט ס”ק כב, כף החיים סימן תרל אות פה, חזון עובדיה סוכות עמוד מד).
אולם, אם לא מניח את הסכך על הברזל עצמו, אלא נותן קרשים על גבי הברזל ומניח את הסכך עליהם, בזה יש להתיר אפילו לכתחילה, שהברזל נקרא ‘מעמיד דמעמיד’, ומותר (על פי שלחן ערוך סימן תרכט ס”ח. וכ”כ בחזון עובדיה סוכות עמו מו).
7. שאלה: האם מותר לקשור הסכך באזיקונים או חוטי ברזל וכדו’?
תשובה: יש שכתבו שלכתחילה אין לקשור הסכך בחוטי ברזל או אזיקונים וכיו”ב, כיון שנחשב הדבר שמעמיד את הסכך בדבר הפסול לסיכוך, שאין להעמיד בו לכתחילה את הסכך כנ”ל בתשובה הקודמת. ולכן, יש לקשור את הסכך בחוטי פשתן או כותנה שאינם טווים ושזורים (שהרי הם גידולי קרקע ואינם מקבלים טומאה, וכשרים לסיכוך).
אולם, היינו דוקא בסכך קל, שאם לא היו קושרים אותו לסוכה לא היה מחזיק, אלא עף בכל רוח מצויה (ומצוי הדבר במחצלאות קלות משקל). אך אם הסכך עמיד ויציב על הסוכה בכל רוח מצויה, אלא שרוצים לחזק עמידותו ויציבותו כנגד רוח סערה אם תנשב, אין חשש לקשרו גם בחוטי ברזל ואזיקונים וכיו”ב (פסקי תשובות סימן תרכט אות יא).
8. שאלה: האם סכך נחלים וסכך קיינעס כשרים לסיכוך הסוכה?
תשובה: כן, סכך נחלים וסכך קיינעס כשרים לסיכוך הסוכה. אנו ממליצים לרכוש ולסכך את הסוכה בסכך הדר. את סכך הדר פיתחנו וייצרנו לאחר שנים ארוכות של היכרות בענף הסוכות והסכך לסוכה, והצלחנו לייצר סכך לנצח מהודר ובלי פשרות אשר אינו עלול להתליע או להעלות עובש. סכך הדר הוא צפוף ביותר ונותן צל מירבי ליושבים בסוכה.
9. שאלה: באיזה אופן יש לתלות קישוטים על הסוכה?
תשובה: לכתחילה יש להיזהר לתלות את כל נויי הסוכה בתוך ד’ טפחים לסכך, דהיינו, שלא יהיו רחוקים מן הסכך 32 ס”מ (רמ”א סימן תרכ”ז ס”ד). ואם הרחיק את הקישוט יותר מ32 ס”מ, אין בדבר פסול אלא אם כן הקישוט עצמו רחב 32 ס”מ (משנה ברורה שם ס”ק י”ב וס”ק ט”ו).
ויש אומרים, שכל שתולה את הקישוט בסמוך ל32 ס”מ לסכך, אף שמשתלשל ויורד למטה מ32 ס”מ, מותר. ורק כשמתחיל הקישוט רחוק מ32 ס”מ מן הסכך (כגון שתולה הקישוט מדופן לדופן), צריך להקפיד בזה (עיין בזה בפסקי תשובות סימן תרכ”ז אות ד’, ובחזון עובדיה סוכות עמוד ע”ו, ובשו”ת תפילה למשה ח”ד סימן נ”א).
ואת מנורת החשמל שבסוכה גם כן יש להקפיד לתלות בתוך 32 ס”מ סמוך לסכך (חזון עובדיה סוכות עמוד ע”ו).
10 עצות לעיצוב סוכה לנצח
לינק לכתבה המלאה באתר MAKO ולתמונות של סוכת הדר שנבחרה להיות הסוכה היפה שתעוצב ע”י אתר MAKO:
http://www.mako.co.il/living-home-styling/accessories/Article-36dbe1c41c8f931006.htm&sCh=4b0a5d1571675310&pId=1556778138
הכירו, סוכה טלסקופית – את חג סוכות 2023 תוכלו לחגוג בכל מקום!
חג סוכות, הוא אחד מחגי תשרי האהובים ביותר! מצוות החג- הישיבה בסוכה כמובן, היא מהנה ומגבשת מאז ומעולם. מצוות החג היא אמנם בת אלפי שנים, אך סוכות חדשות להרכבה קלה, נשיאה והתאמה לכל גודל- כיום, הופכות את קיום המצווה לדבר פשוט מתמיד! עדיין לא יודעים עם מי תחגגו את החג והיכן? לא בטוחים במיקום המדויק בו תציבו את הסוכה שלכם? אז זה בדיוק הזמן שתכירו- סוכה טלסקופית!
סוכות טלסקופיות, הן סוכות מודלאריות ואיכותיות. בעזרת מוטות טלסקופיים- מוטות אותם ניתן להגדיל ולהקטין לפי צורך, לסוכה גדלים שונים כך שתתאים באופן המושלם לכל אחד ואחת, לכל מקום ולכל צורך! לפניכם כל הפרטים:
סוכות טלסקופיות – כל מה שרציתם לדעת
סוכות בכלל וסוכות טלסקופיות בפרט, ישארו אתכם לטווח הארוך. סוכה היא אינה מוצר חד פעמי לחג סוכות 2020, אלא לחגים רבים בשנים הבאות. הסוכות של סוכות הדר אף מגיעות עם אחריות ל-10 שנים על מסגרת הסוכה!
בסוכה טלסקופית, הושקעה מחשבה רבה והשקעה בכל הפרטים הקטנים, החל מאחסון הסוכה, נשיאת הסוכה- והאפשרות הייחודית ביותר לה- התאמתה לכל גודל וכל מקום בעזרת מוטות טלסקופיים!
לסוכה טלסקופית מסגרת ברזל- ברזל חזק ויציב, צבוע היטב בצבע היפוקסי לבן השומר עליו מפני חלודה. מוטות הברזל המרכיבים את המסגרת: 8 מוטות רוחב ו-4 מוטות גובה, מתכווננים לכל צורך- ומסוגלים ליצור סוכה בגודל סטנדרטי ושאינו סטנדרטי בקלות. במוטות הגובה אף קיימים חלקי פלסטיק המונעים חדירת מים ורטיבות.
הלחצן המיוחד והחדשני במוטות, מאפשר לכוונן את הסוכה למגוון גדלים. אתם וודאי תוהים, כמה אפשרויות עומדות בפניכם? והתשובה לכך, בהחלט מפתיעה! סוכה טלסקופית של סוכות הדר מתכווננת ל-28 גדלים שונים ויכולה להגיע לגובה של עד 2.3 מטרים!
אל חשש, בדיוק כפי שניתן להגדיל את מוטות הסוכה בקלות, כך ניתן גם להקטין את המוטות לנשיאה והובלה פשוטה, ל- 1.6 מטרים בלבד!
“שלומית בונה סוכה…”- ועכשיו גם אתם!
סוכה טלסקופית היא אמנם החדשנית ביותר, אך הרכבתה הפשוטה היא ללא ספק יתרון בולט שאין להתעלם ממנו:
מוטות הרוחב מתחברים בקלות למוטות הגובה! את הגובה והרוחב הרצוי מכווננים בקלות בעזרת הלחצן הייחודי, כך שבמהירות, מסגרת הסוכה תעמוד יציבה וחזקה. עכשיו רק נשאר לחבר את בד הסוכה בעזרת סקוץ’ אל המסגרת- והבד הוא חלק מערכת הסוכה כמובן! בכל ערכה של סוכה טלסקופית- 4 רצועות לבוד לכשרות מהדרין של הסוכה.
גם בבד סוכה טלסקופית אפשרויות להתאמה אישית מהירה- את פתח הסוכה, יוצרים באמצעות קיפול הבד העודף לפנים הסוכה ובדיוק כמו חיבור הבד אל המסגרת- גם חיבור זה נעשה באמצעות סקוץ’. בנוסף, בבד הסוכה, שתי חלונות היוצרים אוורור טבעי בסוכה ומרושתים נגד מזיקים.
להשלמת הסוכה, לא נשכח את הסכך! הסכך מגיע בנפרד ניתן להניחו על גג מסגרת הסוכה, או תחת מוטות במבוק לתמיכה נוספת.
אין צורך בסולם להרכבת מסגרת הסוכה. בנוסף לערכת הלבוד, עם סוכה טלסקופית של סוכות הדר מגיע פטיש עץ וסט קישוטים לסוכה, כך שבידיכם כל מה שתצטרכו- והרכבת הסוכה מעולם לא הייתה קלה יותר!
סוכה טלסקופית- סוכה בהתאמה אישית
בין אם בחרתם לחגוג את החג עם המשפחה המורחבת או עם מספר חברים מצומצם, סוכה טלסקופית תאפשר לכם לחגוג את החג בנוחות, עם התאמה אישית לגודל החצר ולמספר האורחים הצפויים להגיע! סוכות הדר מאחלים לכם ובני משפחתכם חג סוכות שמח! סוכות טלסקופיות, סוכות לנצח, סוכות נוספות, קישוטים לסוכה, סכך כשר או כשר למהדרין ועוד, תוכלו לראות באתר שלנו.
סוכה טלסקופית – היתרונות הגדולים!
כשהחופש הגדול מסתיים וחודש ספטמבר מתחיל, פתאום מרחפת בחלל האוויר תחושה מסוימת של ציפייה. חגי תשרי בפתח, כולנו הולכים לקראת תקופה של חגיגיות ושמחה, אבל יש כמה משפחות שבכל זאת מביעות דאגה ושואלות בחשש מה יהיה על הסוכה שיצטרכו לבנות השנה?
היום מגוון הסוכות הוא עצום וכמעט כל אחד יכול למצוא את שחפצה נפשו, אבל יש חברה אחת שנמצאת מעל כולן: סוכות הדר.
גם התחרות הגדולה שהלכה והתפתחה עם השנים, לצד הגדילה בענף, הביאה לירידת מחירים כוללת במרבית המוצרים – עובדה שהפכה את רכישת הסוכה למוצר בסיסי עוד יותר מבעבר. אבל אין אף חברה שענתה על הצורך המהותי שלנו שהוא לבנות סוכה שתהיה גם גדולה וגם קטנה, גם קלה וגם כבדה, גם ניידת וגם יציבה. כזו שתתאים לכל אירוע שנרצה לחגוג בחג הזה.
אז בסוכות הדר חשבו על אותן משפחות שרוצות לשמור על המסורת אבל להתאמץ כמה שפחות, והגו רעיון חדשני: סוכה טלסקופית.
מדובר בסוכה המורכבת מארבעה מוטות גובה פינה, מוטות גובה הארכה ומוטות רוחב לפי הצורך. מוטות הברזל האלו, שהפרופיל שלהם עבה מהפרופיל של מוטות בסוכה רגילה, ניתנים להתאמה לכל גודל שתרצו, מה שהופך את הסוכה למודולארית.
משמעות הדבר שתוכלו לקפל את הסוכה ולהכניס אותה למכונית, להתאים את הגובה שלה בהתאם לאורחים שיגיעו, להרחיב או להאריך אותה וגם להעבירה ממקום למקום במהירות.
את המוט באורך שני מטרים אפשר לקצר, כך גם את מוט השלושה מטרים, מה שמאפשר לכם להרכיב עשרות גדלים שונים ממסגרת הסוכה. את מוט הגובה ניתן לקבע ל-2.30 מטרים או ל-2.10, או בכלל להעמידו על גובה מינימלי של 1.6 מ’.
מה זה אומר בפועל? שאפשר להרכיב את הסוכה על גובה מינימלי, בלי שתצטרכו להסתכן בעמידה על כיסא גבוה או על סולם, ואז לפתוח אותה לגובה המרבי שלה. מקסימום תוצאה במינימום עבודה.
הברזלים צבועים בצבע היפוקסי בתנור צבע לבן, ומצופים בחומר נגד חלודה. הפרופילים רחבים ביותר ומאפשרים הקמה של סוכות ענק באופן יציב, כולל הצבת פלסטיק בברזלי הגובה למניעת חדירת מים ורטיבות.
מסגרת הסוכה נפתחת עד 34 גדלים שונים. היא קלה לנשיאה ולהובלה, פשוטה להרכבה ללא סולם, חזקה ויציבה.
ואיזה עוד יתרון יש לרכישת סוכה טלסקופית בסוכות הדר: אתם תקבלו ערכת ארבעה חבלי לבוד, פטיש עץ וסט ארבעה קישוטי סוכה במתנה בתוך קרטון מסגרת הסוכה. רק זכרו שהיא מגיעה ללא בד.
אז הפסיקו להתלבט ובואו לסוכות הדר. ברגע שתראו עד כמה הסוכה הטלסקופית קלה להרכבה ופשוטה לפירוק, אתם לא תבינו איך הסתדרתם בלעדיה בשנים עברו ותקנו מיד כמה עבורכם ועבור בני המשפחה.
כיצד נוכל למצוא סוכות איכותיות במחירים אטרקטיביים ולמה כדאי לשים לב
החלטתם לקנות סוכה. מכיוון שאתם רוצה לארח הפעם, בעלך או אחד המתבגרים שלכם החליטו לישון בסוכה, אתה רוצה להשוויץ בכישרון שלך בעיצוב ובקישוט, או מסיבה אחרת.
ברור לך שזו עלות לא קטנה מכיוון שאתה לא מתכוון להתפשר יותר מדי בסוכה שלך, או בסוכה לא אטרקטיבית, שבאה לידי ביטוי פעם בשנה, כמו שאתה משקיע בארבעת המינים. ואתה מבין שהשוק מלא באופציות שמבלבלות אותך.
אז בשלב הראשון, אתה צריך לעשות קצת מחקר שוק.
מחקרי שוק, יכולים להישמע לך דבר שלא יניב יותר מדי תוצאות בתחום הסוכות כי נשמע לך שסוכה במבצע זה בסוף מונופול של כמה חברות גדולות שמיישרות קו עם המחירים. ואם תמצא משהו, זה יהיה סוכה פחות איכותית ופחות אטרקטיבית או שתאלץ להתפשר על הגודל של הסוכה.
מחקר שוק איכותי הכולל התייחסות לתוצר הכולל של כל מרכיביו: ברזל, חומרים נוספים שמהם מורכבת הסוכה, נבין את האלמנטים הדקורטיביים עד הסוף,
חשוב לגלוש באינטרנט, לבדוק תגובות וביקורות, ולא רק לחפש סוכות במבצע.
שאל חברים, מכרים ובני משפחה על החוויה שלהם, ועל המקום שממנו הם קנו לבסוף את הסוכה.
מה חשוב לדעת לפני שאתם קונים סוכה?
- גודל טוב איזה גודל אנחנו צריכים? רק אנחנו או המארחים?
- איזה גודל אפשרי בכלל ביחס אלינו? מידות מרפסת / גינה / חניה?
- האם יש גבולות לגובה הסוכה?
הרכבת הסוכה בפועל
- האם קל להרכיב את הסוכה?
- כמה זמן לוקח להרכיב את הסוכה?
- האם ניתן לנקות אותה? וכיצד?
- לכמה שטח אחסון אתה זקוק עבור הסוכה?
- האם הסוכה תישמר לאורך השנים?
מודולריות וגמישות
- האם אתה יכול לשנות את הסוכה שקנית מבחינת מידות: להגדיל / להקטין?
- ואם כן, מה עם שאר העבודות: בד ודפנות?
ברמה הכללית
- מה אנחנו אוהבים? המראה לבן ונקי או עליז וצבעוני? האם ניתן לשלב?
כיצד למצוא סוכות במבצע ולחסוך בעלויות?
התאם את גודל הסוכה לצרכים שלך עכשיו ואל תקנה מידה מתאימה למשך 5 שנים נוספות. משום שלרוב ניתן להגדיל את הסוכה.
שוטט ברחבי האינטרנט ופתאום תגלה בעזרת השקעה של לא יותר מחצי שעה שיש המון חברות חדשות בכל שנה בתחום מכירת הסוכות שיציעו לך מבצעים על סוכה, על מנת לקבל ביקורות טובות ולמנף את העסק שלהם.
גלה את האפשרות להגדיל את הסוכה בעתיד ולקנות דברים שמתאימים לה.
קנו ביחידות קטנות – רוחב 2 עד 3 מטר אך לא רוחב 10 מטר.
סכך: קנו יחידות קטנות שניתן להוסיף ולהניח אחת ליד השנייה ולא גדולות מדי עבור היחידה.
לסיכום, ניתן עם מעט השקעה לחסוך הרבה ולקבל סוכות איכותיות במבצעים של ממש.
הצ׳ק-ליסט – כל מה שצריך לדעת לפני קניית סוכה
כמדי שנה, בחודש תשרי הקרוב יחפשו ישראלים רבים סוכה אותה הם יוכלו לשכור, על מנת שיוכלו לשבת בה בחג סוכות.
ישנם רבים שבוחרים לרכוש סוכה, על מנת שיוכלו להתקין ולהשאיר אותה עומדת במשך כל השנה, כשהם מוסיפים עליה סכך ופריטים אחרים כמתבקש על פי ההלכה.
אחרים בוחרים לשכור סוכה במיוחד לחג, ולהחזיר אותה בסיומו.
הצ’ק-ליסט המושלם: כל מה שצריך לדעת לפני קניית סוכה
עם התקרב חודש תשרי, רבים מחפשים את הסוכה המושלמת לחג הסוכות. בין אם אתם מתכננים לרכוש סוכה קבועה או לשכור אחת לתקופת החג, מדריך זה יעזור לכם לקבל את ההחלטה הנכונה.
1. איפה נכון לקנות סוכה?
חשוב לרכוש סוכה ממקומות המתמחים בכך. זה מבטיח:
• איכות ועמידות גבוהה.
• עמידה בכל ההלכות הדתיות.
• התאמה לצרכים שונים – מצורכי דת ועד עיצוב.
2. כיצד לקנות סוכה במחיר משתלם?
• ערכו סקר שוק מוקדם.
• השוו בין דגמים שונים.
• בדקו חומרים ואיכויות.
• התחילו את החיפוש מוקדם לפני החג לקבלת מחירים טובים יותר.
לעמוד המוצרים של סוכות הדר לחץ כאן!
3. 6 נקודות מפתח לרכישת סוכה נכונה:
א. גודל ומיקום:
• בדקו את השטח הזמין.
• חשבו על אפשרויות ההקמה (4 מוטות, חיבור למבנה קיים, כולל “מרפסת”).
• חשבו מטר מרובע לאדם.
ב. חומרים:
• בחנו אפשרויות: מוטות מתחברים, הרכבה עם כלי עבודה.
• סוגי חומרים: אלומיניום, ברזל, פלסטיק, עץ.
ג. עיצוב:
• תכננו את התאורה, חשמל, מאווררים, שולחנות, כסאות וכו’
• תכננו את הריהוט והאביזרים הפנימיים
ד. עמידות:
• בדקו התאמה לתנאי מזג אוויר.
• בחנו את חוזק השלד והחיבורים.
ה. ייצור:
• שקלו בין סוכה גילה לסוכה טלסקופית.
• בדקו כיצד זה משפיע על איכות, עיצוב ומחיר.
ו. אחריות:
• בדקו את תנאי האחריות, בדרך כלל על השלד.
• וודאו שהאחריות היא למספר שנים.
לחבילות המשתלמות של סוכות הדר לחץ כאן!
4. תוספות חיוניות לסוכה:
• קישוטים: סלילי נייר, קישוטים מוכנים, חומרי יצירה
• בדים איכותיים לתליית קישוטים
• ריהוט מתאים
טיפ: שתפו את הילדים ביצירת קישוטים ייחודיים!
בחירת סוכה היא החלטה חשובה המשלבת שיקולים פרקטיים, הלכתיים ואסתטיים. עם הצ’ק-ליסט הזה, תוכלו לבחור את הסוכה המושלמת עבורכם, שתשרת אתכם היטב בחג הסוכות ואולי אף מעבר לכך.
בסוכות הדר, אנו מציעים מגוון רחב של סוכות איכותיות העומדות בכל הקריטריונים הללו. נשמח לייעץ ולעזור לכם למצוא את הסוכה המושלמת לצרכיכם.
חג סוכות שמח!
תחרות הסוכה היפה
ברגע שתאשרו את האפליקציה תוכלו להצביע בתחרות ויפורסם לינק בדף הפייסבוק שלכם על הסוכה לה הצבעתם.
פרסום זה יתבצע כאשר תלחצו על כפתור ‘הצבע’ או ‘שתף’.
בכל מקרה חברת סוכות הדר מתחייבת שלא לעשות כל שימוש אחר בפרטי המשתמש באפליקציה.
כל הפרטים של המשתמש הינם בטוחים, חסויים ואין אנו נשתמש בהם לשום שימוש אחר.
אם אתם בדרך לקניית סוכה אז כדאי לכם להשתתף בתחרות ולהעלות תמונות, ולהתרשם מהתמונות שהגולשים הרבים העלו כבר לאתר סוכות הדר.
Beautiful sukkah Competition application interfacing with Facebook and safety and keep your details privacy. Once you approve this application, you can vote for the Competition and your vote will be published to your Facebook page. This publication will be made when you press a button ‘vote’ or ‘share’. Anyway Sukkot hadar company undertakes not to make any other use of user information in the application. All user information is safe, confidential and we do not use them for any other use.
סכך לסוכה
חג הסוכות הינו חג בעל סממנים דתיים אבל יש חילוניים רבים שחוגגים אותו על פי דרכם. הם אוהבים במיוחד לבנות סוכה ולשבת בה בפרקים שונים שלו. בניית סוכה נחשבת למנהג מרענן ורבים מקשטים אותה בצורה מקורית ומעמידים אותה לתחרות הסוכה היפה. ניתן לרכוש סוכה לנצח ולבנות אותה בקלות על פי הוראות הרכבה מפורטות נלוות. ניתן למצוא סוכה במבצע לאורך כל השנה במועדים עליהם מחליט הספק על פי שיקוליו.
סכך כשר
כל סוכה אמורה להיות מכוסה בסכך והשגתו כרוכה, לעיתים, במאמץ רב ומחייבת רכב הובלה. ניתן לרכוש סכך לסוכה כשר שמיועד לטווח ארוך אצל ספק הסוכות ויחד עימו גם קישוטים לסוכה מסוגים שונים. סכך לסוכות כמו גם הסוכות עצמן על חלקיהן ניתנים לאחסון במחסן הבית עד לשנה הבאה, כך, שאין צורך להשקיע כסף כל שנה מחדש. הסוכות עשויות ממוטות חזקים, מבד מצנח ומרצועות לבוד. כל החומרים איכותיים ומחזיקים מעמד בפגעי מזג האוויר כולל גשם ורוח.
קצב מכירות גבוה
מכירת סוכות, סכך לסוכה, ויתר החלקים נערכים לאורך כל השנה אבל תופסים תאוצה לקראת החג. דתיים שומרי מצוות מסיימים את הרכישה לפני יום הכיפורים מאחר ובמוצאי החג תוקעים את היתד הראשונה. לאור כל זאת, משווקי סוכות מתגברים מאוד בחודש תשרי את צוותי המוכרים והיועצים אשר בסניפים השונים של החברה. סוכות לנצח מגיעות במבחר גדלים, סוכות 2X2, 3X2, 3X3, וכן סוכות גדולות כמו 5X3, 7X3 וכיו”ב. כל לקוח ירכוש את הגודל המתאים לו ולצרכיו. הגודל נקבע לרוב על פי המקום בחצר או על המרפסת ועל פי גודל המשפחה. בהתאם לגודל הסוכה הרוכש יבחר את מידות הסכך המתאימות.
רכישות נוספות
כל סוכה מכילה דלת שניתן להוריד אותה וחלונות שניתן לקפל לצורך אוורור וחדירת אוויר. ניתן לרכוש לטות עליהן מניחים סכך. ועוד. רבים מהאנשים הדתיים נוהגים לאכול בסוכה, לומר בה דברי תורה, ואף לישון בה. ניתן לרכוש מיטה מתקפלת במידות מתאימות לצורך השינה. מומלץ לרכוש את הסוכה ואביזריה אצל משווק בעל מוניטין רב.
אנא צרו קשר עימנו באמצעות האתר או באמצעות מוקד המכירות הארצי 072-2133333.
סוכות בירושלים
חג הסוכות מגיע מספר ימים לאחר יום כיפור והוא האחרון בסדרת חגי תשרי. החג נחוג לזכר המנהג הקדום שבו ישבו בני ישראל בסוכות בעת יציאת מצרים. לחג יש שם נוסף, חג האסיף. החג הינו חגיגי בזכות מצוות בניית הסוכות והישיבה בהן. בירושלים נחגג החג הזה בשכונות החילוניות, הדתיות והחרדיות כאחד, ובמסגרתו גם נערכות תחרויות של הסוכות היפות. ניתן לרכוש סוכות לנצח בגדלים שונים.
יש מבחר גדלים של סוכות שמגיעות עם מוטת חזקים, בד מצנח איכותי ורצועות לבוד מעולות. יש סוכות בגודל של 2X2 מטר שהינן הקטנות יותר, וסוכות בגודל של 7X5 מטר וכיו”ב. הן מגיעות עם דלתות וחלונות. ניתן לרכוש סכך כשר המתאים למידותיהן, וכן, קישוטים שונים. הסוכות פשוטות להרכבה ומגיעות עם הוראות הרכבה מפורטות. בתום החג ניתן לפרקן ולהניחן בבית או במחסן עד לשימוש בחג הבא. חברתנו מוכרת סוכות בירושלים במשך שנים רבות. לקראת החג אנו מתגברים את צוותי המכירה לנוחיות הלקוחות.
ניתן לחפש היכן ניתן לרכוש סוכות ירושלים. סוכות הדר מאפשרת לכם להיכנס לחג עם ראש שקט.
מזמינים באתר או דרך המוקד הטלפוני סוכה או סכך ומקבלים במשלוח עד לבית. ניתן לקבל עוד היום לבית.
כמו כן, ניתן להזמין הרכבה או פירוק של הסוכה בירושלים.
משלוח סוכה וסכך לירושלים הוא 50 שקל בלבד עד גודל סוכה 3X3. למחירון משלוחים המלא ניתן להיכנס לעמוד מחירון סוכות ולראות בעגלת הקניות את מחיר המבצע למשלוח.
אנא צרו קשר עימנו באמצעות האתר או באמצעות מוקד המכירות הארצי 072-2133333
כשרות הסוכה – לקט דינים במצות ישיבה בסוכה
לקט דינים במצות ישיבה בסוכה
א. ‘תשבו’ כעין תדורו: כתוב בתורה (ויקרא, כג, מב) “בסוכות תשבו שבעת ימים”, ודרשו חז”ל, ‘תשבו’, כעין תדורו. ומכאן אמרו כל שבעת ימי הסוכות עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד, היו לו כלים נאים, מעלן לסוכה. מצעות נאות, מעלן לסוכה. ואוכל ושותה וישן ומטייל ודר בסוכה כל שבעת ימים כדרך שהוא דר בביתו. (סוכה כח: ש”ע סימן תרלט ס”א). וצריך האדם להתחכם ולעשות הסוכה באופן שיהיה נוח לו לשהות שם כמה שיותר, ובאופן שיוכל לסדר כל ענייניו מתוך הסוכה, כי כל המוסיף בקיום המצוה מוסיפים לו ברכה מן השמים (בכורי יעקב שם סק”ב). ויראי שמים כמעט ואין נכנסים לבתיהם כל עיקר, רק שבתם וקימתם בסוכה (כה”ח ס”ק מג בשם החיד”א).
וכן אם ירצה לדבר עם חבירו, ידבר עמו בסוכה, שסוכתו צריך להיות כמו ביתו כנ”ל. אלא, שלפי שקדושת הסוכה גדולה מאוד, ראוי למעט בה בדברי חול, וכ”ש שיהיה זהיר מלדבר שם לשון הרע ורכילות ושאר איסורים (משנ”ב שם ס”ק ב). ומ”מ, הרוצה לדבר עם חבירו או שצריך לדבר מענייני עסקיו וכדו’, לא יצא מהסוכה בעבור זה, שהרי בישיבתו שם אף בעת דיבורו הוא מקיים מצות ישיבה בסוכה (שער הציון אות ד). ויתירה מזאת מבואר בפמ”ג (משב”ז סק”א) בשם מהרי”ל, שיש ליזהר ביותר משחוק (כגון משחקי קוביא וכדו’) בימי הסוכות, כי אם ישחק צריך להיות בסוכה ויתחלל עי”ז קדושת הסוכה. עכ”ד. ומבואר, דאף המשחקים בקוביא וכדו’ צריכים לשחק בסוכה אלא שאין ראוי לעשות כן.
ומ”מ, אין לעשות שום תשמיש בזוי בסוכה (רמ”א שם).[1] ועל כן, אין לשטוף קערות של אכילה וכדו’ בתוך הסוכה. אולם בכלי שתיה אין קפידא ומותר לשוטפם (משנ”ב ס”ק ט). ובכלל זה יש להקפיד שלא יעשה הסוכה קפנדריא כדי לקצר הילוכו ממקום למקום. וכן לא ישטח בסוכה בגדים מכובסים כדי לייבשם. וכן אין להחליף חיתול לתינוק בסוכה (פסקי תשובות שם אות ג. חזון עובדיה עמוד קכט). אולם מותר לעשן סיגריות בסוכה. וכן מותר לעשות נטילת ידים לסעודה בסוכה, שכן רבים נוהגים בכל ימות השנה ליטול ידיהם לסעודה על שלחנם. ומ”מ, יטול לתוך כלי ויוציא הכלי עם מי הנטילה לאחר הנטילה (חז”ע עמוד קל). וכן נטילת ידים של שחרית למקפידים ליטול סמוך למיטתם, אין חשש כלל ומותרים ליטול בסוכה, אך מיד אחר הנטילה יוציא הכלי עם מי הנטילה החוצה (פס”ת שם אות ד).
ועיין במשנ”ב (ס”ק ט) שאסור להטיל מי רגלים בסוכה אפילו בכלי, אף שעושה כן בביתו. אולם בחז”ע (עמוד קלא) כתב להקל בזה לזקן או חולה שישן בסוכה ונצרך להטיל מי רגלים, וקשה עליו לצאת מהסוכה, שמותר להטיל מ”ר בסוכה בתוך כלי ואח”כ יכסהו כראוי. וכ”כ בפס”ת (שם) שבשעת הדחק ועת הצורך נהגו להקל בזה. אלא שהוסיף, שנכון שיהיה בכלי שאליו מטילים את מי הרגלים רביעית מים לכל הפחות, כדי שמי הרגלים יתבטלו בהם מיד. ע”ש. והוסיף עוד בחז”ע (שם) שאף אם תלויים בסוכה קישוטים שכתוב בהם פסוקים של תורה, מותר להטיל מ”ר כנגדם, כיון שאין פסוקים אלו עשויים לשם לימוד תורה, רק לצורך קישוט ומליצה.
ובספרים הזהירו עוד, שלא להכניס נכרי לסוכה (שו”ת דברי יציב ח”ב סימן רעד אות ג בשם ש”ך על התורה פרשת אמור). אא”כ יש לו גגון מעל הסוכה, שאם יסגור הגגון הסוכה פסולה, ואין חשש להכניס הנכרי (פס”ת שם אות ג)[2].
ב. הכנסת כלי אכילה ושתיה לסוכה: כאמור לעיל, כלים נאים יש להעלותם לסוכה. אולם בגמרא (סוכה כט.) אמר רבא, שכלי שתיה מכניסם לסוכה (ואפילו לאחר השתיה משאירם שם, כיון שאינם מאוסים. ועוד, שאין קבע לשתיה. משנ”ב סימן תרלט ס”ק ג). אך כלי האכילה צריכים להיות מחוץ לסוכה. ובפירוש כלי אכילה נחלקו הראשונים. שרש”י (שם ד”ה ‘מאני מיכלא’) פירש דהיינו קערות שאוכלים בהם, שלאחר האכילה צריך להוציאם מחוץ לסוכה (וטעמו משום שהם מאוסים ויש בזה משום ביזוי לסוכה, ע”ש בד”ה ‘במטללתא’). אולם התוספות (שם ד”ה ‘מנא דמיכלא’) הביאו בשם בה”ג שכלי אכילה היינו כגון סירים וכדו’ שאסור להכניסם לסוכה. והטעם משום דכעין תדורו בעינן, ואלו אין רגילים להיות בבית דירה אלא במטבח. ע”ש. ולשיטתם, נראה שמותר להשאיר הקערות אחר האכילה בסוכה, שאין בזה חסרון דכעין תדורו, שהרי כל השנה לא מקפידים לפנות הצלחות מיד לאחר האכילה (ולשיטת רש”י, אפשר שמודה לתוספות לאסור גם הכנסת הסירים קודם האכילה, אלא שבא להוסיף שאסור להשאיר גם הקערות לאחר האכילה משום ביזוי. עיין מש”כ בזה בשער הציון סימן תרל”ט אות י’, ובשו”ת תפל”מ ח”ב סימן מא אות א). אמנם, במגיד משנה (פ”ו מהלכות סוכה ה”ה) מבואר שלדעת הרמב”ם דין הקדרות והקערות שווה, שקודם אכילה מותר להכניסם, ואחר אכילה צריך להוציאם. ע”ש. ויוצא, שלשיטת התוספות הנ”ל אסור להכניס הסירים לסוכה. אך לשיטת הרמב”ם, מותר, רק שצריך להוציאם לאחר האכילה. ואילו לגבי הקערות, לשיטת התוספות אין צריך להוציאם אף לאחר האכילה, ולשיטת רש”י והרמב”ם צריך להוציאם לאחר האכילה.
ולענין מעשה, בש”ע (סימן תרלט ס”א) כתב שהקדרות והקערות חוץ לסוכה. ע”כ. ומבואר שלגבי קערות, יש להוציאם לאחר האכילה. אלא שלגבי הקדרות נחלקו האחרונים אם יש להוציאם דוקא לאחר האכילה (כדעת הרמב”ם), או”ד אין להכניסם מעיקרא לסוכה (כדעת התוספות). ולענין מעשה, עיין להמשנ”ב (שם ס”ק ה) שהביא שהעולם נוהגים להיזהר שלא להכניס הסירים לסוכה אף קודם האכילה. והיינו שחוששים לשיטת תוספות הנ”ל לחומרא. אלא שכתב, שאם אין לו כלי וצריך לאכול מן הסיר עצמו, מותר להכניסו. וכ”פ בחז”ע (עמוד קכח), שאין להביא הסירים לתוך הסוכה כדי לערות מהם התבשיל, ואף אם יש נשים שנהגו בזה, בטלה דעתן, כי אין זה דרך ארץ, ואין לעשות כן בסוכה. אלא שקערה גדולה שמגישים בה עופות או אורז וכדו’, וכל אחד מהמסובים לוקח ממנה לצלחת שלו, מותר להכניסה לסוכה, שדרך לעשות כן גם בפני אורחים מכובדים. אולם, עיין בשו”ת תפילה למשה (ח”ב סימן מא) שכתב שהנוהגים להכניס סירים לסוכה ומערים מהם התבשיל לקערות, יש להם על מה שיסמוכו. והמחמירים שלא להכניס הסירים לסוכה כלל, תע”ב. ע”ש.
ודע, שאף שצריך להוציא הקערות מן הסוכה לאחר האכילה, מ”מ בדיעבד, מי שלא הוציאם, אין הסוכה נפסלה בשל כך. וכן אם עשה בסוכה תשמיש בזוי, אינה נפסלת בשביל כך (משנ”ב ס”ק ו). אמנם, בשעה שהקערות בתוך הסוכה (לאחר האכילה) י”א שהסוכה פסולה בשל כך מדרבנן, ואין לברך עליה ברכת ‘לישב בסוכה’. וע”כ יש להיזהר שתיכף אחר האכילה יוציא את הכלים שהם מלוכלכים (עיין בשער הציון אות יג. ובכה”ח אות טז. ובחז”ע עמוד קכט בהערה).
ג. הדלקת נרות בסוכה: כתב בש”ע (סימן תרט ס”א) שהמנורה יש להניחה בסוכה. ואם הסוכה היא קטנה, מניחה חוץ לסוכה. וביאר משנ”ב (ס”ק ח) שאפילו אם אין הסוכה מצומצמת בשיעורה, אלא שהיא קטנה כ”כ בענין שיש לחוש שמא יתקרב הנר לדופני הסוכה ותאחז בהן האור ותשרף הסוכה, צריך להניחה חוץ לסוכה. ע”ש. וכ”כ בחז”ע (עמוד רז) שמצוה להדליק נרות של יו”ט בסוכה ולאכול לאור הנרות. אולם אם יש חשש כל שהוא לדליקה, יניח הנרות בבית ויסתפק באור החשמל של הסוכה[3].
ד. לימוד תורה בסוכה: כתב הש”ע (סימן תרלט ס”ד) כל שבעה ימים קורא ולומד בתוך הסוכה. וכשמבין ומדקדק במה שיקרא וילמד, יכול ללמוד חוץ לסוכה, כדי שתהא דעתו מיושבת עליו. ע”כ. והכל לפי הענין, שאם דעתו מיושבת עליו בסוכה, שיש לו מנוחה שם, לומד בסוכה, אך אם צריך ללמוד בעומק העיון וצריך להתרכז היטב בלימודו בסברא ישרה, והאויר בביתו יפה לו להרחיב דעתו, ילמד חוץ לסוכה, כדי שתהיה דעתו מיושבת עליו (משנ”ב ס”ק כח-כט, חז”ע עמוד קמז). ואם צריך ספרים רבים ללימודו, וטורח עליו להעלותם לסוכה, יכול ללמוד במקום הספרים אף שהוא חוץ לסוכה (חז”ע שם). אולם עיין במשנ”ב (ס”ק כט), שאם יש לו מקום להניח הספרים בסוכה כך שלא יצטרך להוציאם ולהכניסם בכל פעם, צריך להעלותם לסוכה, דאין זה טורח.
ה. תפילה בסוכה: כתב הש”ע (סימן תרלט ס”ד) שהמתפלל, רצה מתפלל בסוכה או מחוץ לסוכה. ע”כ. דהיינו, שבאיזה מקום שיש לו מנוחה יותר להתפלל בכוונה, שם יתפלל (משנ”ב ס”ק ל). אולם, מי שיש לו בית הכנסת בעירו, אל יתפלל בסוכה אלא ילך לבית הכנסת, שכן בשאר ימות השנה מניח ביתו והולך לבית הכנסת (משנ”ב שם). ועיין בכה”ח (אות סז) שיש להתפלל בבית כנסת לכתחילה, אפילו אם יש לו מנין בסוכה. וכ”פ בחז”ע (עמוד קמז), כיון שאין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת. ע”ש.
ו. דין הולכי דרכים: הולכי דרכים ביום, פטורים מן הסוכה ביום וחייבים בלילה. הולכי דרכים בלילה, פטורים מן הסוכה בלילה וחייבים ביום (סוכה כו: ש”ע סימן תרמ ס”ח). והיינו, שבשעת הילוכם אינם צריכים להמתין מלאכול עד שיגיעו לסוכה, ורק אם יזדמן לפניהם סוכה בנויה בעת האוכל בלא טורח, ישבו בה. אולם בלילה שהגיעו למקום חנייתם ולנים במקום יישוב, צריכים להשתדל ולמצוא סוכה במקום יישובם שיישבו בה. ואם אין במקום חנותם סוכה בנויה (כגון שחנו ביישוב של גוים), יכולים לאכול וללון באותו מקום בלי סוכה, ואינם מחוייבים לעשות סוכה (משנ”ב ס”ק מ-מג, כשיטת הלבוש. וע”ש בביאור הלכה ד”ה ‘הולכי דרכים’ שהביא שיטת המג”א בדין הולכי דרכים, אך אינו מסכים לדבריו). וטעם הפטור של הולכי דרכים מן הסוכה בשעת הילוכם, הוא משום תשבו כעין תדורו, וכשם שבשאר השנה אינו נמנע מלנסוע לאיזה ענין ומניח את ביתו, כן הדין בסוכה שאינו צריך להימנע מנסיעתו אף שמניח סוכתו (משנ”ב ס”ק לט).
ויש הסוברים, שפטור זה של ‘הולכי דרכים’ לא נאמר אלא ביוצאים לצורך סחורה ופרנסה (באופן המותר בחול המועד), שיציאתם היא נצרכת. אך אם יוצאים מהסוכה לטיול וכדו’, אינם נפטרים עי”ז מסוכה, כיון שאין יציאתם נצרכת, וחייבים לאכול ולישון בסוכה (שו”ת אגרות משה או”ח ח”ג סימן צג. וכ”ד הגרש”ז אויערבך הו”ד בספר שלמי מועד עמוד קיב. וכ”פ בחז”ע עמוד קסו). וגם לשיטה זו, יש הסוברים שאם נמצא בחו”ל ויש מקום מיוחד שרגילים אנשים ללכת ולראותו, ואם לא יראהו עתה שוב לא יוכל לראותו אחר המועד, כי חוזר למקומו, ורוצה לצאת ולראותו בימי חול המועד, אינו נחשב כסתם טיול ולכן פטור מן הסוכה (אגרות משה אהע”ז ח”ד סימן לב אות ח).
אולם, יש הסוברים שגם היוצאים לטיול פטורים מן הסוכה מדין תשבו כעין תדורו, ואינם נחשבים שמפקיעים עצמם ממצות סוכה (פסקי שמועות סוכות עמוד קלב בשם הגרי”ש אלישיב והגרח”פ שיינברג. שו”ת אז נדברו חלק יא סימן לד. ספר חוט שני סוכות פי”ב ס”ק ט. שו”ת יחיל מדבר ח”ב סימן כז). אמנם, הוסיף בספר חוט שני (שם) שאף שהיוצאים לטיול פטורים מן הסוכה, מ”מ שטות היא לאבד מצוה יקרה בשביל טיול. ע”כ. ומ”מ נראה שגם לשיטה זו, היוצאים לשהות חוץ לביתם למספר ימים, כגון שהולכים לבית מלון וכדו’, פשוט שאינם פטורים מסוכה, וצריכים לטרוח ולבנות סוכה במקום יישובם, כיון שהמלון הוא כביתם עתה (ע”פ דברי המשנ”ב סימן תרמ ס”ק מה).
ויש שכתבו עוד, שכל פטור זה של ‘הולכי דרכים’ לא נאמר אלא באדם שיוצא מחוץ לעיר, אך כל שנמצא בעירו אינו בגדר הולכי דרכים וחייב בסוכה (זמן שמחתנו פרק ב הערה טז בשם הגרש”ז אויערבך והגרי”ש אלישיב).
ובעל חנות, אף שרגיל בשאר ימות השנה לאכול בחנותו חוץ לביתו, מ”מ בסוכות חייב לאכול בסוכה. ואפילו אם דירתו מחוץ לעיר וחנותו בעיר, חייב לעשות שם סוכה שיאכל בה בעת שיצטרך (משנ”ב סימן תרמ ס”ק מו). והיינו משום שחנותו נחשבת כביתו מחמת קביעותו בה, ולפיכך צריך לעשות בה סוכה כשם שעושה בביתו (חוט שני סוכות פי”ב ס”ק י). ומכאן יש ללמוד שה”ה לפועלים שעובדים במפעל וכדו’, ורגילים לאכול ארוחת צהרים בחדר האוכל שבמפעל, שחייבים לאכול בסוכה בימי החג, כיון שדבר זה הוא קבוע אצלם והוי כביתם (שו”ת תפילה למשה ח”ב סימן מב).
ז. נמנום מחוץ לסוכה למי שנמצא מחוץ לביתו: מי שנוסע בדרך (ואין לו פטור של הולכי דרכים הנ”ל), או שנמצא בבית הכנסת בשיעור וכדו’, יש אומרים שצריך לעשות כל טצדקי שלא ירדם מחוץ לסוכה (שאפילו שנת עראי אסורה חוץ לסוכה כדאיתא בש”ע סימן תרלט ס”ב), ואפילו אם רגיל לעשות כן בשאר הימים. ויניח שומר שישמרנו מזה (זמן שמחתנו פ”א אות א בשם הגרי”ש אלישיב). אולם, יש הסוברים, שהנמצא בבית הכנסת או באוטובוס רשאי להירדם שם כדרכו, אפילו שאינו נחשב כ’הולכי דרכים’ שהרי הטעם של תשבו כעין תדורו שייך גם בזה ודמי להולכי דרכים, שהרי נמצא וקבוע במקום שאינו קשור לביתו (חוט שני סוכות פי”א ס”ק ד. שו”ת משנה הלכות מה”ת ח”ה סימן קצד). ומ”מ, ידוע שאנשי מעשה נהגו סלסול בעצמם שלא להירדם חוץ לסוכה בשום אופן (פסקי תשובות סימן תרלט אות ו).
ומי שנרדם לאונסו חוץ לסוכה, יש אומרים שצריך להעירו שיכנס לישון בסוכה (בן איש חי ש”ר פרשת האזינו ה”ח). וי”א שאין צריך להעירו, כי הישן אינו בר חיובא וכל האיסור לישון חוץ לסוכה הוא רק כשהולך לישון ולא אחרי שנרדם כבר (הגרש”ז אויערבך הוב”ד בשלמי מועד עמוד קיג). ובחז”ע (עמוד רא) כתב שהרואה את חבירו שנרדם לאונסו חוץ לסוכה ‘טוב’ להקיצו ולעוררו בנחת שילך לישון בסוכה, ובפרט אם ידוע לנו שהוא מקפיד על השינה בסוכה, שקרוב לודאי ישמח על זה שעוררהו כדי שלא ימשיך לישון חוץ לסוכה.
ח. פטורים שונים משינה בסוכה: מי שאשתו חלשה, ויש להם ילדים קטנים שמתעוררים בלילה ובוכים, וצריך לקום ולטפל בהם, ונבצר ממנו לדעת מתי לקום אליהם אם יישן בסוכה, מותר לו לישון בבית לצורך הטיפול בילדים (פס”ת סימן תרמ אות ג. חז”ע עמוד ר)[4]. ומי שרוצה לישון בסוכה אך אביו ירא פן יצטנן מהקור ופוקד עליו שיישן בביתו, יש לו להיכנס ולישון בביתו, דאף בשאר ימות השנה היה שומע לאביו בכה”ג, ותשבו כעין תדורו אמר רחמנא (שו”ת התעוררות תשובה ח”ג סו”ס תכח, הובא בחז”ע עמוד קנד בהערה). ומי שהזמינוהו הוריו שיבוא לבקרם בסוכות ואין להם סוכה, ואף אין באפשרותו לעשות שם סוכה, דעת הגר”נ קרליץ (הלכתא מבי דינא סוכות עמוד נא) שהוא פטור מן הסוכה מדין עוסק במצוה. ומי שיש צפיפות בסוכתו ואין לו מקום לשהות בה, כגון שבאו אורחים לסוכת אביו ושוהים שם זמן רב ואי אפשר לבקש מהם לצאת מהסוכה, ואין לו בנקל להשיג סוכה אחרת, ורוצה לאכול או לישון באותו זמן, יש מי שכתב לפטרו מן הסוכה, דלא גרע מצטער כזה ממצטער מחמת יתושים או מחמת הקור וכדו’ (הגרש”ז אויערבך בהליכות שלמה מועדים פ”ט סעיף יט). וכן המצטער מחמת איזה ביזיון שיגרם לו אם יכנס לסוכה, כגון שנמצא שם שונאו או בעל חובו, או שחולה הוא ואכילתו משונה, ויש אנשים בסוכה, ומתבייש שלא יראוהו בני אדם, פטור מן הסוכה (פסקי תשובות סימן תרמ אות ד). אולם, אם הקושי אינו מחמת הישיבה עצמה בסוכה, אלא שאם ישב ויישן בסוכה יש אנשים המלעיגים עליו על עצם ישיבתו בסוכה (וכמו שמצוי לפעמים אצל בעלי תשובה), הורה הגרש”ז אויערבך שודאי שאין צער זה פוטר מן הסוכה, אלא אדרבה עליו להתחזק ואל יבוש מפני המלעיגים עליו ולא יכנע ללעגם שהרי מקיים מצות הבורא (הליכות שלמה שם, ארחות הלכה הערה 127).
ט. דין שומרים, שוטרים וחיילים לענין מצות סוכה: כתב בש”ע (סימן תרמ ס”ט) ששומרי העיר ביום, פטורים מן הסוכה ביום וחייבים בלילה. והשומרים בלילה, פטורים מן הסוכה בלילה וחייבים ביום. והיינו משום שצריכים ללכת ולסבוב סביב העיר שלא יבואו גנבים וכדו’, ולכך אינם יכולים לקבוע סוכה במקום מסויים (משנ”ב ס”ק ט). ועפ”ז כתב בחז”ע (עמוד קצו) שאנשי משטרה המופקדים על בטחון תושבי העיר ושמירתם, וכן חיילים העוסקים בשמירה ביום ובלילה, או היוצאים למארבים, פטורים מן הסוכה ביום ובלילה. והדר בסביבה חילונית וחושש שאם יעשה סוכתו קבע באכילה ושינה, יפרצו גנבים לביתו, כי ידעו שיש לו מקום קבוע שישן שם, פטור משינה בסוכה. ודמי למש”כ בש”ע (שם ס”י) ששומרי גינות ופרדסים פטורים מן הסוכה בין ביום ובין בלילה, שאם יעשה השומר סוכה, ידע הגנב שיש לשומר מקום קבוע ויבוא ויגנוב ממקום אחר (פס”ת סימן תרמ אות יג. חז”ע שם). וכן מי שעושה סוכה במקום שאינו בטוח לישון בו, כגון שמתיירא מפני לסטים וכדו’ שיזיקוהו בגופו, פטור משינה בסוכה זו (עיין ברמ”א סימן תרמ ס”ד). ודעת הרמ”א (שם) שהעושה סוכתו במקום שאינה ראויה לשינה כגון במקום שמצויים לסטים כנ”ל, אינו יוצא בה יד”ח אף לענין אכילה. אולם, עיין במשנ”ב (שם ס”ק כ) שהביא בשם תשובת החכם צבי (סימן צד) שחולק על הרמ”א וס”ל דאף שלכתחילה אין לעשות הסוכה במקום שאינו ראוי לשינה, מ”מ אם עשאה שם (או בשעת הדחק שאינו יכול לעשות סוכה בענין אחר), יוצא בה יד”ח לענין אכילה, שלענין אכילה אינו נחשב כמצטער. ע”ש. ובחז”ע (עמוד קצז בהערה) כתב שהמיקל כהחכם צבי י”ל על שיסמוך. ומ”מ אם אפשר לעשות הסוכה במקום בטוח בודאי שטוב יותר. ע”ש. ומי שצריך לישון לבד בסוכה, אין לחוש בזה לסכנה, ששומר מצוה לא ידע דבר רע (הגר”א במעשה רב סימן ריד, הובא בחז”ע עמוד קצד בהערה). ומ”מ במקום דשכיח היזקא כנ”ל, אין לסמוך על הנס (פס”ת סימן תרלט אות ה).
דיני ברכת ‘לישב בסוכה’
א. ברכה על הסוכה בשעת האכילה: כתב מרן בש”ע (סימן תרלט ס”ח) שנהגו שאין מברכים על הסוכה אלא בשעת אכילה. ע”כ. וביאר המשנ”ב (ס”ק מו), שאף שמדינא דגמרא לדעת רוב הראשונים (תוספות סוכה דף מה: ד”ה ‘אחד’, רי”ף דף כב. בדפי הרי”ף, רא”ש פ”ד סימן ג, רמב”ם פ”ו מהלכות סוכה הי”ב, ועוד) יש לברך כשנכנס לסוכה על כל כניסה, כל שיצא ממנה לעסוק בענייניו והסיח דעתו, ואפילו מאה פעמים ביום (וכן מנהג בני תימן. וכ”ד הגר”א למעשה. עיין במעשה רב סימן ריב). מ”מ, מנהג העולם כדעת הפוסקים (רבינו תם, הובא ברא”ש שם) שלא מברכים ‘לישב בסוכה’ אלא בשעת אכילה, ואפילו אם יושבים בסוכה קודם האכילה, אינם מברכים על ישיבה זו. דסבירא להו שהברכה שמברכים אח”כ על האכילה, היא פוטרת הכל, שהיא העיקר, והיא פוטרת השינה והטיול והלימוד, שכולם טפלים לה. ומ”מ סיים המשנ”ב בשם האחרונים, שנכון הדבר לצאת גם לדעת הראשונים שיש לברך על כל ישיבה, וע”כ תכף בבואו מבית הכנסת יברך על דבר מאכל הטעון ברכת ‘לישב בסוכה’, ויפטור בזה את ישיבתו (כגון הנכנס לסוכתו בבוקר ומתכוון לשבת בסוכה עד הצהרים ורק אז לסעוד, טוב שיאכל דבר מה המחייב ברכת לישב בסוכה קודם ישיבתו בבוקר).
ב. אכילה המחייבת ברכת לישב בסוכה: אין כל אכילה שאדם אוכל חייבת להיות בסוכה, ולפיכך, רק אכילה המחייבת ישיבה בסוכה יש לברך עליה ברכת לישב בסוכה (וגם זה אינו בכל אופן כפי שיבואר להלן). ואכילה הטעונה ברכת ‘לישב בסוכה’, אם אוכל פת, כל שאוכל יותר מכביצה פת, צריך לברך לישב בסוכה דחשיב אכילת קבע. ואם אוכל כביצה או פחות, מותר לאכול מחוץ לסוכה, ואף אם אוכל בסוכה לא יברך לישב בסוכה (ש”ע סימן תרלט ס”ב. חז”ע עמוד קלב). חוץ מלילה הראשון של סוכות שכל שאוכל כזית פת צריך לברך לישב בסוכה, אלא א”כ אוכל אחר חצות הלילה (כגון שירדו גשמים בתחילת הלילה ופסקו רק אחר חצות) שאז אין לברך לישב בסוכה אא”כ אוכל כביצה (משנ”ב סימן תרלט ס”ק כו. חז”ע עמוד קי). ויש הסוברים, שבשבת ויו”ט אף אכילת עראי נחשבת לאכילת קבע, ולפיכך אפילו אם אוכל רק כזית פת חייב בסוכה (שבלי הלקט סימן שדמ). וי”א שגם בשבת רק כשאוכל מעל כביצה פת חייב בסוכה (שו”ת מהרי”ק שורש קעח). וכן עיקר (משנ”ב סימן תרלט ס”ק יט. חז”ע עמוד קמא). ומה שאמרנו שכל שאינו אוכל יותר מכביצה פת אינו מברך לישב בסוכה ופטור מן הסוכה, היינו אפילו אם אוכל שאר מאכלים עם הפת, וביחד יש שיעור של יותר מכביצה, מ”מ אין שאר האוכלים מצטרפים לפת ואינו מברך לישב בסוכה אא”כ אוכל יותר מכביצה מהפת עצמו (חז”ע עמוד קלד).
ואם אוכל פת הבאה בכסנין או שאר תבשיל מחמשת מיני דגן, יש אומרים שכל שאוכל מעל כביצה צריך לברך ברכת לישב בסוכה, כדין הפת (גנת ורדים חאו”ח כלל ד סימן ו. מאמ”ר סימן תרלט סוס”ק ג). אולם יש אומרים שאף שאסור לאכול כביצה ממיני מזונות מחוץ לסוכה, אין לברך לישב בסוכה אא”כ אוכל שיעור קביעות סעודה (הרב חיד”א בשו”ת חיים שאל סימן עא). וכ”פ בחז”ע (עמוד קלד). ומ”מ כתב בחז”ע (שם) שלענין ברכת לישב בסוכה די שיאכל ממיני מזונות שיעור של ג’ ביצים (162 גרם) כדי לברך לישב בסוכה שהוא שיעור קביעות לדעת מרן הש”ע (סימן שסח ס”ג), ויש לנו ס”ס לברך, דשמא ג’ ביצים הוי שיעור קביעות סעודה, ושמא כדעת הגו”ר הנ”ל שכל שאוכל יותר מכביצה מזונות מברך לישב בסוכה). והוסיף עוד (עמוד קלו), שאף בתבשיל של אטריות וכדו’ שלא שייך בהם קביעות סעודה לענין ברכת המוציא, יש לברך עליהם ברכת לישב בסוכה אם אוכל מהם כשיעור ג’ ביצים. ויש הסוברים, שבשבת ויו”ט אף שאינו קובע סעודה על מיני מזונות רק אוכל מהם בקידושא רבא כדי לצאת יד”ח קידוש במקום סעודה (ואינו סועד אח”כ מיד סעודה בפת, אלא יוצא חוץ לסוכה לקבל פני רבו וכדו’, ונמשך כמה שעות עד הסעודה), לכ”ע יכול לברך לישב בסוכה, דכיון שאוכלם בתורת סעודה הצריכה לקידוש, נחשב הדבר לאכילת קבע ומברך על הסוכה (שערי תשובה סימן תרלט ס”ק ה. והביאו המשנ”ב שם ס”ק טז). אולם יש חולקים גם באופן זה שאין לברך לישב בסוכה אא”כ אוכל ממיני המזונות שיעור קביעות סעודה כנ”ל (כה”ח אות לג. והוסיף, שבמקומות שנהגו כהשערי תשובה אין למחות בידם, דבמקום מנהג ל”א סב”ל).
ושאר מאכלים כגון בשר ודגים ואורז ופירות, וכן כל המשקים, לרבות יין, מעיקר הדין מותר לאוכלם ולשתותם מחוץ לסוכה, שנחשבים לאכילת עראי (ש”ע סימן תרלט ס”ב. חז”ע עמוד קלז-קלח). ולפיכך, גם האוכל מהם בתוך הסוכה לא יברך לישב בסוכה (חז”ע כמוד קמ). ויש מחמירים שאם שותה יין דרך קבע צריך לשתותו בסוכה (ב”ח שם ס”ד. א”ר ס”ק יג. וע”ע בבה”ל שם ד”ה ‘ויין’). ויש שכתבו שראוי ונכון להחמיר גם בשאר משקים שרגילים לקבוע עליהם (כגון משקים משכרים וכיו”ב), שאם שותה אותם דרך קבע צריך לשתותם בסוכה (מג”א שם ס”ק ה). ויש מחמירים גם לענין בשר ודגים שאם אוכלם דרך קבע יש להחמיר ולאוכלם בסוכה (משנ”ב שם ס”ק טו שכן הסכמת האחרונים). אך בפירות, אף שאוכלם דרך קבע, הסכמת האחרונים להקל (שער הציון שם אות לח. דלא כחיי אדם). והמחמיר שלא לשתות אפילו מים (וכ”ש שאר דברים) חוץ לסוכה, הרי זה משובח (ש”ע שם). ומ”מ אין לברך ‘לישב בסוכה‘ אלא באופנים המוזכרים לעיל.
וכל זה כשאינו נמצא תוך סעודת קבע, אך הנמצא בתוך סעודת קבע של פת, אין לו לאכול מחוץ לסוכה שום דבר, ואפילו לשתות מים. ואף אוכלים הנמצאים בפיו, לא יצא עמהם מחוץ לסוכה כשעודם בפיו, אלא יבלעם בסוכה (חז”ע עמוד קמה. וע”ע בשער הציון סימן תרלט אות כט).
ג. ברכת הסוכה למי שאינו אוכל פת כלל: יש הסוברים, שהמתענה בסוכות, או שאין מתכוון לאכול פת או מזונות באותו היום כלל, אז לכ”ע כל שיצא יציאה גמורה מהסוכה, צריך לברך לישב בסוכה כשחוזר לסוכה. דדוקא כשאוכל פת ס”ל לר”ת שמברך על עיקר חיוב הסוכה ופוטר כל הדברים הטפלים, אבל כשאינו אוכל לא שייך זה (ט”ז סימן תרלט סוס”ק כ). וכ”פ המשנ”ב (ס”ק מח). והוסיף בשם הח”א דה”ה למי כשיצא יציאה גמורה לאחר אכילה וחוזר ונכנס לסוכה ולא יאכל עד הערב וקודם אכילת הערב יצטרך עוד פעם לצאת לבית הכנסת, דבזה ג”כ לכ”ע צריך לברך. אולם, המאמ”ר (ס”ק ח) כתב להעיר על עיקר דברי הט”ז הנ”ל, וכתב דלפי מה שנהגו כר”ת (שלא מברכים כ”א בשעת אכילה) יש לחוש בזה לברכה לבטלה. וכ”פ הכה”ח (אות צז) שמי שאינו אוכל פת באותו היום יש לו לשמוע ברכת הסוכה מאחר ויתכוון לצאת, או שיהרהר הברכה בלבו. אך אין לו לברך בעצמו.
ד. ברכת הסוכה לנכנס לסוכת חברו לבקרו: יש הסוברים, שהנכנס לסוכת חברו אף שאינו אוכל שם, צריך לברך ברכת לישב בסוכה (חיי אדם, הובא בשער הציון סימן תרלט אות צג). וטעמו (כפי שביאר השעה”צ שם), דדוקא בסוכתו שדרך לקבוע שם סעודתו נהגו שלא לברך לישב בסוכה כי אם על האכילה, אך בסוכת חברו שאין דרך לקבוע שם סעודתו, לכ”ע כל אימת שנכנס שם חייב לברך. ומ”מ היינו דוקא כשנכנס לשם ורוצה לישב שם, אך אם נכנס רק לגבות חובו וכיו”ב ואין נ”מ אצלו אם הוא סוכה או בית או חוץ, בזה לכ”ע אין לברך לישב בסוכה, דלא עדיף ממתעסק בעלמא. אולם, עיין בחז”ע (עמוד קעז) שסובר שגם הנכנס לסוכת חברו לישב שם, אינו רשאי לברך לישב בסוכה אא”כ אוכל אכילת קבע.
ה. ברכת ‘לישב בסוכה’ כשעשה הפסק: מי שבירך לישב בסוכה בשעת האכילה, ותו”כ סעודתו יצא לחוץ, אם יציאתו היתה לזמן קצר כדי לחזור לאלתר לסוכתו, כגון שנכנס לביתו להביא דבר מה לסוכה, או לעשות צרכיו וכיו”ב, אינו צריך לברך שנית ברכת לישב בסוכה, דבכה”ג אין היציאה נחשבת הפסק (משנ”ב סימן תרלט ס”ק מז). ואם יצא תו”כ סעודתו לבית הכנסת להתפלל מנחה או ערבית, אך לא הסיח דעתו מהסעודה, יש אומרים שההליכה נחשבת להפסק וצריך לברך שוב ברכת לישב בסוכה (מג”א, הובא בשער הציון אות צא), והיינו שרוצה לאכול עוד כביצה פת מכאן ואילך (סידור דרך החיים דיני ישיבת הסוכה סעיף יז). אולם, בשער הציון (שם) כתב לפקפק בזה ולחוש לפוסקים שההליכה אינה נחשבת הפסק, ולכך לא יברך משום סב”ל. ומ”מ לכתחילה נכון להימנע ולא לצאת לתפילת מנחה או ערבית תו”כ סעודתו (פס”ת אות יט). אולם, אם יצא יציאה גמורה והסיח דעתו מהאכילה, אף שהיה תו”כ סעודתו, כשחוזר לסעוד צריך לברך שוב ברכת לישב בסוכה (כן מוכח בשער הציון שם, שבזה לכ”ע צריך לברך שוב). ונראה דהיינו דוקא אם רוצה לאכול עתה עוד כביצה פת כנ”ל. ו’יציאה גמורה’ לענין זה היינו כל שיצא והתעכב מחוץ לסוכה לשעה או שתים, או אפילו חזר לאלתר, אלא שבשעה שיצא מן הסוכה היה דעתו לשהות הרבה חוץ לסוכה ושלא לחזור לסוכה לאלתר, שאז אין הברכה שבירך על אכילה ראשונה פוטרת אכילה אחרונה, כיון שהפסיק ביניהם ביציאה גמורה ע”ד שלא לחזור לאלתר (ש”ע הרב סעיף יג).
וכל האמור לעיל הוא לענין מי שיצא תו”כ סעודתו, אולם, מי שבירך לישב בסוכה וסעד, ואח”כ בירך ברכת המזון ושוב רוצה לסעוד, עיין בשער הציון (אות פו) שהביא בזה ג’ דעות באחרונים. י”א שעל אכילה שניה צריך לברך בכל אופן, ואפילו לא יצא כלל מהסוכה, כיון דאין דעת האדם בברכתו אלא על סעודה שסועד עתה ולא על סעודה שניה (ב”ח סו”ס תרמג, ט”ז סימן תרלט ס”ק כ). וי”א שאף שאם נשאר בסוכה ולא יצא ממנה אין צריך לברך על אכילה שניה, מ”מ כל שיצא מן הסוכה בין הסעודות, אף שהיתה יציאתו על דעת לחזור לסוכה לאלתר, צריך לברך על אכילה שניה (יעב”ץ וביכורי יעקב). וי”א שגם בזה כל שלא יצא יציאה גמורה בין הסעודות, אינו צריך לברך שוב (גר”ז ודרך החיים). ולמעשה, פסק המשנ”ב כדעה אחרונה, שכל שלא יצא יציאה גמורה בין הסעודות אינו צריך לברך שוב לישב בסוכה. ולכן, מי שיושב כל היום בסוכה וישן בלילה בסוכה ומתפלל שם ואינו יוצא לשום עסק רק על דעת לחזור מיד, אין צריך לברך רק בשעת אכילה ראשונה ואח”כ אינו מברך שוב (משנ”ב ס”ק מז). וכן פסק בכה”ח (אות צה), לחשוש בזה לסב”ל. והוסיף, שאם יש אחר עמו, יפטרנו בברכת לישב בסוכה, ואם לאו, יהרהר הברכה בלבו. וכן נראה דעת הרב חז”ע לחשוש בזה לסב”ל (עמוד קפב. ע”ש). ומ”מ עיין בשער הציון (אות צא) שכתב שאם יצא בין הסעודות להתפלל בבית הכנסת, יש לברך שוב לישב בסוכה על אכילה שניה, כי יש לצרף לשיטת הט”ז והיעב”ץ הנ”ל, את שיטת המג”א המוזכרת לעיל שההליכה נחשבת להפסק. ע”ש. [אולם, ע”ע בחז”ע (עמוד קמ בהערה) דמשמע דס”ל דגם בין הסעודות אם יצא להתפלל ערבית צריך לעשות כוונה נגדית בשעת הברכה על אכילה ראשונה שלא לפטור אכילה שניה, ואז יוכל לברך שוב. ונראה דלא שמיע ליה כלומר לא סבירא ליה כדברי השער הציון הנ”ל. וצ”ע.] וע”ע בכף החיים (אות צה) שכתב שטוב לכוון בעת ברכת לישב בסוכה בפירוש, שהוא פוטר בברכה זו של הסוכה רק עד סעודה אחרת, ואז יוכל לברך שוב על סעודה שניה לכ”ע. [מיהו, עיין במשנ”ב איש מצליח עמוד קו הערה 3 שהעירו על דבריו של הכה”ח וכתבו שגם באופן זה יש לחוש לסב”ל. ע”ש].
ומי שאכל בסוכתו ובירך לישב בסוכה, ותו”כ סעודתו נכנס לסוכת חברו ורוצה להמשיך סעודתו שם, י”א שההליכה נחשבת הפסק וצריך לברך שוב לישב בסוכה בסוכת חברו, ואפילו אם היתה דעתו בשעת הברכה לילך לסוכת חברו (מג”א, הובא במשנ”ב ס”ק מח. וכ”ד ש”ע הרב סי”ד, א”ר סקי”ח, ועוד). והיינו שאוכל בסוכת חברו יותר מכביצה פת (דרך החיים סעיף יז). אולם, י”א שאין ההליכה נחשבת הפסק, וכל שלא הסיח דעתו מהאכילה אין צריך לברך שנית בסוכת חברו, ואפילו אם לא כיוון בשעת הברכה לצאת לסוכת חברו תו”כ אכילתו (לבושי שרד, הובא במשנ”ב שם, בית מאיר הובא בשער הציון אות צד). וכ”פ המשנ”ב כדעה אחרונה, לחוש לסב”ל (משנ”ב שם). ומ”מ כיון שיש דעות בענין זה אין כדאי לצאת באמצע סעודה לסוכת חברו (שער הציון שם. וע”ע בפס”ת סימן תרלט הערה 82).
ו. בירך לישב בסוכה, וקודם שאכל אכילת קבע ירדו גשמים: הנכנס לסעוד סעודת קבע בסוכה ובירך לישב בסוכה, ופתאום החל לרדת גשם שוטף שיש בו כשיעור שייפסד התבשיל, ובטרם הספיק לאכול פת שיעור אכילת קבע נאלץ לצאת מהסוכה וסיים סעודתו בביתו (כמבואר בש”ע סימן תרלט ס”ה), ברכתו שבירך לישב בסוכה אינה לבטלה, כיון שבשעת ברכתו היתה דעתו לסעוד סעודת קבע בסוכה, ואזלינן בתר כוונתו (חז”ע עמוד קפד, ע”פ דברי הריטב”א בחולין קו:).
ז. מי ששכח לברך, והמסופק אם בירך: מי ששכח לברך לישב בסוכה עד שהתחיל לאכול, יש אומרים שאפילו אם אכל ובירך כבר ברכת המזון, יכול לברך עדיין לישב בסוכה כל שעדיין יושב בה, שגם הישיבה היא מן המצוה, דמאכילה ואילך הכל קביעות אחד. ומ”מ כל שעדיין לא בירך ברכת המזון יברך לישב בסוכה ויאכל מעט (משנ”ב סימן תרלט ס”ק מח). אולם בחז”ע (עמוד קעח) כתב שכל שבירך ברכת המזון שוב אינו יכול לברך לישב בסוכה על ישיבתו או מאכלו בסוכה. ורק אם עדיין לא בירך ברכת המזון, אף שאינו אוכל פת כ”א פירות לקינוח סעודה או שותה משקה, רשאי לברך לישב בסוכה, שכיון שהוא נמצא בהמשך סעודת קבע ועדיין לא בירך ברכת המזון, רשאי לברך על הסוכה. וכ”נ דעת הכה”ח (אות ק).
ומי שנסתפק תו”כ אכילתו אם בירך ברכת לישב בסוכה, אינו חוזר לברך מספק, שסב”ל. ומ”מ טוב שיהרהר בלבו ברכת לישב בסוכה (חז”ע שם). [וע”ע בחז”ע שם שהביא דברי הבא”ח (ש”ר, האזינו אות ה) שהמסופק אם בירך לישב בסוכה, יכול לברך ברכת המזון וליטול ידיו שוב ולברך המוציא ולישב בסוכה, ואין בזה חשש גורם לברכה שאינה צריכה. ע”כ. והעיר ע”ז בחז”ע, דהיינו דוקא לשיטת הב”ח והט”ז דס”ל שצריך לברך על כל סעודה לישב בסוכה אף שלא עשה הפסק גמור, אולם לשיטת הפוסקים דאין לברך על כל סעודה כל שלא עשה הפסק גמור, אין תקנתו של הרב בא”ח מועילה. ולכך אין לעשות כן שעדיין יש לחוש לסב”ל. ע”ש].
ח. היה בדעתו שלא לאכול אכילת קבע ונמלך: האוכל סעודתו בסוכה, ולא היה דעתו לאכול שיעור כביצה פת, ולכן לא בירך לישב בסוכה, ושוב נמלך ורוצה לאכול יותר מכביצה, יש לו לברך אז לישב בסוכה, אע”פ שמכאן והלאה לא יאכל שיעור כביצה, שהכל מצטרף לשיעור כביצה (חז”ע עמוד קלג בהערה).
ט. בירך לישב בסוכה בשעה שהגגון שמעל הסוכה היה סגור: הסועד סעודת קבע בסוכה, ואחר שבירך לישב בסוכה והחל בסעודתו שם לב שהגגון שמעל הסוכה סגור, כך שבשעה שבירך לישב בסוכה היתה סוכתו פסולה, כשחוזר ופותח הגגון וממשיך אכילתו צריך לברך שוב לישב בסוכה (משנ”ב סימן תרלט סוס”ק מח. חז”ע עמוד קפח). ומ”מ, מי שבירך לישב בסוכה כשהגגון היה פתוח וסוכתו כשרה, ואח”כ ירדו גשמים וסגר הגגון שמעל הסוכה, וכשפסקו הגשמים פתח בחזרה הגגון ורוצה להמשיך לאכול בסוכה, אין צריך לחזור ולברך לישב בסוכה, כיון שבשעה שבירך מתחילה היתה דעתו על כל הסעודה (חז”ע עמוד קפז).
י. ברכת לישב בסוכה כשעושים קידוש או הבדלה: בקידוש של ליל החג סדר הקידוש הוא שמברך ברכת היין, ברכת הקידוש, ברכת הסוכה, ואח”כ ברכת שהחיינו (ש”ע סימן תרמג ס”א). וא”א לברך ברכת לישב בסוכה קודם הקידוש, שהרי מתחילה נתקדש היום ואח”כ נתחייב לישב בסוכה (משנ”ב ס”ק א). וכן אין לברך על הסוכה אחר שהחיינו, לפי שברכת שהחיינו חוזרת גם על קידוש היום וגם על הסוכה (ש”ע שם). ומ”מ בדיעבד אם בירך זמן ואח”כ על הסוכה, אינו חוזר לברך שהחיינו, שמה שבירך שהחיינו קודם לכן חוזר גם על הסוכה שאחריו (משנ”ב ס”ק ג. חז”ע עמוד קעד). וכן בדיעבד אם לא בירך שהחיינו בקידוש, יוכל לברך שהחיינו כל שבעה, ואפילו בלא כוס, דזמן אומרו אפילו בשוק (משנ”ב ס”ק ב. חז”ע שם). ומי שלא אכל בסוכה בלילה הראשון של החג מחמת הגשמים, וקידש בביתו ובירך שהחיינו בעת הקידוש, ולמחרת בבוקר היתה הרוחה ומקדש וסועד בסוכה, יש אומרים שיחזור לברך שהחיינו בקידוש לפטור את הסוכה מברכת שהחיינו (רמ”א סימן תרמא). ויש חולקים (ב”ח בתשובה סימן קלב). ודעת הרב חז”ע (עמוד קכה) לחשוש בזה לסב”ל. [אולם, עיין מש”כ בזה במשנ”ב איש מצליח (עמוד 218 הערה 1 שאין לחוש בזה לסב”ל. והוסיפו, דלרווחא דמילתא יכוון בברכת שהחיינו שמברך בביתו שאינו פוטר את הסוכה, ויברך שוב שהחיינו באכילתו בסוכה לכ”ע. ע”ש.].
והרמ”א (סימן תרמג ס”ג) הוסיף שה”ה לקידוש של שבת שיש לברך ברכת שהחיינו בתוך הקידוש לאחר ברכת מקדש השבת. והיינו משום שאז זמן תחילת סעודה (שמקודם אינו רשאי לאכול), ושייך אז לברך ברכת הסוכה (משנ”ב ס”ק ט).
וכידוע, ישנם מנהגים חלוקים לגבי ברכת הקידוש בליל שבת ויו”ט אם מקדשים בעמידה או בישיבה, שלדעת הרמ”א (סימן רעא ס”י) טוב יותר לקדש בישיבה (ורק באמירת ‘יום השישי ויכולו השמים’ יש לעמוד). אולם, דעת מרן בב”י (שם) שאפשר לקדש בעמידה. וכן מנהג הספרדים לקדש בעמידה כמנהג רבינו האר”י וכמש”כ הכה”ח (שם אות ס”ב). וכ”כ בשו”ת יחו”ד (ח”ד סימן כו בהערה). והוסיף, שהמנהג כן אף שמוציא אחרים יד”ח קידוש. אולם, לגבי קידוש בסוכות, דעת הרמב”ם (פ”ו מהלכות סוכה הי”ב) שיש לקדש מעומד דוקא. וטעמו, שברכת ‘לישב בסוכה’ חוזרת על הישיבה בסוכה, ולכך אינו יכול לישב ולקדש ואח”כ לברך על הסוכה, לפי שכל המצוות צריך לברך עליהם עובר לעשייתן, לפיכך יש לקדש מעומד ואחר שבירך ברכת ‘לישב בסוכה’ ישב, והוי עובר לעשייתן. ולדבריו, בכל שבעת הימים יש לברך ברכת לישב בסוכה כשעומד על עמדו ואח”כ ישב. אולם, דעת הרא”ש בפסקיו (סוכה פ”ד סימן ג), שאף אם מברך לאחר ישיבתו בסוכה נחשב שבירך ועבר לעשיה, שהמצוה נמשכת כל זמן האכילה וכל זמן ששוהה בתוכה. ומה שאנו מברכים ‘לישב בסוכה’ הוא לשון עכבה כמו ‘וישב העם בקדש’, ולא על עצם מעשה הישיבה. ולמעשה, פסק מרן בש”ע (סימן תרמג ס”ב) כדברי הרמב”ם שיש לקדש מעומד ולברך לישב בסוכה בקידוש ואח”כ לשבת (ויכול לשבת קודם ברכת שהחיינו או אחריה. עיין בבית יוסף שם ובכה”ח אות יג). וע”ע בכה”ח (או ט) שהביא כמה אחרונים שפסקו בזה כדברי הרמב”ם, והגר”א מכללם. והוסיף להביא סיוע לדברי הרמב”ם מדברי הזוה”ק. ע”ש. אולם, הרמ”א כתב שאין מנהגם כן, אלא מקדשים בישיבה ואף ברכת לישב בסוכה מברכים בישיבה וכדעת הרא”ש.
והנה, לגבי ברכת הקידוש בליל סוכות ובליל שבת, אין כ”כ נפק”מ בזה למנהג הספרדים, דבכל אופן מנהגנו בזה לקדש בעמידה וכנ”ל, אולם יש בזה נפק”מ לקידוש היום. שמצינו לאחרונים שנחלקו לגבי קידוש היום של יו”ט ושבת, שמברכים רק ברכת בורא פה”ג, אם יש לברך ברכת לישב בסוכה בתוך הקידוש אחר ברכת בורא פה”ג קודם הטעימה, או שיש לברך אחר הקידוש בסמוך לברכת המוציא (ומיירי שסועד סעודת פת בסמוך לקידוש). שדעת הרב כנסת הגדולה (שיורי כנה”ג סימן תרסא בהגהות ב”י) שגם בקידוש היום יש לברך לישב בסוכה בתוך הקידוש, ושכן המנהג. אולם בשו”ת דבר שמואל (אבוהב סימן רטו) כתב לפקפק ע”ד הכנה”ג הנ”ל, ולשיטתו יש לברך לישב בסוכה בשעת ברכת המוציא ולא בקידוש. ולמעשה, המשנ”ב (סימן תרמג ס”ק ט) הביא המחלוקת הנ”ל וכתב דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד. אולם, בכה”ח (אות יח) משמע שמסכים לדברי הכנה”ג שגם בקידוש היום יש לברך לישב בסוכה בשעת הקידוש. וכ”פ בחז”ע (עמוד קעב בהערה).
אלא שיש להעיר בזה, דהלא מנהגנו בקידוש היום של שבת ויו”ט לברך בישיבה, וכמש”כ הברכ”י (סימן רפט אות ב). ולפ”ז אם נברך ברכת לישב בסוכה בקידוש היום יוצא שאנו מברכים לישב בסוכה אחר ישיבתנו ודלא כהרמב”ם הנ”ל. ואכן, עיין בכה”ח (סימן תרמג אות יט) שהביא בשם הרב יפה ללב, שבחג הסוכות טוב ויפה שיהיה הקידוש בעמידה אפילו בקידוש של יום, כדי לברך ברכת לישב בסוכה בעמידה. ע”ש. אמנם, ע”ע במשנ”ב איש מצליח (עמוד קי הערה 2) שכתבו שמנהג העולם (גם אצל הספרדים) שמקדשים קידוש היום בישיבה ומברכים לישב בסוכה בישיבה, וכדעת הרא”ש. והוסיפו שיש נוהגים שמברכים ברכת הגפן בישיבה, וקודם שמברכים לישב בסוכה עומדים ומברכים ואח”כ יושבים, כדי לחוש קצת לדעת הרמב”ם. ויש שאין מקפידים בזה. ע”ש. [ויש להעיר עוד, שאם מוציא לאחרים יד”ח בברכת הגפן בקידושא רבא, יש לעיין אם נכון לעמוד כדברי היפ”ל הנ”ל, שהרי מבואר בש”ע (סימן ריג ס”א) שהמוציא אחרים יד”ח בברכות הנהנין צריך שישבו בעת הברכה לכתחילה. ע”ש. וצ”ע אי הוי כקידוש הלילה שמנהגנו לקדש בעמידה אף כשמוציא אחרים יד”ח, או”ד שאני הכא שאין בברכה זו כ”א ברכת בורא פרי הגפן לבד. ואכמ”ל].
ויש להוסיף עוד, שאף לשיטת הרמב”ם שצריך לברך ברכת לישב בסוכה בעמידה קודם שישב, מ”מ אם כבר ישב, גם לרמב”ם רשאי לברך ברכת לישב בסוכה, דהרי מצות ישיבה בסוכה היא מצוה מתמשכת וכ”ז שעוסק בה רשאי לברך (וכ”ה ברמב”ם פי”א מהלכות ברכות ה”ה. וכ”כ בחז”ע עמוד קעד בהערה).
ולענין הבדלה, מי שמבדיל במוצאי שבת, ומיד לאחר ההבדלה רוצה לסעוד סעודה רביעית ולאכול כביצה פת, כתב בחז”ע (עמוד קמ בהערה) שיש לו לברך ברכת לישב בסוכה קודם ברכת בורא פה”ג של הבדלה. ובדיעבד אם בירך לישב בסוכה אחר ברכת המבדיל בין קודש לחול, יצא, ולא חשיב הפסק.
ובעצם דין הבדלה אם צריך להבדיל בסוכה או לאו, כתב בחז”ע (עמוד קלח) שכיון שהשותה יין אינו חייב בסוכה, ממילא רשאי להבדיל בבית הכנסת או בביתו. אולם, במשנ”ב (סימן תרלט ס”ק ל) כתב שהמבדיל בביתו כל השנה, בסוכות יש לו להבדיל בסוכה, שהיא כביתו (אולם גם הוא מודה שאותם אנשים הרגילים להבדיל בבית הכנסת יכולים להבדיל גם בסוכות בבית הכנסת כמש”כ בשער הציון שם אות נז).
יא. ברכת לישב בסוכה לאוכל בעמידה: מי שאוכל פת בסוכה בעמידה אם יברך ברכת הסוכה, הנה לדעת הרא”ש הנ”ל פשוט שיברך, שהרי אין ברכת הסוכה על עצם הישיבה אלא על השהיה בסוכה, ו’ישיבה’ לשון ‘עכבה’ וכנ”ל. אולם, לדעת הרמב”ם שהברכה היא על עצם מעשה הישיבה, נחלקו האחרונים אם יברך לישב בסוכה. דעת הב”ח (סימן תרמג) שלדעת הרמב”ם אין לברך לישב בסוכה אם אינו יושב. וכתב הביכורי יעקב (שם סק”ד) שיש לחוש לדבריו. אולם, הט”ז (ס”ק ב) כתב שגם הרמב”ם מודה לרא”ש שלשון ‘ישיבה’ שבנוסח הברכה הוא לשון ‘עכבה’, אלא משום שאין הקביעות ניכרת אלא ע”י שיושב ממש בסוכה, שמראה שרצונו להתעכב בה, יש לברך לכתחילה קודש שישב, שתהיה הברכה עובר לעשייתה. ולפיכך אם אוכל בעמידה ואינו יושב כלל, גם לרמב”ם יש לברך. ולמעשה, פסק בחז”ע (עמוד קעה) שהאוכל בסוכה בעמידה, יברך לישב בסוכה, וכדעת הט”ז הנ”ל. ע”ש.
יב. ברכת לישב בסוכה קודם המוציא או אחר המוציא: בכל שבעת ימי הסוכות (כשאין קידוש) שאוכל כביצה פת מברך לישב בסוכה כנזכר לעיל. אולם, נחלקו הראשונים אם יש לברך לישב בסוכה קודם שיברך המוציא או לאחר ברכת המוציא. שלדעת מהר”ם מרוטנבורג (הובא בפסקי ברא”ש לסוכה פ”ד סימן ג) יש לברך לישב בסוכה כבר בכניסתו לסוכה בסמוך לישיבה, קודם שיברך המוציא. כי יש לסמוך הברכה לישיבה כל מה שאפשר. אולם הרא”ש (שם) כתב שהעולם נוהגים לברך ברכת לישב בסוכה אחר ברכת המוציא (קודם הטעימה), כדי שיתחיל בסעודה שעל ידה הוא עיקר החיוב לברכת לישב בסוכה (שהרי מנהגנו שלא מברכים לישב בסוכה אלא על האכילה). ולא הוי הפסק בין ברכת המוציא לטעימה, כיון שצורך סעודה הוא (בית יוסף סימן תרמג). ולמעשה, כתב מרן בש”ע (סימן תרמג ס”ג) בזה”ל: ‘בשאר ימים מברך על הסוכה קודם ברכת המוציא. ונוהגים לברך על הסוכה אחר המוציא קודם שיטעם’. עכ”ל. ומבואר דס”ל להלכה כדעת מהר”ם אלא שכתב שהעולם נוהגים כמש”כ הרא”ש. וכ”כ הרמ”א שם שכן המנהג. מ”מ למעשה, עיין בכה”ח (שם אות טז) שיש לנהוג כדברי מהר”ם לברך אחר נטילת ידים קודם המוציא. והוסיף עוד, שיש לנהוג כן מחמת שברכת המוציא מברכים אותה בישיבה, ואם ימתין מלברך עד אחר המוציא נמצא שישב קודם ברכת לישב בסוכה, ואין נכון לעשות כן לשיטת הרמב”ם הנ”ל. ושכן פסק הבא”ח (ש”ר פרשת האזינו אות ה) שיש לברך ברכת לישב בסוכה קודם ברכת המוציא. ע”ש. וכ”פ בחז”ע (עמוד קעג) שיש לברך לישב בסוכה בין הנטילה להמוציא בעודנו על עמדו, ואח”כ ישב ויברך המוציא. אלא שכתב שהנוהגים לברך ברכת המוציא אחר ברכת לישב בסוכה, יש להם על מה שיסמוכו. ע”כ.
יג. נוסח הברכה: יש אומרים שברכת ‘לישב בסוכה’ במילת ‘לישב’ היו”ד נחה והלמ”ד בצירי וכן השי”ן. ומילת ‘בסוכה’ הבי”ת בפתח והסמ”ך דגושה (פמ”ג משב”ז סוס”י תרמג. הובא בכה”ח אות יב). אולם י”א שמילת ‘לישב’ צריך להיות הלמ”ד בחיריק והיו”ד נחה (חז”ע עמוד קעב בהערה).
[1] ותשמיש המיטה, כתב ביאור הלכה (סימן תרלט ס”א ד”ה ‘ואל יעשה שום תשמיש בזוי’) בשם האחרונים, דלא מקרי תשמיש בזוי, דהוא בכלל תשבו כעין תדורו ומותר בסוכה (אם היא מוצנעת כדבעי). ועוד, שלא מקרי תשמשי בזוי בזה שמקיים מ”ע של פו”ר ועונה.
[2] ובשו”ת דברי יציב (שם) החמיר בזה גם לגבי נשים בטומאתן, שאינן רשאיות להיכנס לסוכה. אולם עיין בחז”ע (עמוד פב בהערה) שהשיב על דבריו וכתב להתיר בזה. וכתב שאין מקום לחומרא זו. ע”ש.
[3] ועיין בכה”ח (אות כ) שכתב בשם פסקי התוספות שאחר שכבתה המנורה צריך להוציאה. ע”ש. אולם עיין במשנ”ב הוצאת איש מצליח (עמוד קג הערה 2) שכתבו שמפשט דברי מרן ועוד ראשונים משמע שמשאירים המנורה בסוכה אף לאחר שכבתה. והוסיפו, שנראה שגם הכה”ח דיבר דוקא בנרות של חרס שהם מאוסים אבל בשל זכוכית וכדו’, מודה שמותר להשאירם אף לאחר שכבו. ע”ש. ובלאו הכי כבר כתבו האחרונים (משנ”ב ס”ק ז) שהמנהג שלא להכניס לסוכה נר של חרס ואפילו חדש אין כדאי כ”כ, משום מיאוס. ע”ש.
[4] וה”ה בליל טבילה של אשתו, כשאין לו מקום צנוע לקיים מצות עונה בסוכה, רשאי לקיים מצות עונה בביתו, ואין מטריחים אותו לכנוס אח”כ לסוכתו אלא רשאי להישאר לישון עמה (חז”ע עמוד קצד). וי”א שחתן בשנה ראשונה לנישואיו פטור ממצות שינה בסוכה אם אינו יכול לשון שם עם אשתו, משום מצות ‘ושמח את אשתו’, ואפילו בזמן שאינה טהורה (שו”ת דברי יציב חאו”ח סימן רעד). אולם בספר שלמי מועד (עמוד קיד) כתב שלא נזכר בשום פוסק לפטור את החתן משינה בסוכה בשנה הראשונה לנישואיו. ומ”מ כתב שאם האשה מפחדת לישון לבד, אפשר להקל לו לישון חוץ לסוכה. והובא בחז”ע עמוד קצו בהערה.
סוכות נחלים, סוכות ירושלים ואחרות – מהי בעצם סוכה כשרה?
בשוק המקומי קיימות מספר חברות המציעות פתרונות לחג הסוכות, כגון סוכות נחלים עם מסגרת ברזל או סוכות ירושלים עם רצועות לבוד, וזאת תחת שמות שונים בהתאם לחברה המשווקת. על המוצרים האלו לתת מענה למצוות ולהלכות החג שעוסקות בין היתר בזמן ההקמה, גודלה של הסוכה, בנייה תחת אילנות או פרגולות, סכך כשר, תליית קישוטים, חומרים לדפנות, ועוד. בשורות הבאות נבחן מספר היבטים הקשורים להלכות הקמת סוכה.
זמן בניית הסוכה
על פי ההלכה, אם בניתם סוכה למען מצוות סוכה ואפילו זמן רב לפני החג, הרי שהיא כשרה. יחד עם זאת, אם היא נבנתה כבר בשנה שעברה לקראת סוכות הרי שההכנה הראשונה בטלה, אך אין המשמעות שצריך לפרקה אלא לחדש בה דבר מה, כמו למשל תוספת סכך על הקיים. מצד שני, אם לא בניתם אותה במפורש למען מצוות סוכה שלושים יום ומעלה לפני החג, ואפילו היא כשרה למצווה, הרי שעליכם לחדש בה דבר מה, ומאידך אם טרם חלפו שלושים יום עד החג הרי שאינכם צריכים לחדש בה דבר. חשוב לציין כי דברים אלו שרירים לגבי סוכות שנבנו לצורך הצללה, ולא למטרות אחרות כמו אחסון, ובמידה שהסוכה נבנתה למטרה שאינה הצללה הרי שיש להניח מחדש את הסכך ולהגביה אותה כדי להכשירה. מעבר לכך, הזמן הטוב ביותר לפי ההלכה הוא להתחיל לבנות את הסוכה כבר ביום שאחרי יום הכיפורים, אם כי ניתן להקימה גם בשאר הימים שקודמים לחג ואף בחול המועד, אך לא ביום טוב.
מהו גודל הסוכה המותר לפי ההלכה
על הסוכה להיות עשויה משלוש דפנות שעליהן יש סכך. הגודל המינימאלי של המבנה הוא 70X70 (אורך ורוחב) על פי הגישה החמירה או 56X56 על פי הגישה המקלה. מאידך, אין הגבלה על הגודל המקסימאלי של הסוכה. בנוסף, גובהה של הסוכה צריך להיות לפחות 80 ס”מ לפי הגישה המקלה ולכל היותר עד כ- 9.6 מטרים מהקרקעית שלה ועד הסכך.
למידע נוסף והזמנות
הסוכות שלנו עומדות בכל דרישות ההלכה וזכו לאישוריהם של גופים מוכרים ובולטים בישראל. ניתן להזמינן ביחד עם סכך כשר ואביזרים נלווים באמצעות אתר האינטרנט. כמו כן, באפשרותכם לקבל מידע נוסף ולבצע הזמנות על ידי פנייה אל סוכות הדר בטלפון 072-2133333.
דיני בד לסוכה / דפנות הסוכה
דיני דפנות הסוכה:
1. שאלה: מהו מספר הדפנות (מחיצות) שצריכות להיות בסוכה?
תשובה: הסוכה צריך שיהיו לה 3 דפנות, 2 דפנות צריכות להיות מלאות, ודופן שלישית מספיק שתהיה באורך של 7 טפחים, שהם 56 ס”מ לשיטה המקילה ו70 ס”מ לשיטה המחמירה (עיין שלחן ערוך סימן תר”ל סעיפים ב’-ה’, שם מבואר שלפעמים די אף בפחות מזה. דפנות הסוכה הם בד לסוכה. ומ”מ כבר כתב הרמ”א שנהגו לעשות מחיצות שלימות כי אין הכל בקיאים בדין המחיצות). ויש להקפיד שלפחות 2 מחיצות יהיו מחוברות אחת לשניה בקרן, או לכל הפחות שלא יהיה ביניהם שיעור של 3 טפחים ריוח, שהם 24 ס”מ (רמ”א שם ס”ה, משנה ברורה ס”ק כ”ה, ביאור הלכה ד”ה ‘כי המחיצות צריכות להיות מחוברים’).
2. שאלה: מהו גובה הדפנות המינימלי?
תשובה: הדפנות צריכות להיות לפחות בגובה של 10 טפחים (80 ס”מ לשיטה המקילה וכמטר לשיטה המחמירה). ואם עשאם בגובה 10 טפחים, אזי גם אם אינן מגיעות הדפנות עד לסכך, הם כשרות, ובתנאי שיהיו מכוונות כנגד הסכך שמעליהם. ואפילו אינן מכוונות ממש כנגד הסכך, צריך לכל הפחות שיהיה קצה הסכך בתוך 3 טפחים (24 ס”מ) כנגד הדופן.
וצריך להקפיד, שלא יהיו הדפנות רחוקות מהקרקע יותר מג’ טפחים (24 ס”מ), שאם הרחיקם מהקרקע יותר מג’ טפחים, הרי שהן פסולות אפילו אם יש בגבהן עשרה טפחים, שכלל הוא, שכל מחיצה שיכולים הגדיים לבקוע תחתיה, אינה נחשבת למחיצה כלל (שלחן ערוך סימן תר”ל ס”ט, משנה ברורה ס”ק מ”ה).
3. שאלה: האם צריך שהמחיצה בגובה עשרה טפחים תהיה שלימה, או שאפשר להשתמש בקרשים או קנים וכדו’ למחיצות הסוכה באופן שיש ביניהם מרווח?
תשובה: ניתן לעשות מחיצות הסוכה פחות מגובה עשרה טפחים, ולהכשירם על ידי דין ‘לבוד’. כגון, שיעשה מחיצה בגובה ז’ טפחים וקצת (מעט יותר מ56 ס”מ) ויעמידנה סמוך לקרקע כך שיהיו פחות מג’ טפחים בין תחילת המחיצה לקרקע (פחות מ24 ס”מ), כך שלאחר העמדת המחיצה באופן הנ”ל יהיו מהקרקע עד סוף המחיצה בסך הכל עשרה טפחים (80 ס”מ). והטעם, כיון שאנו מסתכלים על הרווח שפחות מ24 ס”מ כאילו הוא סתום (שלחן ערוך סימן תרל ס”ט). והוא הדין שאפשר לעשות את דופן הסוכה באופן הנ”ל, כגון שיעמיד קרשים או קנים במרחקים של פחות מ24 ס”מ בין קרש לקרש, באופן שמהקרקע ועד הקרש האחרון יהיה סה”כ גובה של 80 ס”מ, ונחשב הדבר למחיצה שלימה, כיוון שמחשיבים את המרווח שיש בין הקרשים כאילו הוא סתום (משנה ברורה שם ס”ק ז).
ויש אומרים, שהעושה את כל דפנות הסוכה באופן הנ”ל על ידי קרשים או קנים וכדו’, צריך שיעשה 4 דפנות לסוכה, דופן לכל צד, ואם רוצה לעשות רק ג’ דפנות, צריך לעשות 2 דפנות מליאות בגובה 80 ס”מ, ואת הדופן השלישית יוכל לעשותה ע”י קרשים או קנים כנ”ל (משנה ברורה שם).
אולם, יש הסוברים, שגם אם עושה את כל הדפנות באופן הנ”ל ע”י קרשים או קנים עם מרווחים (לבוד), אפשר לעשות רק ג’ דפנות לסוכה (כף החיים שם אות י”ח, וכן פסק בשו”ת תפילה למשה ח”ב סימן ל”ז, וכן משמע בחזון עובדיה סוכות עמוד ו’).
4. שאלה: האם אפשר להשתמש בסדינים או יריעות פלסטיק כדפנות לסוכה?
תשובה: הכלל הוא ש’כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, אינה מחיצה’ (גמרא מסכת סוכה כד:, שלחן ערוך סימן תרל ס”י). ועל פי זה יש אומרים, שאין להשתמש בסדינים או יריעות של פלסטיק כדפנות לסוכה, אפילו אם קשרם היטב, כיון שלפעמים מתנתק הקשר, ואז נחשבת המחיצה למחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, והרי היא פסולה. ואפילו נשארת המחיצה קשורה, מ”מ, הואיל ובאמצעה היא זזה מחמת הרוח, ואפילו מעט, נחשבת למחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה. ועל כן, בנוסף למחיצות הסוכה שנעשים לנוי, יש לעשות גם מחיצות ע”י קרשים או קנים בגובה 80 ס”מ שישמשו כדופן לסוכה (חזון עובדיה סוכות עמוד ב’).
אולם, יש אומרים, שכל שהיריעות או הסדינים קשורים היטב מלמטה ומלמעלה, אף שזזים באמצעם, הרי זו מחיצה כשרה. וצריך להקפיד שלא יתנתקו הקשרים שאז תיפסל המחיצה (משנה ברורה הוצאת איש מצליח חלק ו’ בהערות שבסוף הספר עמוד ל’). ובד לסוכה ובדים לסוכה הם כשרים לסוכה. את הבד לסוכה של סוכות הדר אנחנו מצמידים באמצעות סקוצ’ים רבים למסגרת הברזל לסוכה ובדרך זאת מוודאים שהבד יהיה צמוד לברזל ולא יעוף ברוח.
5. שאלה: מהם החומרים שמהם ניתן לעשות דפנות לסוכה?
תשובה: כל הדברים כשרים לעשות מהם דפנות לסוכה, ובתנאי שתהיה מחיצה שיכולה לעמוד ברוח מצויה כנ”ל (שלחן ערוך סימן תרל ס”א). ומ”מ, אין לעשות מחיצות מדברים שריחם רע, שיש לחשוש שמא יצא מהסוכה מחמת הריח (רמ”א שם).
6. שאלה: האם יש הקפדה לבנות את הדפנות לפני הסכך או לא?
תשובה: צריך לבנות את הדפנות קודם שיבנה הסכך (רמ”א סימן תרלא).
ואם בנה הדפנות, ואח”כ בנה הסכך כדין, ושוב נפלו הדפנות, בין שהיה לפני החג ובין שהיה בתוך החג, רשאי להעמיד הדפנות (בחול המועד, וביו”ט ושבת אסור), אף שהסכך כבר בנוי, כיון שנבנתה הסוכה מתחילה בכשרות (חזון עובדיה סוכות עמוד מ’).
ומי שטעה ובנה הסכך לפני הדפנות, יש אומרים שהסוכה פסולה וצריך להגביה הסכך ולהניחו מחדש על גג הסוכה לאחר שבנו הדפנות (משנה ברורה סימן תרלה ס”ק י’). ויש אומרים שבדיעבד כשרה הסוכה אף אם לא הגביה הסכך והניחו שוב (חזון עובדיה סוכות עמוד ל”ח).
מצות סוכה, זמן בנייתה ואופן בנייתה
1. שאלה: מדוע יושבים בסוכה שבעה ימים?
תשובה: כתוב בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים”. והיינו, שציוונו הקב”ה לשבת בסוכות זכר לסוכות שהושיב בהם את אבותינו כשיצאו ממצרים. ופירשו חז”ל, שסוכות אלו הם ענני הכבוד שהקיף בהם הקב”ה את בני ישראל לבל יכם שרב ושמש (שלחן ערוך סימן תרכה). בני ישראל בונים סוכה כשרה במשך שנים ארוכות מאז צאת ישראל ממצרים.
ואף שיציאת מצרים היתה בחודש ניסן, לא ציוונו הקב”ה לשבת בסוכה אלא בחודש תשרי, לפי שחודש ניסן הוא מימות הקיץ, ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל בעונה זו, ולא היתה ניכרת עשייתנו את הסוכה שהיא למצות ה’, ולכן ציוונו שנעשה את הסוכה בחודש תשרי שהוא זמן גשמים ודרך כל אדם לצאת מסוכתו לביתו, ואנו יוצאים מן הבית לשבת בסוכה, ובזה מראים שאנו עושים לכבוד מצות ה’ (משנה ברורה שם ס”ק א’ בשם הטור).
2. שאלה: ממתי אפשר לבנות הסוכה?
תשובה: מי שבנה סוכה לשם מצות סוכה (דהיינו שהניח הסכך לשם מצות סוכה), אפילו עשאה זמן רב קודם חג הסוכות, הסוכה כשרה (שלחן ערוך סימן תרל”ו ס”א). ואם השאיר סוכתו בנויה משנה שעברה לשנה זו, אף ששנה שעברה בנה את הסוכה במיוחד לשם מצות סוכה, כיון שעבר החג הרי בטלה עשייתו הראשונה, וכדי להכשירה צריך לחדש בה דבר, כגון להוסיף מעט סכך חדש על הסכך הקיים. ותוספת הסכך החדש תהיה בשיעור של טפח על טפח, דהיינו 8 ס”מ על 8 ס”מ (משנה ברורה שם ס”ק ז’).
ואם בנה סוכה שלא במפורש לשם מצות סוכה (כגון שבנה פרגולה מעץ והניח עליה סכך באופן שהיא כשרה למצות סוכה, אך לא כיון בבנייתו לשם מצות סוכה), אזי אם בנאה בתוך 30 יום לחג הסוכות (החל מט”ו באלול), הסוכה כשרה ואין צריך לחדש בה דבר. ואם עשאה יותר מ30 יום קודם חג הסוכות (לפני ט”ו באלול), צריך שיחדש בה משהו כדי להכשירה, דהיינו להוסיף מעט סכך חדש בשיעור טפח על טפח כנ”ל (שלחן ערוך שם).
אמנם, כל זה בתנאי שנבנתה הסוכה על כל פנים לשם ‘צל’, אך מי שבנה סוכה (פרגולה לדוגמא) למטרת אחסון או נוי וכיוצא בזה (דהיינו שהניח את סכך הסוכה למטרת נוי או פרטיות וכדו’, מה שאין כן בעשיית הדפנות, שאין משפיע הדבר לשם מה נעשו), הרי שסוכה זו פסולה (שלחן ערוך סימן תרל”ה). וכדי להכשירה, צריך להגביה הסכך ולחזור ולהניחו לשם מצות סוכה, או על כל פנים לשם צל (על פי שלחן ערוך סימן תרכ”ו ס”ב).
3. שאלה: מתי הזמן המובחר לבנות את הסוכה?
תשובה: טוב להתחיל בניית הסוכה מיד במוצאי יום הכיפורים, כדי לצאת ממצוה אל מצוה (רמ”א סימן תרכ”ד ס”ה). ומצוה לסיים בניית הסוכה כבר למחרת יום הכיפורים, משום ‘מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה’ (רמ”א סימן תרכ”ה, ומשנה ברורה שם ס”ק ב’). אולם, כל זה למצוה ולא לעיכובא, דהיינו, שמי שאינו יכול לבנות הסוכה מיד לאחר יום הכיפורים, יבנה אותה במהלך שאר הימים שקודם החג.
ומי שלא בנה סוכה קודם חג הסוכות, בין אם עשה כן בשוגג ובין אם עשה כן במזיד, רשאי לבנות את הסוכה גם בחול המועד (שלחן ערוך סימן תרל”ז ס”א). אך ביום טוב עצמו אסור לבנותה (משנה ברורה שם ס”ק א’).
4. שאלה: האם מותר שנשים, קטנים או גוים יניחו את הסכך על הסוכה?
תשובה: אשה או קטן, אף שהם פטורים ממצות סוכה, מותר לכתחילה שיתנו את הסכך על הסוכה, והסוכה כשרה (חזון עובדיה סוכות עמוד סד).
וגוים שבנו סוכה לצורך יהודי סמוך לחג הסוכות, יש להכשיר את הסוכה. ומן הדין אין צריך לחדש בה דבר, ומ”מ טוב לחדש בה דבר בסכך או בדפנות על ידי יהודי (שם עמוד נו).
5. שאלה: כיצד צריך להיות מבנה הסוכה?
תשובה: הסוכה צריכה להיות בנויה משלוש דפנות, וסכך על גביהם. וישנם כמה פרטי דינים שנאמרו לגבי עשיית הדפנות והסכך, ויתבארו להלן בס”ד.
6. שאלה: מהו גודלה המינימלי והמקסימלי של סוכה?
תשובה: גודלה המינימלי של הסוכה צריך להיות 7 טפחים על 7 טפחים שהם 56 ס”מ על 56 ס”מ לשיטה המקילה, ו70 ס”מ על 70 ס”מ לשיטה המחמירה (שלחן ערוך סימן תרל”ד ס”א). והסכימו הפוסקים, שצריך שיהיה שיעור של 7 טפחים באורך ו7 טפחים ברוחב, ואין די בזה שיהיה באורכה פחות מ7 טפחים וברוחבה שיעור גדול יותר כך שיהיו 7 על 7 טפחים רבועים, אלא צריך שיהיה שיעור 7 טפחים בין באורך ובין ברוחב (משנה ברורה שם ס”ק א’).
ולענין גודלה המקסימלי של הסוכה, אין לו שיעור, ויכול לעשותה גדולה כמה שירצה (שלחן ערוך שם).
ולענין גובה הסוכה, גובהה המינימלי הוא עשרה טפחים (80 ס”מ לשיטה המקילה וכמטר לשיטה המחמירה). ואם עשאה פחות מגובה זה, פסולה (שלחן ערוך סימן תרל”ג סעיף ח’). וגובהה המקסימלי של הסוכה הוא עד 20 אמה (כ9.60 מטר), ואם עשאה גבוהה משיעור זה, דהיינו שמקרקעית הסוכה עד הסכך יש יותר מהגובה הנ”ל, פסולה (שלחן ערוך שם ס”א).
7. שאלה: האם מותר לבנות סוכה תחת אילן?
תשובה: לכתחילה אין לבנות סוכה תחת האילן (רמ”א סימן תרכ”ו ס”א). ואם בנו סוכה תחת אילן כך שענפיו נמצאים מעל הסכך של הסוכה, יש חלוקה בדבר אימתי הסוכה כשרה ואימתי פסולה:
א. אם האילן ‘צילתו מרובה מחמתו’, דהיינו, שענפי האילן גורמים לצל ברוב שטח הסוכה גם בלא הסכך של הסוכה, אזי הסוכה פסולה בכל אופן.
ב. אם האילן ‘חמתו מרובה מצילתו’, דהיינו, שאינו מיצל על רוב שטח הסוכה, באופן כזה, הסכך של הסוכה המכוון כנגד ענפי האילן מתבטל, ומשערים אם בלא אותו הסכך המכוון כנגד ענפי האילן היה נשאר רוב צל בסוכה כתוצאה מהסכך הכשר הנותר, הסוכה כשרה. ואם לא, דהיינו שלאחר שמתבטל הסכך שכנגד ענפי האילן לא נותר בסוכה רוב צל מחמת הסכך הנותר, הרי שהסוכה פסולה (שלחן ערוך סימן תרכ”ו ס”א בשיטת ה’יש אומרים’ השני, שכן הלכה. עיין ביאור הלכה שם ד”ה ‘וי”א שאפילו’).
8. שאלה: מי שיש לו אילן מעל סוכתו, ורוצה לקצוץ את ענפי האילן כך שיפלו ישירות על גג הסוכה וישמשו כסכך, האם הדבר אפשרי או לא?
תשובה: אם קצץ האילן להכשירו ולהיות הוא עצמו מהסיכוך, כשר, אך זה בתנאי שיגביה כל אחד מהענפים לבדו ויחזור ויניחו (לשם מצות סוכה או לשם צל), שאם לא כן, הרי שהסכך פסול מדין ‘תעשה, ולא מן העשוי’ (שלחן ערוך סימן תרכ”ו ס”ב).
9. שאלה: האם מותר לבנות סוכה תחת מרפסת?
תשובה: יש להזהיר את המון העם שישגיחו שלא לעשות סוכה תחת גזוזטרא או מרפסת, שסוכה כזאת פסולה בהחלט. אמנם, אם רק חלק מהסוכה הוא תחת המרפסת, וחלקה תחת כיפת השמים, החלק שתחת כיפת השמים כשר לעשיית הסוכה, ובתנאי שיהיו בו התנאים לסוכה כשרה, דהיינו שיהיה מוקף ג’ מחיצות ושיהיה בו גודל מינימלי של סוכה שהוא 7 טפחים על 7 טפחים, דהיינו, 56 ס”מ על 56 ס”מ (עיין חזון עובדיה סוכות עמוד י”א-י”ב).
10. שאלה: האם מותר לבנות סוכה תחת חבלי כביסה?
תשובה: מותר לבנות סוכה תחת חבלי כביסה אפילו אם החבלים צפופים כך שאין ביניהם הפרשים של ג’ טפחים. ואפילו תלו כביסה על החבלים אין בכל כלום והסוכה כשרה (חזון עובדיה סוכות עמוד ס”ט, ועיין עוד בשו”ת תפילה למשה ח”ב סימן לב).
11. שאלה: האם סוכות נחלים וסוכות ירושלים הם סוכות כשרות?
תשובה: כן. ניתן למצוא מבחר סוכות בשוק שהם כשרות ואיכותיות. ניתן לרכוש סוכות נחלים או סוכות ירושלים. אנו ממליצים לרכוש סוכות הדר שהם התמורה הטובה ביותר עבור הכסף שלכם. אלפי לקוחות נהנים כל שנה מהאיכות הגבוהה של סוכות ונהנים ממחיר מוזל במיוחד.
11. שאלה: האם מותר לבנות סוכה תחת סככה או מרקיזה שעשויות לפתיחה וסגירה?
תשובה: אפשר לבנות סוכה תחת סככה או מרקיזה וכיוצא בזה, ואחר כך לפתוח את הסככה כשרוצים לשבת בסוכה. ואפילו בשבת ויום טוב מותר לפתוח הסככה ולסוגרה. אולם, יש להיזהר שבשעה שיושבים בסוכה תהיה הסככה פתוחה, כדי שתהיה הסוכה תחת כיפת השמים (רמ”א סימן תרכ”ו ס”ב וס”ג).
[מה שכתב הרמ”א שמותר לפתוח הסככה ולסוגרה בשבת ויום טוב, היינו בסככה הקבועה בגג ונפתחת על ידי צירים, ונחשבת כמו דלת שמותר לסוגרה ולפותחה בשבת ויום טוב. אולם לענין שמשיה וכדו’, ישנה מחלוקת בפוסקים אם מותר לפתחה ולסוגרה בשבת ויום טוב, שיש מתירים, ויש אוסרים משום עשיית אוהל, הואיל וצריך לאויר שמתחת. והרוצה להסתלק מן הספק, ישאיר טפח פתוח מבעו”י (8 ס”מ) ואז יוכל לפתוח השמשיה לכל הדעות. וכן כשסוגר את השמשיה בשבת או ביום טוב לא יסגרנה עד הסוף, אלא ישאיר טפח פרוס (עיין מה שכתב בזה בפסקי תשובות סימן שט”ו אות ט’ ואותיות י”ג-י”ד, ואכמ”ל)].
המחאה החברתית גרסת הסוכות – סוכה במחיר מנצח
יוסי ודוד אביקר, שני אחים בוגרי ישיבות הסדר, מוכרים כבר למעלה מ-10 שנים סוכות בימים שלפני חג הסוכות. בשנים האחרונות הם הקימו את חברת “סוכות הדר” שגרמה לכל הענף לשנות את פניו ולירידת מחירים מסחררת לצד ההקפדה על הלכות סוכה.
לצד המסחרי של החברה יש צד נוסף, “גמ”ח סוכות” למשפחות נזקקות. אז איך מקימים חברה עסקית שמטרתה העיקרית היא לא להתפשר בכשרות ובאיכות ולהצליח למכור סוכה איכותית וכשרה למהדרין בפחות מ-600 ₪, אין ספק שמחיר סוכה הזול בישראל והסוכה במחיר המשתלם ביותר. כמו כן סוכות הדר מוכרים בד לסוכה, בדי תמונה לסוכה, סכך לסוכה ועוד.
השניים אומרים בפתח הראיון לערוץ 7 כי הייחודיות של סוכות הדר היא לקבל סוכה במחיר משתלם והוגן מבלי שהורדת המחיר תפגע באיכות הסוכה, “גרמנו לירידת מחירים דרסטית בכל הענף אך מטרת העל שלנו היא לגרום לכמה שיותר יהודים מכל הזרמים חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים כאחד להזדהות ולהרגיש שייכות לחג הסוכות, ולהקל עליהם ככל האפשר לקיים את מצוות החג ובהידור ככל האפשר”.
האחים אביקר גדלו כילדים בחולות של גוש קטיף, ומשם באה אהבתם לחג הסוכות, “אחד החגים שתמיד אהבנו והתחברנו אליו הוא חג הסוכות שמסמל את שיא האמונה, כמו שבני ישראל ביציאתם הקימו סוכות או לפי פירוש אחר שכנו תחת ענני הכבוד שמסמלים את אמונתם העזה בקב”ה, כך תושבי גוש קטיף היו יוצאים מביתם המוגן בימי החג אל הסוכות החשופות שבחצר ביתם ושמים את כל מבטחם ‘פשוטו כמשמעו’ בבורא העולם. מפגן אמונה אדיר זה הטביע בנו כבר אז כילדים את המסירות לחג וחקק בנו אהבה עזה לחג הסוכות”.
כתבה על סוכות נחלים, סוכות ירושלים, וסוכות הדר בעיתון מקור ראשון
פטיש ומסמר מככבים רק בשירים לקראת סוכות. בשטח – מוטות ובדים, חוטי לבוד וסכך לנצח. יצאנו אל שוק הסוכות להרכבה קלה וגילינו הידור מצווה, שלל פטנטים, חסדים קטנים וגם התחשבות בילדים.
כתב: מנדי גרוזמן, עיתון מקור ראשון, סוכות 2016
מדריך: איך בונים סוכה לנצח
הסכך מגיע ביחידה של 3.1X1.55 זה אומר שאתם צריכים שתי יחידות כאלה כדי לכסות את הכל, אם אתם תוהים מה אני עושה עם זה אחר כך אתם תמיד יכולים לשים את זה בגדר כמו שאנשים עושים. סכך במבוק סטנדרטי לגמרי שיהיה מעל. יש פה את הרצועות האלה, עם הרצועות משתמשים כדי לאחד את המבנה שלא יזוז ולא ינוח ויש קייס אופציונלי למי שרוצה לאחסן את זה אחר כך בלי שזה ילך לאיבוד. זה מגיע עם בד סטנדרטי לבן, אפשר לבחור כל מיני
עיצובים, זה הרגיל.