הלכות סוכה כשרה

הלכות דפנות בד בסוכה מתייחסות לשימוש ביריעות בד כדפנות הסוכה. ההלכה דורשת שהיריעות יהיו עמידות ברוח. ישנה מחלוקת לגבי מידת התזוזה המותרת. שימוש ב’לבוד’ (חוטים במרווחים קטנים) מכשיר את הסוכה גם במקרה של ספק.

מידות הסוכה הינן הכרחיות עבור כשרות הסוכה, ויש לדקדק בהן מאד, וכמה וכמה השלכות הלכתיות יש ממידותיה של הסוכה. אין לעשות את הסוכה גבוהה מדי ולא נמוכה מדי. הגובה הגבוה ביותר הכשר לסוכה הינו עשרים אמה, שהוא תשעה מטרים וארבעים ס”מ. הגובה הנמוך בהיותר הכשר לסוכה הינו עשרה טפחים (יש אומרים שמונים ושנים ס”מ, ויש […]

מלבד עצם בניית הסוכה ישנה מצווה שידור אדם בסוכה בשבעת ימי החג כדרך שהוא דר בביתו, ואמרו חכמים (סוכה כח, ב): “תֵּשְׁבוּ – כעין תדורו”. כלומר, כדרך שאדם רגיל לדור כל השנה בביתו, כך הוא צריך לדור בסוכה עם מיטתו ומצעיו וכלי תשמישו, ומה שאין רגילים לעשות בבית, אין צריך לעשות בסוכה (שו”ע תרלט, א-ב). […]

הסוכה נקראת כך כל שם הסכך, ומכך ניתן ללמוד על חשיבותו בכשרות הסוכה. דיני הסכך רבים הם, ובכללות ניתן לחלקם לשלושה: (א) כשרות הסכך מצד החומרים והדברים שמותר לעשות מהם את הסכך. (ב) מיקום הסכך, כמותו, דיני פרגולה וכו’. (ג) מעשה הסיכוך על ידי האדם, כוונת המסכך. בכללות יש לדעת, שהסכך צריך להיעשות מדבר הצומח […]

מידות הסוכה הינן הכרחיות עבור כשרות הסוכה, ויש לדקדק בהן מאד, וכמה וכמה השלכות הלכתיות יש ממידותיה של הסוכה. אין לעשות את הסוכה גבוהה מדי ולא נמוכה מדי. הגובה הגבוה ביותר הכשר לסוכה הינו עשרים אמה, שהוא תשעה מטרים וארבעים ס”מ. הגובה הנמוך בהיותר הכשר לסוכה הינו עשרה טפחים (יש אומרים שמונים ושנים ס”מ, ויש […]

קיימים ספרים רבים המציעים בפני הקורא ציורים להמחשת הלכות סוכה. מבין הספרים האלה ניתן למנות את: – משנה ברורה עוז והדר – חלק ו’. – ספר מקראי קודש לרב משה הררי – בסוף הספר הובאו ציורי תלת-מימד.

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: – הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. – אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין […]

כתב בספר ‘מקראי קודש’ (לרב משה הררי ; פרק ד סעיף לה): “למנהג הספרדים, מעיקר הדין המעמיד של הסכך (היינו הדבר שהסכך מונח עליו) אינו צריך להיות בעצמו מדבר הכשר לסכך. וספרדי המחמיר בכך תבוא עליו ברכה. ואילו למנהג האשכנזים נכון לכתחילה להזהר ולהעמיד את הסכך רק על גבי דבר הכשר לשמש כסכך. אך גם […]

כתב בספר ‘פניני הלכה’: “החופר בערמה של גדיש כדי לעשות סוכה, למרות שהגדיש כשר לסכך, הסוכה פסולה, משום שכלל נקוט בידינו: “תעשה ולא מן העשוי”. כלומר, צריכים לעשות את הסוכה על ידי הנחת הסכך, ולא שתיעשה מעצמה על ידי שיחפור בגדיש. וכן צריך להקפיד על סדר בניית הסוכה, להקים תחילה את הדפנות ואח”כ להניח את […]

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: – הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. – אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין […]

כחלק מסדרת הספרים הגדולה של הראשון לציון, הרה”ג יצחק יוסף שליט”א, סדרת ה’ילקוט יוסף’, כתב את ‘הלכות המועדים’ שנפוץ במהדורה של שנת תשמ”ח. במהדורה זו קיבץ הרב שליט”א את פסקי ההלכה הנוגעים לכל החגים, החל מחודש אלול והלכותיו וכלה בהלכות תשעה באב. לאחרונה, בשנת תשע”ד, הדפיס הרב כרך עצמאי הנוגע אך ורק להלכות בניית הסוכה […]

כתב בספר ‘מקראי קודש’ (לרב משה הררי ; פרק ד סעיף לה): “למנהג הספרדים, מעיקר הדין המעמיד של הסכך (היינו הדבר שהסכך מונח עליו) אינו צריך להיות בעצמו מדבר הכשר לסכך. וספרדי המחמיר בכך תבוא עליו ברכה. ואילו למנהג האשכנזים נכון לכתחילה להזהר ולהעמיד את הסכך רק על גבי דבר הכשר לשמש כסכך. אך גם […]

כתב בספר ‘סוכת ציון’, לרב בן ציון מוצפי שליט”א, בעניין מנהג אביו בקישוט הסוכה (עמוד 24): “תמיד היה משנן כי כפי שישתדל האדם לנאות הסוכה בחג, כך יפארו לו סוכתו בעולם הבא בגן עדן עם הצדיקים. ומנהגו היה לקשר בקישוטים נאים ומפוארים את דפנות הסוכה דווקא, ואילו תקרת הסוכה פנויה היתה מכל נוי מלבד המנורה […]

האוכל סעודת קבע מתבשיל של חמשת מיני דגן, כגון אטריות, חייב בסוכה, ויברך ‘לישב בסוכה’. ואם אינו קובע סעודה עליו, כל שאוכל יותר מכביצה – חייב בסוכה, אבל לא יברך ‘לישב בסוכה’, ובפחות מכן – פטור מן הסוכה. מים, וכן קפה ותה או חלב – אין חיוב בסוכה, אך יש בכך מצווה. אך יש לדעת, […]

באתר ‘דעת’ ניתן למצוא מבחר דפי עבודה עבור תלמידים מכל הגילאים, בנושא חג הסוכות. לחצו כאן

נשאלת השאלה, האם אותם המטיילים בימי חול המועד סוכות פטורים מסוכה, מדין הולכי דרכים הפטורים מן הסוכה? ובכן, מובא בגמרא (סוכה כו.): “תנו רבנן: הולכי דרכים ביום – פטורין מן הסוכה ביום, וחייבין בלילה. הולכי דרכים בלילה – פטורין מן הסוכה בלילה, וחייבין ביום. הולכי דרכים ביום ובלילה – פטורין מן הסוכה בין ביום ובין […]

הסוכה נקראת כך כל שם הסכך, ומכך ניתן ללמוד על חשיבותו בכשרות הסוכה. דיני הסכך רבים הם, ובכללות ניתן לחלקם לשלושה: (א) כשרות הסכך מצד החומרים והדברים שמותר לעשות מהם את הסכך. (ב) מיקום הסכך, כמותו, דיני פרגולה וכו’. (ג) מעשה הסיכוך על ידי האדם, כוונת המסכך. בכללות יש לדעת, שהסכך צריך להיעשות מדבר הצומח […]

יום שמיני עצרת מצד אחד הוא חג בפני עצמו, אך מאידך קשור קשר הדוק לחג הסוכות. בהיות שמצוות הסוכה נוהגת שבעה ימים בלבד, התעוררה שאלה בנוגע ליום שמיני-עצרת, האם רשאי לשבת בסוכה ביום שמיני-עצרת, או שמא יש בכך איסור ‘בל תוסיף’, שנראה כמוסיף על מצוות התורה לשבת בסוכה שבעה ימים והוא יושב שמונה? להלכה נפסק […]

מידות הסוכה הינן הכרחיות עבור כשרות הסוכה, ויש לדקדק בהן מאד, וכמה וכמה השלכות הלכתיות יש ממידותיה של הסוכה. בגמרא (סוכה ב, א) דנו בעניין גובה הסוכה. ולמסקנת הסוגיא, אם היה גובה חללה של הסוכה פות מעשרה טפחים (כ-80 סנטימטר), או שהיה רוחב חללב פחות משבעה טפחים (כ56 סנטימטר) פסולה. ואם גובה הסוכה גבוה מהשיעור […]

ניתן למצוא באתר של בית הספר הממלכתי דתי- מצפה יריחו, חידון של שאלות ‘נכון’ ו’לא נכון’ על הלכות סוכה: http://www.mizpe.jedu.org.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=667348

הלכות לחג סוכות ניתן למצוא באתרים הבאים: רמב”ם להלכות סוכה: http://www.mechon-mamre.org/i/3604.htm שולחן ערוך להלכות סוכה: https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D (תחת הכותר: ‘הלכות סוכה’). ילקוט יוסף הלכות סוכה: http://www.ateret4u.com/online/f_01355_part_31.html פניני הלכה הלכות סוכה: http://ph.yhb.org.il/category/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA/

חג הסוכות, ובכללו שמחת תורה, הצטיין במנהגים רבים שנרשמו במשך הדורות. בספר ‘סוכת ציון’ לרב בן-ציון מוצפי כתב מנהגים רבים, את חלקם ראה שאביו, רבי סלמאן מוצפי זלה”ה, נהג בהם. על כן, הרוצה להעמיק וללמוד על מנהגים אלו – יעיין בספר זה. נציין כאן מספר מנהגים שציין בספרו: – מנהגי סוכות יכין כסא קטן ומפואר […]

צריך להקים את הדפנות סמוך לקרקע, ואם נוצר רווח של שלושה טפחים בין הקרקע לדפנות, הדופן פסולה. אבל אין שום הגבלה לרווח שבין הדופן לסכך, מפני שרואים את הדופן כאילו היא ממשיכה לעלות עד לסכך (שו”ע תרל, ט).

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: – הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. – אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין […]

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: – הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. – אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין […]

הרב יעקב ששון, נכד ותלמיד הרב עובדיה יוסף זצ”ל, מציג הלכות יסוד לסוכה כשרה: דפנות: 1. הסוכה דורשת שלוש דפנות וסכך. 2. הדפנות יעמדו ברוח. סדינים פסולים. 3. דפנות מתכת או פלסטיק דורשות הפסק עץ לפני הסכך. סכך: 1. חייב להיות מחומר צמחי תלוש. 2. אסור לסכך באילן מחובר או בחומרים המקבלים טומאה. 3. מחצלת […]

הלכות סוכה כוללות דינים לדפנות, סכך וקישוטים. הדפנות צריכות לעמוד ברוח. הסכך חייב להיות מחומר צמחי תלוש שאינו מקבל טומאה. יש להקפיד על תליית קישוטים נכונה ועל צפיפות הסכך המתאימה. אסור לבנות סוכה תחת מרפסת או תקרה.

מצוות ישיבה בסוכה דורשת מאדם לדור בסוכה כדרך שהוא דר בביתו במשך שבעת ימי החג. המצווה כוללת אכילה, שינה, ושהייה כללית בסוכה. ישנם כללים ספציפיים המגדירים אילו פעולות מחייבות שהייה בסוכה ומתי יש לברך ‘לישב בסוכה’. הקפדה על הלכות אלו מאפשרת לקיים את המצווה כראוי ולחוות את משמעותה העמוקה של חג הסוכות.

בדורות האחרונים, יצרנים החלו לשווק ‘סוכות לנצח’. סוכות אלו כוללות מסגרת ברזל ודפנות מיריעות בד עבה (ברזנט). הן הפכו פופולריות בזכות מספר יתרונות: עלות ייצור ושיווק נמוכה, קלות בהרכבה ופירוק, ונוחות באחסון. חלק מפוסקי זמננו העלו ספקות לגבי כשרותן של סוכות אלו. הם טענו כי דפנות הסוכה צריכות לעמוד יציב, וכאשר הרוח מניעה את יריעות […]

הלכות מיקום דפנות הסוכה קובעות שהדפנות חייבות להיות סמוכות לקרקע. רווח של יותר משלושה טפחים מהקרקע פוסל את הדופן. אין הגבלה על המרחק בין הדופן לסכך, כי ההלכה רואה את הדופן כממשיכה עד לסכך.

חג הסוכות, ובכללו שמחת תורה, הצטיין במנהגים רבים שנרשמו במשך הדורות. בספר ‘סוכת ציון’ לרב בן-ציון מוצפי כתב מנהגים רבים, את חלקם ראה שאביו, רבי סלמאן מוצפי זלה”ה, נהג בהם. על כן, הרוצה להעמיק וללמוד על מנהגים אלו – יעיין בספר זה. נציין כאן מספר מנהגים שציין בספרו: – מנהגי סוכות יכין כסא קטן ומפואר […]

מידות הסוכה הינן הכרחיות עבור כשרות הסוכה, ויש לדקדק בהן מאד, וכמה וכמה השלכות הלכתיות יש ממידותיה של הסוכה. בגמרא (סוכה ב, א) דנו בעניין גובה הסוכה. ולמסקנת הסוגיא, אם היה גובה חללה של הסוכה פות מעשרה טפחים (כ-80 סנטימטר), או שהיה רוחב חללב פחות משבעה טפחים (כ56 סנטימטר) פסולה. ואם גובה הסוכה גבוה מהשיעור […]

הסוכה נקראת כך כל שם הסכך, ומכך ניתן ללמוד על חשיבותו בכשרות הסוכה. דיני הסכך רבים הם, ובכללות ניתן לחלקם לשלושה: (א) כשרות הסכך מצד החומרים והדברים שמותר לעשות מהם את הסכך. (ב) מיקום הסכך, כמותו, דיני פרגולה וכו’. (ג) מעשה הסיכוך על ידי האדם, כוונת המסכך. בכללות יש לדעת, שהסכך צריך להיעשות מדבר הצומח […]

הרמב”ם, מגודלי הפוסקים שקמו לעם ישראל, כתב את סדרת הספרים ‘משנה תורה’, ובהם הלכות לכל דיני התורה. את דיני סוכה ניתן למצוא כאן: http://www.mechon-mamre.org/i/3604.htm

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: – הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. – אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין […]

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: – הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. – אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין […]

הסוכה נקראת כך כל שם הסכך, ומכך ניתן ללמוד על חשיבותו בכשרות הסוכה. דיני הסכך רבים הם, ובכללות ניתן לחלקם לשלושה: (א) כשרות הסכך מצד החומרים והדברים שמותר לעשות מהם את הסכך. (ב) מיקום הסכך, כמותו, דיני פרגולה וכו’. (ג) מעשה הסיכוך על ידי האדם, כוונת המסכך. בכללות יש לדעת, שהסכך צריך להיעשות מדבר הצומח […]

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: – הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. – אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין […]

יום שמיני עצרת מצד אחד הוא חג בפני עצמו, אך מאידך קשור קשר הדוק לחג הסוכות. בהיות שמצוות הסוכה נוהגת שבעה ימים בלבד, התעוררה שאלה בנוגע ליום שמיני-עצרת, האם רשאי לשבת בסוכה ביום שמיני-עצרת, או שמא יש בכך איסור ‘בל תוסיף’, שנראה כמוסיף על מצוות התורה לשבת בסוכה שבעה ימים והוא יושב שמונה? להלכה נפסק […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין גידולם מן […]

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין גידולם מן […]

הסוכה נקראת כך כל שם הסכך, ומכך ניתן ללמוד על חשיבותו בכשרות הסוכה. דיני הסכך רבים הם, ובכללות ניתן לחלקם לשלושה: (א) כשרות הסכך מצד החומרים והדברים שמותר לעשות מהם את הסכך. (ב) מיקום הסכך, כמותו, דיני פרגולה וכו’. (ג) מעשה הסיכוך על ידי האדם, כוונת המסכך. בכללות יש לדעת, שהסכך צריך להיעשות מדבר הצומח […]

הסוכה נקראת כך כל שם הסכך, ומכך ניתן ללמוד על חשיבותו בכשרות הסוכה. דיני הסכך רבים הם, ובכללות ניתן לחלקם לשלושה: (א) כשרות הסכך מצד החומרים והדברים שמותר לעשות מהם את הסכך. (ב) מיקום הסכך, כמותו, דיני פרגולה וכו’. (ג) מעשה הסיכוך על ידי האדם, כוונת המסכך. בכללות יש לדעת, שהסכך צריך להיעשות מדבר הצומח […]

קיימים ספרים רבים המציעים בפני הקורא ציורים להמחשת הלכות סוכה. מבין הספרים האלה ניתן למנות את: – משנה ברורה עוז והדר – חלק ו’. ספר מקראי קודש לרב משה הררי – בסוף הספר הובאו ציורי תלת-מימד.

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין גידולם מן […]

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין גידולם מן […]

בשנת תשמ”ח, הוציא הראשון לציון הרב יצחק יוסף, את ספר ‘ילקוט יוסף’ על הלכות המועדים. המחבר הולך בדרכי פסיקתו של אביו, הרב עובדיה יוסף, ונוספו בו דינים נוספים שאינם נמצאים בספרו של אביו. כעבור שנים (בשנת תשע”ה) יצאה מהדורה מורחבת, הכוללת הלכות רבות שאינן נמצאות בכרך הקודם, והרבה הערות וחקירות בדיני בניית הסוכה. מאוחר יותר […]

קיימים ספרים רבים המציעים בפני הקורא ציורים להמחשת הלכות סוכה. מבין הספרים האלה ניתן למנות את: – משנה ברורה עוז והדר – חלק ו’. – ספר מקראי קודש לרב משה הררי – בסוף הספר הובאו ציורי תלת-מימד.

מידות הסוכה הינן הכרחיות עבור כשרות הסוכה, ויש לדקדק בהן מאד, וכמה וכמה השלכות הלכתיות יש ממידותיה של הסוכה. בגמרא (סוכה ב, א) דנו בעניין גובה הסוכה. ולמסקנת הסוגיא, אם היה גובה חללה של הסוכה פות מעשרה טפחים (כ-80 סנטימטר), או שהיה רוחב חללב פחות משבעה טפחים (כ56 סנטימטר) פסולה. ואם גובה הסוכה גבוה מהשיעור […]

קיימים ספרים רבים המציעים בפני הקורא ציורים להמחשת הלכות סוכה. מבין הספרים האלה ניתן למנות את: – משנה ברורה עוז והדר – חלק ו’. – ספר מקראי קודש לרב משה הררי – בסוף הספר הובאו ציורי תלת-מימד.

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין גידולם מן […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

ניתן למצוא באתר של בית הספר הממלכתי דתי- מצפה יריחו, חידון של שאלות ‘נכון’ ו’לא נכון’ על הלכות סוכה: http://www.mizpe.jedu.org.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=667348

הרמב”ם, מגודלי הפוסקים שקמו לעם ישראל, כתב את סדרת הספרים ‘משנה תורה’, ובהם הלכות לכל דיני התורה. את דיני סוכה ניתן למצוא כאן: http://www.mechon-mamre.org/i/3604.htm

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין גידולם מן […]

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין גידולם מן […]

כתב בספר ‘פניני הלכה’: ” בדורות האחרונים החלו לייצר ‘סוכות לנצח’, היינו סוכות שמסגרתן מברזל ודפנותיהן מיריעות בד עבה (ברזנט). סוכות אלו מצויות מפני שזול לייצר אותן ולשווקן, קל לבנותן ולפרקן, ונוח לאחסנן. אלא שיש מפוסקי זמננו שפקפקו בכשרותן, מפני שלדעתם דפנות הסוכה צריכות להיות יציבות, וכאשר הרוח מניעה אותם אנה ואנה, הן פסולות. אמנם […]

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין גידולם מן […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

מידות הסוכה הינן הכרחיות עבור כשרות הסוכה, ויש לדקדק בהן מאד, וכמה וכמה השלכות הלכתיות יש ממידותיה של הסוכה. אין לעשות את הסוכה גבוהה מדי ולא נמוכה מדי. הגובה הגבוה ביותר הכשר לסוכה הינו עשרים אמה, שהוא תשעה מטרים וארבעים ס”מ. הגובה הנמוך בהיותר הכשר לסוכה הינו עשרה טפחים (יש אומרים שמונים ושנים ס”מ, ויש […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

כתב בספר ‘פניני הלכה’ בדין ‘לבוד’: “מותר לעשות דפנות על ידי העמדת מוטות או מתיחת חוטים חזקים במרחק של פחות משלושה טפחים זה מזה, שעל ידי כך חל עליהם דין ‘לבוד’. כלומר, כיוון שיש ביניהם פחות משלושה טפחים (כ-22 ס”מ), הרי שכל השטח שביניהם נחשב מבחינה הלכתית מחובר (מאוחה). ואף שהרוח והשמש נכנסים שם, המוטות […]

לעניין בניית הסוכה בפרגולה, כתב בפניני הלכה: פרגולה הינה מבנה עץ קבוע שמקימים בחצרות וגינות כדי ליצור מקום מוצלל לשבת תחתיו, השאלה, האם עצי הפרגולה הקבועים יכולים להיחשב סכך כשר? יש מתירים וסוברים, שהואיל והפרגולה לא נועדה לדירה, וגם אינה ראויה לדירה, שהרי הגשם חודר דרכה, עצי הפרגולה כשרים לסכך. אלא שנכון להוסיף לכבוד החג […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

מידות הסוכה הינן הכרחיות עבור כשרות הסוכה, ויש לדקדק בהן מאד, וכמה וכמה השלכות הלכתיות יש ממידותיה של הסוכה. אין לעשות את הסוכה גבוהה מדי ולא נמוכה מדי. הגובה הגבוה ביותר הכשר לסוכה הינו עשרים אמה, שהוא תשעה מטרים וארבעים ס”מ. הגובה הנמוך בהיותר הכשר לסוכה הינו עשרה טפחים (יש אומרים שמונים ושנים ס”מ, ויש […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

מלבד עצם בניית הסוכה ישנה מצווה שידור אדם בסוכה בשבעת ימי החג כדרך שהוא דר בביתו, ואמרו חכמים (סוכה כח, ב): “תֵּשְׁבוּ – כעין תדורו”. כלומר, כדרך שאדם רגיל לדור כל השנה בביתו, כך הוא צריך לדור בסוכה עם מיטתו ומצעיו וכלי תשמישו, ומה שאין רגילים לעשות בבית, אין צריך לעשות בסוכה (שו”ע תרלט, א-ב). […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

לעניין בניית הסוכה בפרגולה, כתב בפניני הלכה: פרגולה הינה מבנה עץ קבוע שמקימים בחצרות וגינות כדי ליצור מקום מוצלל לשבת תחתיו, השאלה, האם עצי הפרגולה הקבועים יכולים להיחשב סכך כשר? יש מתירים וסוברים, שהואיל והפרגולה לא נועדה לדירה, וגם אינה ראויה לדירה, שהרי הגשם חודר דרכה, עצי הפרגולה כשרים לסכך. אלא שנכון להוסיף לכבוד החג […]

הסוכה נקראת כך כל שם הסכך, ומכך ניתן ללמוד על חשיבותו בכשרות הסוכה. דיני הסכך רבים הם, ובכללות ניתן לחלקם לשלושה: (א) כשרות הסכך מצד החומרים והדברים שמותר לעשות מהם את הסכך. (ב) מיקום הסכך, כמותו, דיני פרגולה וכו’. (ג) מעשה הסיכוך על ידי האדם, כוונת המסכך. בכללות יש לדעת, שהסכך צריך להיעשות מדבר הצומח […]

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין גידולם מן […]

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין גידולם מן […]

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין גידולם מן […]

מידות הסוכה הינן הכרחיות עבור כשרות הסוכה, ויש לדקדק בהן מאד, וכמה וכמה השלכות הלכתיות יש ממידותיה של הסוכה. אין לעשות את הסוכה גבוהה מדי ולא נמוכה מדי. הגובה הגבוה ביותר הכשר לסוכה הינו עשרים אמה, שהוא תשעה מטרים וארבעים ס”מ. הגובה הנמוך בהיותר הכשר לסוכה הינו עשרה טפחים (יש אומרים שמונים ושנים ס”מ, ויש […]

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין גידולם מן […]

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין גידולם מן […]

מצווה לעסוק בבניית הסוכה והקמתה. לדעת בית שמאי, צריך להקים את הסוכה מתוך כוונה לקיים בה את מצוות החג, שנאמר (דברים טז, יג): “חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים”, ואם לא כיוון לכך – סוכתו פסולה. אולם הלכה כדעת בית הלל, שאין חובה להקים את הסוכה עבור מצוות החג, אלא כל שעשה אותה בשביל צל […]

בשונה מדינים אחרים בתורה, דיני הלכות סוכה רבים הם, ומסתעפים להרבה מאד נושאים. ברוך ה’ זכינו בדורנו שיצאו ספרים המנגישים את ההלכות הרבות והרחבות הללו אל כל אדם, גם ללא רקע תורני מוקדם. ומביניהם: – ‘פניני הלכה – סוכות’. – ‘ילקוט יוסף – מועדים, סוכה’. – ‘מקראי קודש – הלכות סוכות’. ועוד. מומלץ מאד ללמוד […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

חובה קדושה על כל יהודי באשר הוא לבנות סוכה לבני ביתו, ובה יוכלו לקיים את מצוות החג כהלכתן (אכילה בסוכה, שינה ושאר המצוות התלויות בה). מי שאין באפשרותו לבנות סוכה בגלל בעיה של מקום וכו’ – אינו פטור ממצוות הסוכה אלא ידאג ללכת לבני משפחתו, חבר טוב או שכן טוב – כדי לקיים את מצוות […]

כתב בספר חמדת ימים: “ואם אפשר להם לקבוע לימודם בתוך הסוכה, מה טוב חלקם ומה נעים גורלם, כי שרפים עומדים ממעל לו, שבעה אושפיזין עילאין קדישין המלווים את דויד מלכא משיחא… והלימוד שם מעורר הרחמים דילה לכפר כל פשע ולבטל כל גזירות רעות, וגן נהגו רבים מחסידים הראשונים, וגם ימשך תועלת מזה להזהר לבלתי שתות […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

מלבד עצם בניית הסוכה ישנה מצווה שידור אדם בסוכה בשבעת ימי החג כדרך שהוא דר בביתו, ואמרו חכמים (סוכה כח, ב): “תֵּשְׁבוּ – כעין תדורו”. כלומר, כדרך שאדם רגיל לדור כל השנה בביתו, כך הוא צריך לדור בסוכה עם מיטתו ומצעיו וכלי תשמישו, ומה שאין רגילים לעשות בבית, אין צריך לעשות בסוכה (שו”ע תרלט, א-ב). […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

בשנת תשמ”ח, הוציא הראשון לציון הרב יצחק יוסף, את ספר ‘ילקוט יוסף’ על הלכות המועדים. המחבר הולך בדרכי פסיקתו של אביו, הרב עובדיה יוסף, ונוספו בו דינים נוספים שאינם נמצאים בספרו של אביו. כעבור שנים (בשנת תשע”ה) יצאה מהדורה מורחבת, הכוללת הלכות רבות שאינן נמצאות בכרך הקודם, והרבה הערות וחקירות בדיני בניית הסוכה. מאוחר יותר […]

באופן כללי, לא מומלץ ללמוד הלכות למעשה מאתר ‘ויקיפדיה’, שכן הערכים המוצגים באתר פתוחים לעריכתו של כל מי שיחפוץ בכך, ומומלץ ללמוד דווקא מתוך ספרים. מי שאין לו ספרים, ובכל זאת רוצה להיעזר באינטרנט, יוכל למצוא את מבוקשו בנושא הלכות בניית הסוכה, באתרים הללו: ילקוט יוסף הלכות סוכה: http://www.ateret4u.com/online/f_01355_part_31.html פניני הלכה הלכות סוכה: http://ph.yhb.org.il/category/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA/

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

נאמר בתורה (ויקרא כג, מג): ‘למען ידעו דורתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלהיכם’. ונחלקו חכמים בתלמוד (סוכה יא, ב) מה כוונת הפסוק. לדעת רבי אליעזר, הכוונה לענני הכבוד שסככו על ישראל, ולרבי עקיבא הכוונה לסוכות ממש שעשו ישראל בעת צאתם ממצרים. ופירט בספר פניני הלכה (עמוד 7): […]

יום שמיני עצרת מצד אחד הוא חג בפני עצמו, אך מאידך קשור קשר הדוק לחג הסוכות. בהיות שמצוות הסוכה נוהגת שבעה ימים בלבד, התעוררה שאלה בנוגע ליום שמיני-עצרת, האם רשאי לשבת בסוכה ביום שמיני-עצרת, או שמא יש בכך איסור ‘בל תוסיף’, שנראה כמוסיף על מצוות התורה לשבת בסוכה שבעה ימים והוא יושב שמונה? להלכה נפסק […]

בגמרא (סוכה ב, א) דנו בעניין גובה הסוכה. ולמסקנת הסוגיא, אם היה גובה חללה של הסוכה פות מעשרה טפחים (כ-80 סנטימטר), או שהיה רוחב חללב פחות משבעה טפחים (כ56 סנטימטר) פסולה.

בגמרא (סוכה ב, א) דנו בעניין גובה הסוכה. ולמסקנת הסוגיא, אם היה גובה חללה של הסוכה פות מעשרה טפחים (כ-80 סנטימטר), או שהיה רוחב חללב פחות משבעה טפחים (כ56 סנטימטר) פסולה.

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

בגמרא (סוכה ב, א) דנו בעניין גובה הסוכה. ולמסקנת הסוגיא, אם היה גובה חללה של הסוכה פות מעשרה טפחים (כ-80 סנטימטר), או שהיה רוחב חללב פחות משבעה טפחים (כ56 סנטימטר) פסולה.

נאמר בתורה (ויקרא כג, מב): “בסכות תשבו שבעת ימים”. ומכאן למדו חז”ל שבמשך שבעת ימי חג הסוכות יש לאדם לשבת בסוכתו כשם שנוהג הוא לשבת בביתו במשך שאר ימות השנה. בין פרטי מצוות ישיבה בסוכה ניתן למצוא את החיוב לאכול בסוכה (בלילה הראשון החובה היא מצד האכילה, ואילו בשאר הימים אין חובה לאכול, אך אם […]

נאמר בתורה (ויקרא כג, מב): “בסכות תשבו שבעת ימים”. ומכאן למדו חז”ל שבמשך שבעת ימי חג הסוכות יש לאדם לשבת בסוכתו כשם שנוהג הוא לשבת בביתו במשך שאר ימות השנה. בין פרטי מצוות ישיבה בסוכה ניתן למצוא את החיוב לאכול בסוכה (בלילה הראשון החובה היא מצד האכילה, ואילו בשאר הימים אין חובה לאכול, אך אם […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

מידות הסוכה הינן הכרחיות עבור כשרות הסוכה, ויש לדקדק בהן מאד, וכמה וכמה השלכות הלכתיות יש ממידותיה של הסוכה. אין לעשות את הסוכה גבוהה מדי ולא נמוכה מדי. הגובה הגבוה ביותר הכשר לסוכה הינו עשרים אמה, שהוא תשעה מטרים וארבעים ס”מ. הגובה הנמוך בהיותר הכשר לסוכה הינו עשרה טפחים (יש אומרים שמונים ושנים ס”מ, ויש […]

מלבד עצם בניית הסוכה ישנה מצווה שידור אדם בסוכה בשבעת ימי החג כדרך שהוא דר בביתו, ואמרו חכמים (סוכה כח, ב): “תֵּשְׁבוּ – כעין תדורו”. כלומר, כדרך שאדם רגיל לדור כל השנה בביתו, כך הוא צריך לדור בסוכה עם מיטתו ומצעיו וכלי תשמישו, ומה שאין רגילים לעשות בבית, אין צריך לעשות בסוכה (שו”ע תרלט, א-ב). […]

כללי בניית הסוכה הינם מרובים בפרטיהם, ולהלן נעמוד על מספר עקרונות כלליים, אך כאמור כל מקרה לגופו ועדיף תמיד להיוועץ בתלמיד חכם ולהסביר לו את המציאות המדוברת בסוכתך. בעניין כשרות הסכך: מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו […]

כללי בניית הסוכה הינם מרובים בפרטיהם, ולהלן נעמוד על מספר עקרונות כלליים, אך כאמור כל מקרה לגופו ועדיף תמיד להיוועץ בתלמיד חכם ולהסביר לו את המציאות המדוברת בסוכתך. בעניין כשרות הסכך: מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו […]

יום שמיני עצרת מצד אחד הוא חג בפני עצמו, אך מאידך קשור קשר הדוק לחג הסוכות. בהיות שמצוות הסוכה נוהגת שבעה ימים בלבד, התעוררה שאלה בנוגע ליום שמיני-עצרת, האם רשאי לשבת בסוכה ביום שמיני-עצרת, או שמא יש בכך איסור ‘בל תוסיף’, שנראה כמוסיף על מצוות התורה לשבת בסוכה שבעה ימים והוא יושב שמונה? להלכה נפסק […]

מצוות הסוכה מתחילה ביום ט”ו בתשרי, וכבר באותו לילה מתחילה החובה הראשונה: לאכול כזית פת בסוכה. כמו כן, יש לישון בליל זה בסוכה, וכך במשך כל חג הסוכות. ביום שמיני עצרת נחלקו. שכן יום שמיני עצרת מצד אחד הוא חג בפני עצמו, אך מאידך קשור קשר הדוק לחג הסוכות. בהיות שמצוות הסוכה נוהגת שבעה ימים […]

כללי בניית הסוכה הינם מרובים בפרטיהם, ולהלן נעמוד על מספר עקרונות כלליים, אך כאמור כל מקרה לגופו ועדיף תמיד להיוועץ בתלמיד חכם ולהסביר לו את המציאות המדוברת בסוכתך. בעניין כשרות הסכך: מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו […]

כללי בניית הסוכה הינם מרובים בפרטיהם, ולהלן נעמוד על מספר עקרונות כלליים, אך כאמור כל מקרה לגופו ועדיף תמיד להיוועץ בתלמיד חכם ולהסביר לו את המציאות המדוברת בסוכתך. בעניין כשרות הסכך: מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו […]

כללי בניית הסוכה הינם מרובים בפרטיהם, ולהלן נעמוד על מספר עקרונות כלליים, אך כאמור כל מקרה לגופו ועדיף תמיד להיוועץ בתלמיד חכם ולהסביר לו את המציאות המדוברת בסוכתך. בעניין כשרות הסכך: מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו […]

כללי בניית הסוכה הינם מרובים בפרטיהם, ולהלן נעמוד על מספר עקרונות כלליים, אך כאמור כל מקרה לגופו ועדיף תמיד להיוועץ בתלמיד חכם ולהסביר לו את המציאות המדוברת בסוכתך. בעניין כשרות הסכך: מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו […]

כללי בניית הסוכה הינם מרובים בפרטיהם, ולהלן נעמוד על מספר עקרונות כלליים, אך כאמור כל מקרה לגופו ועדיף תמיד להיוועץ בתלמיד חכם ולהסביר לו את המציאות המדוברת בסוכתך. בעניין כשרות הסכך: מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו […]

כללי בניית הסוכה הינם מרובים בפרטיהם, ולהלן נעמוד על מספר עקרונות כלליים, אך כאמור כל מקרה לגופו ועדיף תמיד להיוועץ בתלמיד חכם ולהסביר לו את המציאות המדוברת בסוכתך. בעניין כשרות הסכך: מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו […]

כללי בניית הסוכה הינם מרובים בפרטיהם, ולהלן נעמוד על מספר עקרונות כלליים, אך כאמור כל מקרה לגופו ועדיף תמיד להיוועץ בתלמיד חכם ולהסביר לו את המציאות המדוברת בסוכתך. בעניין כשרות הסכך: מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו […]

כללי בניית הסוכה הינם מרובים בפרטיהם, ולהלן נעמוד על מספר עקרונות כלליים, אך כאמור כל מקרה לגופו ועדיף תמיד להיוועץ בתלמיד חכם ולהסביר לו את המציאות המדוברת בסוכתך. בעניין כשרות הסכך: מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו […]

כללי בניית הסוכה הינם מרובים בפרטיהם, ולהלן נעמוד על מספר עקרונות כלליים, אך כאמור כל מקרה לגופו ועדיף תמיד להיוועץ בתלמיד חכם ולהסביר לו את המציאות המדוברת בסוכתך. בעניין כשרות הסכך: מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו […]

מידות הסוכה הינן הכרחיות עבור כשרות הסוכה, ויש לדקדק בהן מאד, וכמה וכמה השלכות הלכתיות יש ממידותיה של הסוכה. אין לעשות את הסוכה גבוהה מדי ולא נמוכה מדי. הגובה הגבוה ביותר הכשר לסוכה הינו עשרים אמה, שהוא תשעה מטרים וארבעים ס”מ. הגובה הנמוך בהיותר הכשר לסוכה הינו עשרה טפחים (יש אומרים שמונים ושנים ס”מ, ויש […]

יום שמיני עצרת מצד אחד הוא חג בפני עצמו, אך מאידך קשור קשר הדוק לחג הסוכות. בהיות שמצוות הסוכה נוהגת שבעה ימים בלבד, התעוררה שאלה בנוגע ליום שמיני-עצרת, האם רשאי לשבת בסוכה ביום שמיני-עצרת, או שמא יש בכך איסור ‘בל תוסיף’, שנראה כמוסיף על מצוות התורה לשבת בסוכה שבעה ימים והוא יושב שמונה? להלכה נפסק […]

כללי בניית הסוכה הינם מרובים בפרטיהם, ולהלן נעמוד על מספר עקרונות כלליים, אך כאמור כל מקרה לגופו ועדיף תמיד להיוועץ בתלמיד חכם ולהסביר לו את המציאות המדוברת בסוכתך. בעניין כשרות הסכך: מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו […]

מידות הסוכה הינן הכרחיות עבור כשרות הסוכה, ויש לדקדק בהן מאד, וכמה וכמה השלכות הלכתיות יש ממידותיה של הסוכה. אין לעשות את הסוכה גבוהה מדי ולא נמוכה מדי. הגובה הגבוה ביותר הכשר לסוכה הינו עשרים אמה, שהוא תשעה מטרים וארבעים ס”מ. הגובה הנמוך בהיותר הכשר לסוכה הינו עשרה טפחים (יש אומרים שמונים ושנים ס”מ, ויש […]

כחלק ממצוות ישיבה בסוכה, האוכל בימי חג הסוכות אכילת קבע – צריך לאכול בסוכה, ואילו באכילת ארעי פטור הוא מן הסוכה. ככלל, אכילת קבע היא אכילה חשובה שאדם אוכל כדי לשבוע, ואילו אכילת ארעי אדם אוכל כדי לטעום מאכל טעים או כדי להפיג מעט את רעבונו, אבל לא כדי לשבוע ממש. כיוון שהדגן הוא עיקר […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

ישנם מקרים שניתן להקל לגבי דפנות הסוכה ולהחשיבן כדפנות שלימות המגיעות לסכך, אף על פי שאינן כאלה, וזה הוא דין ‘גוד אסיק מחיצתא’, שפירושו: משוך והעלה את המחיצה. כלומר, צסתכלים על המחיצות כאילו הן משוכות ועולות למעלה (רק אם יש במחיצות גובה מינימאלי של עשרה טפחים). ואז ניתן לראות כאילו הן משמעות כדפנות לסוכה. ולכן, […]

סוגיית בניית סוכה תחת פרגולה מתחלקת לשניים: פרגולת עץ ופרגולת בטון. להלן התייחסות הלכתית מהרב ברוך אפרתי (מתוך אתר ‘כיפה’) לגבי בניית סוכה תחת פרגולת בטון: ניתן לבנות סוכה גם עם פרגולה מבטון, בהקפדה על העקרונות הבאים- א. יש לוודא מראש שללא סכך הבטון מלמעלה אינו גורם לצל רב יותר משמש בשטח הפרגולה. אם כן, […]

אם יש באמצע הסכך הכשר חלק פסול כמו פלסטיק, או שהיתה מעל הסכך הכשר קורת בטון שפוסלת את הסכך שתחתיה, אם מקום הפסול רחב ד’ טפחים (כ-30 ס”מ), אסור לשבת תחתיו. ואם מקום הפסול פחות מד’ טפחים ויותר מג’ טפחים (כ-22 ס”מ), לכתחילה אין לשבת ולישון תחתיו, ובשעת הצורך מותר (מ”ב תרלב, ג). ואם מקום […]

יום טו’ בתשרי מתחיל חג הסוכות. היום בתורה מתחיל מן הלילה שקודם לו, ולכן את חובת האכילה בסוכה כמו כל שאר המצוות יש לעשות מליל טו בתשרי (דהיינו הלילה שלאחר י”ד בתשרי).

המנהג הרווח כיום בקרב רבים הוא להקים סוכות שדפנותיהם עשויות מיריעות בד. ההלכה קובעת כי על היריעות בד להיות עמידות ברוח, ולא להתנועע. לגבי תזוזת היריעות ישנה מחלוקת. יש הסוברים שאף בתנועה מועטת – הדופן פסולה, ויש הסוברים שדווקא בתזוזה של ג’ טפחים. ובכן, כדי לא להכנס למחלוקות שמא הדופן פסולה, אנו שמים את החוטים […]

הבדל גדול ישנו בין הלילה הראשון לשאר ימות החג, שבכל ימות החג, רק אם ירצה אדם לאכול סעודת קבע יהיה חייב לקיימה בסוכה, אבל מי שירצה להסתפק באכילת ארעי, יוכל לאכול מחוץ לסוכה. אולם בלילה הראשון של סוכות, חובה לאכול לחם בסוכה. מצווה זו נלמדת בגזרה שווה מחג הפסח, שכשם שבליל ראשון של פסח חובה […]

בדורנו זכינו שיש לנו כלי המחשה רבים ללימוד הלכות. באתר זה ניתן למצוא סרטון קצר המסביר את תהליכי בניית הסוכה: http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/572346

מותר לעשות דפנות על ידי העמדת מוטות או מתיחת חוטים חזקים במרחק של פחות משלושה טפחים זה מזה, שעל ידי כך חל עליהם דין ‘לבוד’. כלומר, כיוון שיש ביניהם פחות משלושה טפחים (כ-22 ס”מ) הרי שכל השטח שביניהם נחשב מבחינה הלכתית מחובר (מאוחה) [‘פניני הלכה’].

ברוך ה’, זכה דורנו שדברי התורה מופצים בכל מקום אפשרי, ובעיקר באינטרנט. אתר ‘קול הלשון’ מאגד בתוכו שיעורים מתלמידי חכמים רבים מכל העולם ובכל השפות. בכתובת זו ניתן למצוא את השיעורים הנוגעים לחג הסוכות: http://www.kolhalashon.com/New/Ravs.aspx?Path=Hebrew%7CMoadeyShanaDir%7CSukot

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: – הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. – אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין […]

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (“החפץ חיים”), ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים והחשובים ביותר, בעיקר בעדות אשכנז. מאז כתיבתו, התקבל הספר כספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז. ביטוי לכך ניתן למצוא בדבריו של החזון איש: “ההוראה המקובלת מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים כמו מרן הבית יוסף, המגן אברהם והמשנה […]

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: – הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. – אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין […]

כתב בספר ‘פניני הלכה’: “החופר בערמה של גדיש כדי לעשות סוכה, למרות שהגדיש כשר לסכך, הסוכה פסולה, משום שכלל נקוט בידינו: “תעשה ולא מן העשוי”. כלומר, צריכים לעשות את הסוכה על ידי הנחת הסכך, ולא שתיעשה מעצמה על ידי שיחפור בגדיש. וכן צריך להקפיד על סדר בניית הסוכה, להקים תחילה את הדפנות ואח”כ להניח את […]

הסוכה נקראת כך כל שם הסכך, ומכך ניתן ללמוד על חשיבותו בכשרות הסוכה. דיני הסכך רבים הם, ובכללות ניתן לחלקם לשלושה: (א) כשרות הסכך מצד החומרים והדברים שמותר לעשות מהם את הסכך. (ב) מיקום הסכך, כמותו, דיני פרגולה וכו’. (ג) מעשה הסיכוך על ידי האדם, כוונת המסכך. בכללות יש לדעת, שהסכך צריך להיעשות מדבר הצומח […]

רבי אלעזר מוורמייזא (גם “גרמייזא”; הכוונה לעיר וורמס) (ד’תתקכ”ה, 1165 – ה’ אלפים, 1240 לערך) היה מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד. בעל ספר הרוקח (רקח בגימטריה – אלעזר), מבעלי התוספות ובעל כתבים קבליים רבים, שמרביתם נותרו בכתבי יד. היה רב ודיין בוורמס. קבע והשפיע על מנהגים שנוהגים עד […]

קִצּוּר שֻלְחָן עָרוּך מְקוֹר חַיִּים הוא ספר הלכה שחיבר בשנת תשל”ה הרב חיים דוד הלוי, שהיה הרב הראשי של תל אביב. ספר זה הוא תמצית הלכתית מחמשת חלקי ספרו הקודם “מקור חיים”, ובו הוצגו המנהגים על פי העדות השונות. להלן ההלכות מתוך הספר (לקוח מ’ויקיטקסט’): סעיף א מִצְוָה לִבְנוֹת הַסֻכָּה מִיָד בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחַר יוֹם-הַכִּפּוּרִים, וַאֲפִלּוּ […]

כאשר יש סכך פסול, אך לא באמצע הסוכה אלא דווקא סמוך לדופן, הרי שהוא פוסל את הסוכה רק אם רוחבו הינו לפחות אבע אמות (מעט פחות ממטר ותשעים ס”מ). אך אם רוחב סכך זה הינו פחות מארבע אמות (כנ”ל), הרי שהלכה למשה מסיני שרואים אנו כאילו דופן הסוכה נעקמה, והסכך הפסול נחשב כהמשך דופן הסוכה, […]

לעניין בניית הסוכה בפרגולה, כתב בספר פניני הלכה: פרגולה הינה מבנה עץ קבוע שמקימים בחצרות וגינות כדי ליצור מקום מוצלל לשבת תחתיו, השאלה, האם עצי הפרגולה הקבועים יכולים להיחשב סכך כשר? יש מתירים וסוברים, שהואיל והפרגולה לא נועדה לדירה, וגם אינה ראויה לדירה, שהרי הגשם חודר דרכה, עצי הפרגולה כשרים לסכך. אלא שנכון להוסיף לכבוד […]

באתר ‘דעת’ ניתן למצוא מבחר דפי עבודה עבור תלמידים מכל הגילאים, בנושא חג הסוכות. בכתובת: http://www.daat.ac.il/daat/dapey/dapim.asp?selectclass=0&selectauther=0&selectd1=37&selectdd0=0&selectdd19=0&selectdd20=0&selectdd23=0&selectdd25=0&selectdd28=0&selectdd29=0&selectdd30=0&selectdd31=0&selectdd32=0&selectdd33=0&selectdd34=0&selectdd35=0&selectdd36=0&selectdd37=0&selectdd38=0&selectdd42=0&selectdd49=0&selectdd53=0&selectdd66=0&selectdd67=0&selectdd68=0&selectdd84=0&selectdd85=0&selectdd103=0&selectdd105=0&selectdd122=0&text0=5&text1=37&text2=&submit1=%E7%F4%F9

כתב בספר ‘מקראי קודש’ (לרב משה הררי ; פרק ד סעיף לה): “למנהג הספרדים, מעיקר הדין המעמיד של הסכך (היינו הדבר שהסכך מונח עליו) אינו צריך להיות בעצמו מדבר הכשר לסכך. וספרדי המחמיר בכך תבוא עליו ברכה. ואילו למנהג האשכנזים נכון לכתחילה להזהר ולהעמיד את הסכך רק על גבי דבר הכשר לשמש כסכך. אך גם […]

מצוות הסוכה היא מצווה יקרה מאד, וכפי שאמר הגאון מוילנא שישנן שתי מצוות בלבד שהאדם מקיים עם כל גופו: מצוות יישוב ארץ ישראל, ומצוות ישיבה בסוכה. ובכל רגע ורגע שאדם נמצא בה הוא מקיים מצוות עשה מן התורה. ובכן, השאלה הנשאלת היא – מי חייב במצוות הסוכה? כדי לענות על שאלה זו צריך להגדיר את […]

אכילה בסוכה: האוכל סעודת קבע מתבשיל של חמשת מיני דגן, כגון אטריות, חייב בסוכה, ויברך ‘לישב בסוכה’. ואם אינו קובע סעודה עליו, כל שאוכל יותר מכביצה – חייב בסוכה, אבל לא יברך ‘לישב בסוכה’, ובפחות מכן – פטור מן הסוכה. מים, וכן קפה ותה או חלב – אין חיוב בסוכה, אך יש בכך מצווה. אך […]

באתר ‘יוטיוב’ ישנם סרטונים רבים עם שיעורי תורה והסברים – כיצד לבנות סוכה כשרה. להלן כמה מהם: א. סרטון הסבר קצרצר: ב. שיעור של הרב זמיר כהן: ג. שיעור קצר של הרב דב ליאור:

הסוכה צריכה לעמוד תחת כיפת השמיים, כדי שהסכך יהיה זה שיסוכך על היושב בה ולא דבר אחר. לפיכך, העושה סוכתו תחת תקרת הבית או תחת האילן – סוכתו פסולה (סוכה ט, ב). אבל מותר לעשות סוכה ליד בניין גבוה שמונע מקרני החמה להגיע לסוכה. מפני שרק תקרה או ענפים שחוצצים בין הסכך לשמיים פוסלים את […]

כשחל יו”ט בשבת מתחילין כאן: בלחש – וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בקֶר: יום הַשִּׁשִּׁי: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשה: וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אותו כִי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשות: כשחל יו”ט בחול מתחילין כאן: סַבְרִי מָרָנָן […]

שלושה שמות לחג: א) חג הסוכות, על שם מצוות הסוכה. ב) חג האסיף, שבו מסיימים לאסוף את התבואה והפירות. ג) ‘הֶחָג’. פעמים שהוא נקרא כך בלא תוספת, שנאמר (דברי הימים ב’ ז, ח): “וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֶת הֶחָג”. וזאת מפני שהוא השמח והחגיגי שבחגים, והיתה בו שמחה יתירה בריקודים של שמחת בית השואבה (תוס’ יו”ט ר”ה […]

רשאי אדם לקיים את המצווה בסוכה שאולה, שחבירו נתן לו רשות להשתמש בה (סוכה כז, ב; שו”ע תרלז, ב). ואם חבירו בעל הסוכה אינו נמצא שם, ואין דרך לבקש ממנו רשות, מותר לשבת בסוכתו, מפני שהעריכו חכמים, שנוח לו ליהודי שיעשו מצווה בממונו. אבל אם ידוע שאותו אדם מקפיד שלא יכנסו לסוכתו, או שיש חשש […]

הלכות אתרוג הם רבים ורחבים, ומכל דיני ארבעת המינים נראה שההלכות הנוגעים אליו הם הסבוכים ביותר. יחד עם זאת, אין צורך לראות ברכישת האתרוג אתגר בלתי אפשרי או קשה מנשוא, אלא יש לגשת לכל הנושא הזה מתוך רוגע. ניתן לקרוא את דיני כשרות האתרוג באתרים הבאים – ילקוט יוסף הלכות ארבעת המינים: http://www.ateret4u.com/online/f_01355_part_32.html#HtmpReportNum0002_L2 פניני הלכה […]

בשנת תשמ”ח, הוציא הראשון לציון הרב יצחק יוסף, את ספר ‘ילקוט יוסף’ על הלכות המועדים. המחבר הולך בדרכי פסיקתו של אביו, הרב עובדיה יוסף, ונוספו בו דינים נוספים שאינם נמצאים בספרו של אביו. כעבור שנים (בשנת תשע”ה) יצאה מהדורה מורחבת, הכוללת הלכות רבות שאינן נמצאות בכרך הקודם, והרבה הערות וחקירות בדיני בניית הסוכה. מאוחר יותר […]

תִּיבוּ תִּיבוּ אוּשְׁפִּיזִין עִילָאִין, תִּיבוּ תִּיבוּ אוּשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין, תִּיבוּ תִּיבוּ אוּשְׁפִּיזִין דִמְהֵימְנוּתָא, זַכָּאָה חוּלְקֵיהון דְיִשרָאֵל דִּכְתִיב כִּי חֵלֶק ה’ עַמּו יַעֲקב חֶבֶל נַחֲלָתו: יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבותַי שֶׁתַּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ בּינֵינוּ וְתִפְרוס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלומֶךָ בִּזְכוּת מִצְוַת סֻכָּה שֶׁאֲנַחְנוּ מְקַיְּמִין לְיַחְדָא שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י”ה בו”ה בְּיִחוּדָא […]

באתר ‘יוטיוב’ נמצאים שיעורים רבים של הרב זמיר כהן על הלכות חג ומשמעויותיו הרבות. בקישור זה ניתן למצוא את שיעורו של הרב זמיר כהן בעניין הלכות סוכה:

אתר ‘קול הלשון’ מקבץ בתוכו שיעורים של תלמידי חכמים רבים, ומאפשר לשמוע את השיעור באתר ובנוסף גם להוריד את השיעור. בכתובת זו ניתן למצוא תשעה שיעורים של הרב עובדיה יוסף בנושא הלכות חג הסוכות, עם אופציה להורדה: http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Path=Hebrew|HHalach|Rav_Het-Mem|R0045|MoadeyShana|Sukot

כתב בספר ‘מקראי קודש’ (לרב משה הררי ; פרק ד סעיף לה): “למנהג הספרדים, מעיקר הדין המעמיד של הסכך (היינו הדבר שהסכך מונח עליו) אינו צריך להיות בעצמו מדבר הכשר לסכך. וספרדי המחמיר בכך תבוא עליו ברכה. ואילו למנהג האשכנזים נכון לכתחילה להזהר ולהעמיד את הסכך רק על גבי דבר הכשר לשמש כסכך. אך גם […]

ארגון ‘דרשו’, עורך מבחנים סביב השולחן ערוך ומשנה ברורה אחת לחודש עם מיקוד עקבי. במועד בו ילמדו את הלכות חג סוכות יפורסם מבחן הנוגע לדינים אלו. אתר דרשו: דרשו – הבית של עולם התורה

נשאלת השאלה, האם אותם המטיילים בימי חול המועד סוכות פטורים מסוכה, מדין הולכי דרכים הפטורים מן הסוכה? ובכן, מובא בגמרא (סוכה כו.): “תנו רבנן: הולכי דרכים ביום – פטורין מן הסוכה ביום, וחייבין בלילה. הולכי דרכים בלילה – פטורין מן הסוכה בלילה, וחייבין ביום. הולכי דרכים ביום ובלילה – פטורין מן הסוכה בין ביום ובין […]

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: – הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. – אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין […]

מותר לעשות דפנות על ידי העמדת מוטות או מתיחת חוטים חזקים במרחק של פחות משלושה טפחים זה מזה, שעל ידי כך חל עליהם דין ‘לבוד’. כלומר, כיוון שיש ביניהם פחות משלושה טפחים (כ-22 ס”מ) הרי שכל השטח שביניהם נחשב מבחינה הלכתית מחובר (מאוחה) [‘פניני הלכה’]. אין הבדל מה שמים קודם, אם את הדפנות או את […]

כתב בספר ‘פניני הלכה’: הסכך צריך להגן מן השמש, וכל זמן שהסכך חוסם את רוב קרני השמש – כשר, שרובו ככולו (סוכה ב, א). ומקום המדידה בסכך. ואם במקום הסכך הצל מרובה מהחמה, וברצפת הסוכה נראה שהחמה מרובה מהצל – הסוכה כשרה. מפני שדרך קרני החמה שהן מתרחבות בדרך ירידתן, אבל בתוך כך הן נעשות […]

דין ‘ראשו ורובו’ נכתב עליו רבות, ולהלן נציע את מסקנת הפוסקים – ה’מקראי קודש’ (הרב משה הררי) וה’ילקוט יוסף’. כתב בספר ‘מקראי קודש’ (ב, יג): “אדם שבשעת אכילתו ראשו ורוב גופו נמצאים בסוכה, ואילו חלק משולחנו נמצא מחוץ לסוכה, אף אם הוא נמצא בסוכה גדולה, נחשב הדבר שאוכל הוא מחוץ לסוכה, וכן הדין אף אם […]

כתב בספר ‘פניני הלכה’: ” בטעם המצווה לשבת בסוכה שבעה ימים, נאמר (ויקרא כג, מג): “לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה’ אֱלוֹהֵיכֶם”. לרבי אליעזר הכוונה לענני הכבוד שסככו על ישראל, ולרבי עקיבא הכוונה לסוכות ממש שעשו ישראל בעת צאתם ממצרים (סוכה יא, ב). וזהו שנאמר (שמות […]

מעלה גדולה יש בקישוט הסוכה, וכך כתב הרב בן-ציון מוצפי בספרו ‘סוכת ציון’ (עמוד פג): “יש לקשט את הסוכה ולנאותה היטב. אולם נהג חכם סלמאן מוצפי זצוק”ל שלא לשים קישוטים בסכך אלא רק בדפנות הסוכה, וקישוטי הדפנות היו בעיקר מפירות נאים כמו אתרוגים, רימונים, חבושים, תפוחים וכדומה. כמו כן, היה מעטר את הסוכה בתמונות של […]

כתב בספר ילקוט יוסף (תרכט, כב): ” מחצלת של קש סתמה עשויה לשכיבה וראויה לקבל טומאה, ואין מסככים בה, אבל מחצלת הנעשית בקני סוף, שאינה ראויה לשכיבה, ועשייתה לסיכוך או לגידור, [אורכה שלשה מטר ורחבה שני מטר], והקנים נקשרים זה עם זה על ידי סיב צמחי או חוטי צמר גפן, מותר לסכך בה הסוכה, ומותר […]

נשים פטורות מן הסוכה מהלכה למשה מסיני (סוכה כח:). ואם רצו להחמיר על עצמן ולישב ולאכול בסוכה, יש להן שכר על זה כמי שאינו מצווה ועושה. אך אינן רשאות לברך לישב בסוכה, הואיל ולא נצטוו על כך, ויש בזה חשש ברכה לבטלה. ואף שיש מקצת נשים ספרדיות שנהגו לברך על סוכה ולולב, אין זה נחשב […]

עיקר המצווה בחג הסוכות הוא ללמוד תורה ולשמוח בה’. אולם יש הרוצים לנצל זמן זה, שרוב (או כל) המשפחה ממילא נמצאים בחופשה, ורוצים לצאת לטייל, ונשאלת השאלה – האם יש בכך בעיה או שמא זה מותר? ובכן, מובא בגמרא (סוכה כו.): “תנו רבנן: הולכי דרכים ביום – פטורין מן הסוכה ביום, וחייבין בלילה. הולכי דרכים […]

כתב בספר ‘מקראי קודש’ (לרב משה הררי ; פרק ד סעיף לה): “למנהג הספרדים, מעיקר הדין המעמיד של הסכך (היינו הדבר שהסכך מונח עליו) אינו צריך להיות בעצמו מדבר הכשר לסכך. וספרדי המחמיר בכך תבוא עליו ברכה. ואילו למנהג האשכנזים נכון לכתחילה להזהר ולהעמיד את הסכך רק על גבי דבר הכשר לשמש כסכך. אך גם […]

צריך להקים את הדפנות סמוך לקרקע, ואם נוצר רווח של שלושה טפחים בין הקרקע לדפנות, הדופן פסולה. אבל אין שום הגבלה לרווח שבין הדופן לסכך, מפני שרואים את הדופן כאילו היא ממשיכה לעלות עד לסכך (שו”ע תרל, ט).

קיימים ספרים רבים המציעים בפני הקורא ציורים להמחשת הלכות סוכה. מבין הספרים האלה ניתן למנות את: – משנה ברורה עוז והדר – חלק ו’. ספר מקראי קודש לרב משה הררי – בסוף הספר הובאו ציורי תלת-מימד.

כתב בספר ‘מקראי קודש’ (לרב משה הררי ; פרק ד סעיף לה): “למנהג הספרדים, מעיקר הדין המעמיד של הסכך (היינו הדבר שהסכך מונח עליו) אינו צריך להיות בעצמו מדבר הכשר לסכך. וספרדי המחמיר בכך תבוא עליו ברכה. ואילו למנהג האשכנזים נכון לכתחילה להזהר ולהעמיד את הסכך רק על גבי דבר הכשר לשמש כסכך. אך גם […]

ניתן למצוא את הלכות סוכה מספר ‘ליקוטי הלכות’ בלינק הבא: https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_(%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%93)_(%D7%94%D7%9B%D7%9C)

ליקוטי הלכות הוא יצירת מופת, שחיבר רבי נתן מברסלב, והוא הספר השני בחשיבותו (לאחר הספר ליקוטי מוהר”ן) בחסידות ברסלב. הספר הוא בעל שמונה כרכים, ומבוסס על תורותיו של רבי נחמן מברסלב ומקשר ביניהם לבין החיבור ההלכתי שולחן ערוך של רבי יוסף קארו, ולמעשה יוצר איחוד בין תורת הנסתר לבין הלכות היום-יום של היהודי. מעניין לציין […]

בגמרא (סוכה ב, א) דנו בעניין גובה הסוכה. ולמסקנת הסוגיא, אם היה גובה חללה של הסוכה פות מעשרה טפחים (כ-80 סנטימטר), או שהיה רוחב חללב פחות משבעה טפחים (כ56 סנטימטר) פסולה. ואם גובה הסוכה גבוה מהשיעור הגבוה הנ”ל, או נמוך מהשיעור הנמוך הנ”ל – הסוכה פסולה. כמו כן, אין לעשות את הסוכה קטנה מדי בשטחה. […]

קיימים ספרים רבים המציעים בפני הקורא ציורים להמחשת הלכות סוכה. מבין הספרים האלה ניתן למנות את: – משנה ברורה עוז והדר – חלק ו’. – ספר מקראי קודש לרב משה הררי – בסוף הספר הובאו ציורי תלת-מימד.

סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט”ו לכ”א בתשרי. יום החג הראשון הוא יום טוב, ואחריו שישה ימי חול המועד. בכ”ב בתשרי, מיד בסיום חג הסוכות, נחוג חג שמיני עצרת שהוא חג בפני עצמו והמצוות המיוחדות של חג הסוכות (הסוכה, נטילת לולב וכו’) אינן חלות בו. סוכות הוא החג השלישי מבין שלוש […]

הובא במשנה מסכת סוכה (א, ח): הַמְקָרֶה סֻכָּתוֹ בְּשִׁפּוּדִין אוֹ בַּאֲרֻכּוֹת הַמִּטָּה, אִם יֵשׁ רֶוַח בֵּינֵיהֶן כְּמוֹתָן, כְּשֵׁרָה . הַחוֹטֵט בְּגָדִישׁ לַעֲשׂוֹת בּוֹ סֻכָּה, אֵינָהּ סֻכָּה. להלן פירושם של מפרשי המשנה השונים למשנה זו: – רבי עובדיה מברטנורא: שפודין – אין ראוין לסכוך, לפי שאינן גדולי קרקע: [בארוכות] המטה – כלים המקבלים טומאה לג: אם […]

הרמב”ם, מגודלי הפוסקים שקמו לעם ישראל, כתב את סדרת הספרים ‘משנה תורה’, ובהם הלכות לכל דיני התורה. את דיני סוכה ניתן למצוא כאן: http://www.mechon-mamre.org/i/3604.htm

רבי עובדיה יוסף כתב את סדרת הספרים ‘חזון עובדיה’, בין שלל הכרכים ישנו כרך העוסק בדיני חג הסוכות. לא ניתן למצוא את ספרו במסגרת אינטרנטית, אולם את ספרו של בנו, הרב יצחק יוסף, שפסיקותיו זהות לשל אביו, ניתן למצוא כאן: http://www.ateret4u.com/online/f_01355_part_31.html

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין גידולם מן […]

האוכל סעודת קבע מתבשיל של חמשת מיני דגן, כגון אטריות, חייב בסוכה, ויברך ‘לישב בסוכה’. ואם אינו קובע סעודה עליו, כל שאוכל יותר מכביצה – חייב בסוכה, אבל לא יברך ‘לישב בסוכה’, ובפחות מכן – פטור מן הסוכה. מים, וכן קפה ותה או חלב – אין חיוב בסוכה, אך יש בכך מצווה. אך יש לדעת, […]

סט ספרי ‘הלכה ברורה’ כתב הרב דוד יוסף, בנו של הגאון רבי עובדיה יוסף. מתכונת הספר, כמרומז בשמו, הוא כמתכונת ספר ‘המשנה ברורה’ שכתב החפץ חיים. שכן הספר מחולק לשלושה חלקים עיקריים: ‘הלכה ברורה’ – פסיקותיו הלכה למעשה. ‘בירור הלכה’ – מקביל ל’באור הלכה’ של החפץ חיים, שעניינו הוא עיון בדברי הפוסקים ולשונותיהם, והבאת השיטות […]

חסידות חב”ד נוהגת בכל הלכותיה ומנהגיה אחר פסקי רבם הגאון שניאור זלמן מלאדי, בעל התניא, שערך את את ספרו “שולחן ערוך”, המכונה בפי כל: “שולחן ערוך הרב”, או: “שולחן ערוך הגאון ר’ זלמן”. ללימוד ההלכות בכלל, וענייני החג בפרט, הנהוגים בחב”ד ניתן להכנס לאתר חב”ד: http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=13

הרב אליעזר מלמד, רב יישוב הר-ברכה, חיבר את סדרת הספרים החשובה ‘פניני הלכה’, והיא מבין סדרות ספרי ההלכה הנמכרות ביותר. בספרו, הרב דוגל בנתינת טעם והבנת העקרונות ההלכתיים, בשילוב רעיונות מחשבתיים להבנת ההלכה וההתחברות הרגשית והנפשית אליה. הרבו לעשות בבית מדרשו, והעלו את כל סדרת הספרים בצורה מקוונת לאינטרנט, בכתובת: http://ph.yhb.org.il/category/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA/

בספר ‘סוכת ציון’ לרב בן-ציון מוצפי כתב מנהגים רבים, את חלקם ראה שאביו, רבי סלמאן מוצפי זלה”ה, נהג בהם. על כן, הרוצה להעמיק וללמוד על מנהגים אלו – יעיין בספר זה. נציין כאן מספר מנהגים שציין בספרו: – מנהגי סוכות יכין כסא קטן ומפואר בסוכה במקום גבוה קצת לכבוד שבעה אושפיזין, ויכסהו במפה מפוארת ומרוקמת […]

במשנה מסכת תענית מובא שירידת גשם בחג הסוכות היא משל לעבד שבא למזוג כוס לאדונו, והאדון שפך לו את הכוס על פניו ואמר לו שאיננו חפץ בשימושו. וכך לכאורה אומר הקב”ה לעם ישראל כאשר הם באים לקיים מצוות סוכה, שהוא מוציאם מהסוכה על ידי הורדת הגשמים, כאומר להם שאינו חפץ במצוותם. אולם ישנם האומרים שרק […]

מקור מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות נלמד מן הפסוקים (ויקרא כג, מב-מג): ” בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. מד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶת-מֹעֲדֵי יְהוָה, אֶל-בְּנֵי, יִשְׂרָאֵל”.

כתב בספר ‘פניני הלכה’ בדין ‘לבוד’: “מותר לעשות דפנות על ידי העמדת מוטות או מתיחת חוטים חזקים במרחק של פחות משלושה טפחים זה מזה, שעל ידי כך חל עליהם דין ‘לבוד’. כלומר, כיוון שיש ביניהם פחות משלושה טפחים (כ-22 ס”מ), הרי שכל השטח שביניהם נחשב מבחינה הלכתית מחובר (מאוחה). ואף שהרוח והשמש נכנסים שם, המוטות […]

כתב בספר ‘פניני הלכה’: ” בדורות האחרונים החלו לייצר ‘סוכות לנצח’, היינו סוכות שמסגרתן מברזל ודפנותיהן מיריעות בד עבה (ברזנט). סוכות אלו מצויות מפני שזול לייצר אותן ולשווקן, קל לבנותן ולפרקן, ונוח לאחסנן. אלא שיש מפוסקי זמננו שפקפקו בכשרותן, מפני שלדעתם דפנות הסוכה צריכות להיות יציבות, וכאשר הרוח מניעה אותם אנה ואנה, הן פסולות. אמנם […]

מן הפסוק “זה אלי ואנוהו”, דרשו חז”ל (שבת קלג, ב) שיש להתנאות לפני הקב”ה במצוות, ויש לעשות את הסוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ציצית נאה וספר תורה נאה. היתרון שבסוכה נאה הוא שעל ידי כך נעים לאדם לשבת בסוכה, והמצווה עריבה עליו (שו”ת הרשב”א סימן נה). לפיכך, ראוי לעטר את הסוכה בסדינים נאים ולתלות […]

הרב זמיר כהן, הינו יו”ר ארגון הדברות, ומבכירי המרצים בארץ. לצפייה בשיעוריו בנושא הלכות סוכה, ניתן להכנס לכתובת: https://www.hidabroot.org/video/55465

חג הסוכות, ובכללו שמחת תורה, הצטיין במנהגים רבים שנרשמו במשך הדורות. בספר ‘סוכת ציון’ לרב בן-ציון מוצפי כתב מנהגים רבים, את חלקם ראה שאביו, רבי סלמאן מוצפי זלה”ה, נהג בהם. על כן, הרוצה להעמיק וללמוד על מנהגים אלו – יעיין בספר זה, ולהלן העתקנו דוגמאות בודדות בלבד. יכין כסא קטן ומפואר בסוכה במקום גבוה קצת […]

כתב בספר ‘פניני הלכה’: ” בית שתקרתו עשויה מקרשים פסול לסוכה. ואמנם הקרשים מצד עצמם היו יכולים להיות כשרים לסכך, שהם גדלים מהצומח ואינם ראויים לקבל טומאה, אלא שהסוכה צריכה להיות דירת ארעי, ולכן תקרה של בית קבוע פסולה לסוכה. כדי שלא יטעו ויבואו לשבת תחת תקרת קרשים, גזרו חכמים שלא לסכך בנסרים שרוחבם ארבעה […]

בעניין סכך משופע, כתב הרה”ג דה ליאור שליט”א בתשובה לשאלה באתר ‘ישיבה’: ” אם זה רק קצת משופע ולא אפקי ממש לא צריכה להיות שום בעיה”.

כתב בספר ‘מקראי קודש’ (לרב משה הררי שליט”א): “יש מהפוסקים הסוברים שאם הסוכה מחולקת באמצעה על ידי דלת, הרי שבזמן שהדלת סגורה נחשב הדבר כאילו ישנן אז שתי סוכות נפרדות. ולכן אם באחד מחלקי הסוכה הזו אין שיעור הדרוש לגודל הסוכה, הרי שמקום זה אינו נחשב כחלק מהסוכה. וכן יש לנהוג למעשה”. והוסיף: “אך במקרה […]

כתב בספר ‘פניני הלכה’: “בטעם המצווה לשבת בסוכה שבעה ימים, נאמר (ויקרא כג, מג): “לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה’ אֱלוֹהֵיכֶם”. לרבי אליעזר הכוונה לענני הכבוד שסככו על ישראל, ולרבי עקיבא הכוונה לסוכות ממש שעשו ישראל בעת צאתם ממצרים (סוכה יא, ב). וזהו שנאמר (שמות יג, […]

ניתן למצוא באתר זה את הלכות הרמב”ם להלכות סוכה: http://www.mechon-mamre.org/i/3604.htm

סדרת הספרים ‘ילקוט יוסף’ היא מסדרת ספרי ההלכה הנמכרת ביותר בקרב לומדי ההלכה, בהיות שרבים נוהגים על פי פסקיו של הרב המחבר, הלא הוא הרב יצחק יוסף, שרובם ככולם מושתתים על פסקיו של אביו הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל. בשנת תשמ”ח יצא כרך ‘מועדים’ המרכז בתוכו את הלכות החגים. בשנים מאוחרות יותר החל להדפיס כרכים […]

שלושים יום קודם החג נוהגים ללמוד בשולחן ערוך את הלכות סוכות. ניתן למצוא באתר זה את טקסט השולחן ערוך: https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA מומלץ ללמוד את דברי השולחן ערוך עם נושאי כליו, כדוגמת המשנה ברורה ועוד.

באתר ‘ישיבה’ נמצאים מאמרים מאת תלמידי חכמים גדולים, ורבים נעזרים באתר זה למציאת הלכות הנצרכות להם, או לשמוע שיעורי תורה. ניתן למצוא את ‘הלכות סוכה’ באתר ‘ישיבה’, בכתובת הבאה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/2748

כתב בספר ילקוט יוסף: “גובה הדופן צריך להיות לא פחות מעשרה טפחים, ואורך ורוחב סוכה קטנה לא פחות משבעה טפחים על שבעה טפחים, וכל טפח הוא ד’ אצבעות, [הרמב”ם פ”ט מהל’ ס”ת ה”א], וכל אצבע, שהוא ברוחב האגודל, שני סנטימטר. נמצא הטפח שמונה סנטימטר. וכאשר ביאר הגר”ח נאה בספרו שיעורי תורה [סימן א]. ולפי זה […]

יש התולים קישוטי אקורדיון בסוכתם, והשאלה היא האם מותר לתלות את הקישוטים, או שמא יש בכך בעיה? על כך כתב בספר ילקוט יוסף: (א) כשתולה את נויי הסוכה בסכך צריך שיהיו צמודים לסכך ותלויים בתוך ארבעה טפחים (32 ס”מ) מהסכך, ולא יהיו מופלגים ויורדים מן הסכך שיעור ארבעה טפחים שאז יש חשש פן יפסלו את […]

לימוד הלכות סוכה הינן רבות ומסועפות לסעיפים רבים. ניתן למצוא הלכות פסוקות – הלכה למעשה, באתרים הבאים: ילקוט יוסף הלכות סוכה: http://www.ateret4u.com/online/f_01355_part_31.html פניני הלכה הלכות סוכה: http://ph.yhb.org.il/category/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA/

בספר קיצור שולחן ערוך – ילקוט יוסף, כתב מספר דינים הנוגעים להלדתק נרות בחג הסוכות: (א) מצוה להדליק נרות של יום טוב בסוכה, ולאכול לאור הנרות, וצריך לברך קודם הדלקת הנרות, ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום טוב. ואם חל יום טוב בשבת, הברכה היא: ”אקב”ו להדליק […]

לערך ‘סוכה’ בויקיפדיה – ניתן להכנס ללינק: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94 באופן כללי, לא מומלץ ללמוד הלכות למעשה מאתר ‘ויקיפדיה’, שכן הערכים המוצגים באתר פתוחים לעריכתו של כל מי שיחפוץ בכך, ומומלץ ללמוד דווקא מתוך ספרים. מי שאין לו ספרים, ובכל זאת רוצה להיעזר באינטרנט, יוכל למצוא את מבוקשו בנושא הלכות בניית הסוכה, באתרים הללו: ילקוט יוסף הלכות […]

בעניין קשירת הסכך אל הסוכה – אם גם בלא הקשירה הסכך יכול לעמוד ברוחות מצויות, וכל מגמתו להעמידו ברוחות חזקות שאינן מצויות, מותר לקושרו, מפני שאין החיזוק נחשב מעמיד, שהרי גם בלא החיזוק הסכך עומד ברוח מצויה. ואם הקשירה נועדה כדי להעמיד את הסכך ברוח מצויה, לכתחילה יעמיד את הסכך על ידי שיניח עליו קרשים […]

כתב ב’פניני הלכה’: “כל החומרים כשרים לדפנות, ובתנאי שיעמדו ברוח מצויה. ואין צורך שהדפנות יהיו אטומות כדי להגן מהשמש והרוח, לפיכך אפשר להשתמש בדפנות פלסטיק או זכוכית או גדר רשת (שו”ע תרל, א). גם קירות אבן כשרים לסוכה, מפני שרק הסכך צריך להיות כדירת ארעי, אבל הדפנות יכולות להיות של דירת קבע. וכן נהגו במקומות […]

אין לבנות את הסוכה תחת תקרת בטון. בית שתקרתו עשויה מקרשים פסול לסוכה. ואמנם הקרשים מצד עצמם היו יכולים להיות כשרים לסכך, שהם גדלים מהצומח ואינם ראויים לקבל טומאה, אלא שהסוכה צריכה להיות דירת ארעי, ולכן תקרה של בית קבוע פסולה לסוכה. כדי שלא יטעו ויבואו לשבת תחת תקרת קרשים, גזרו חכמים שלא לסכך בנסרים […]

החובה לישב בסוכה היא בין ביום חול ובין בשבת. עוד ציינו הפוסקים, שיש חומרא יתירה בשבת שטוב לנהוג אותה (אך אין בכך חובה) שכל מאכל שאוכל בשבת, ואפילו כוס מים – יאכל וישתה בסוכה. וכך כתב הילקוט יוסף: “יש אומרים שבשבת ויום טוב אף אכילת עראי נחשבת לאכילת קבע ואפילו כזית פת חייב בסוכה, ויש […]

באופן כללי, לא מומלץ ללמוד הלכות למעשה מאתר ‘ויקיפדיה’, שכן הערכים המוצגים באתר פתוחים לעריכתו של כל מי שיחפוץ בכך, ומומלץ ללמוד דווקא מתוך ספרים. מי שאין לו ספרים, ובכל זאת רוצה להיעזר באינטרנט, יוכל למצוא את מבוקשו בנושא הלכות בניית הסוכה, באתרים הללו: ילקוט יוסף הלכות סוכה: http://www.ateret4u.com/online/f_01355_part_31.html פניני הלכה הלכות סוכה: http://ph.yhb.org.il/category/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA/

כתב ב’פניני הלכה’: “נשים אינן חייבות במצוות הסוכה, הואיל והיא מצוות עשה שהזמן גרמה, אבל נשים שיושבות בסוכה מקיימות מצווה. למנהג אשכנז וחלק מיוצאות ספרד אף תברכנה כמו הגברים ‘לישב בסוכה’. ולמנהג רוב יוצאות ספרד, כיוון שאינן חייבות לשבת בסוכה, לא יברכו על ישיבתה”. ואכן – כך כתב הראשון לציון, הגאון הרב יצחק יוסף שליט”א, […]

את טקסט המשנה ברורה, על כלל חלקיו, ובכללו גם דיני ישיבה בסוכה – בסימן תרלט, ניתן למצוא באתר ‘ויקיטקסט’: https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94

מקור מצוות ישיבה בסוכה מהתורה, הוא מהפסוק: ‘ בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת’. 

בדורות האחרונים החלו לייצר ‘סוכות לנצח’, היינו סוכות שמסגרתן מברזל ודפנותיהן מיריעות בד עבה (ברזנט). סוכות אלו מצויות מפני שזול לייצר אותן ולשווקן, קל לבנותן ולפרקן, ונוח לאחסנן. אלא שיש מפוסקי זמננו שפקפקו בכשרותן, מפני שלדעתם דפנות הסוכה צריכות להיות יציבות, וכאשר הרוח מניעה אותם אנה ואנה, הן פסולות. אמנם להלכה, סוכות אלה כשרות, מפני […]

הגדרת דופן עקומה היא שכאשר יש סכך פסול (מן התורה או מדרבנן) אך לא באמצע הסוכה אלא דוקא סמוך לדופן, הרי שהוא פוסל את הסוכה רק אם רוחבו הינו לפחות ארבע אמות (קצת פחות ממטר ותשעים ס”מ). אך אם רוחב סכך זה הינו פחות מארבע אמות (כנ”ל), הרי שההלכה קובעת שרואים אנו כאילו דופן הסוכה […]

אין לעשות את הסוכה גבוהה מדי ולא נמוכה מדי. הגובה הגבוה ביותר הכשר לסוכה הינו עשרים אמה, שהוא תשעה מטרים וארבעים ס”מ. הגובה הנמוך בהיותר הכשר לסוכה הינו עשרה טפחים (יש אומרים שמונים ושנים ס”מ, ויש אומרים שמונים ושמונה ס”מ). ואם גובה הסוכה גבוה מהשיעור הגבוה הנ”ל, או נמוך מהשיעור הנמוך הנ”ל – הסוכה פסולה.

להלן קיצור הלכות סוכה – מתוך אתר ‘הלכה יומית’ מאת הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל: הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין גידולם מן […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

בערב יום הכפורים, נוהגים להתפלל תפילת מנחה, בעוד היום גדול, דהיינו בשעה מוקדמת, ובתפילת העמידה, אומר כל אחד פסוק “יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה’ צורי וגואלי”, ואחר כך יאמר וידוי ו”על חטא” כפי שנדפס במחזורים. ואז ילך לביתו ויאכל סעודה מפסקת, ויש לפרוש מכל חמשת העינויים, אכילה, שתיה, רחיצה, נעילת נעלי עור, […]

[מתוך אתר ‘קוקר’ – http://www.kooker.co.il :] מצות סוכה * הידור במצוות סוכה הוא סגולה אריכות ימים. * יש נוהגים לנשק את קירות הסוכה שהם כנגד מידת הרחמים. * נהגו ללמוד מסכת סוכה. *נהגו לתלות בסוכה שמן זית ולהשאירו עד סוף החג כדי שישאב את קדושת האושפיזין. לאחר מכן, בשמן זה סגולה עצומה להדליק נרות חנוכה. […]

מצווה לעסוק בבניית הסוכה והקמתה. לדעת בית שמאי, צריך להקים את הסוכה מתוך כוונה לקיים בה את מצוות החג, שנאמר (דברים טז, יג): “חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים”, ואם לא כיוון לכך – סוכתו פסולה. אולם הלכה כדעת בית הלל, שאין חובה להקים את הסוכה עבור מצוות החג, אלא כל שעשה אותה בשביל צל […]

אתר הידברות עוסק בהפצת תורה וזיכוי הרבים לכל שכבות העם, וזאת על ידי טובי המרצים. הלכות סוכה באתר ‘הידברות’, ניתן למצוא כאן: https://www.hidabroot.org/article/896

שאלות בטריוויה בנושא חג הסוכות – ניתן למצוא באתר זה: טריוויה סוכות

כתב בפניני הלכה: פרגולה הינה מבנה עץ קבוע שמקימים בחצרות וגינות כדי ליצור מקום מוצלל לשבת תחתיו, השאלה, האם עצי הפרגולה הקבועים יכולים להיחשב סכך כשר? יש מתירים וסוברים, שהואיל והפרגולה לא נועדה לדירה, וגם אינה ראויה לדירה, שהרי הגשם חודר דרכה, עצי הפרגולה כשרים לסכך. אלא שנכון להוסיף לכבוד החג מעט סכך, כדי שהפרגולה […]

גובה הדפנות צריך להיות לפחות עשרה טפחים (80 ס”מ). וצריך לבנותם סמוך לקרקע, ואם נוצר רווח של שלושה טפחים בין הקרקע לדפנות, הדופן פסולה, מפני שהיא פרוצה עד שאפילו גדיים יכולים להכנס תחתיה. אבל מותר שיהיה רווח בין הדפנות לסכך, שאחר שהדפנות כשרות, שגובהן עשרה טפחים, אפשר להניח את הסכך עד גובה עשרים אמה, שהוא […]

ניתן למצוא באתר של בית הספר הממלכתי דתי- מצפה יריחו, חידון של שאלות ‘נכון’ ו’לא נכון’ על הלכות סוכה: http://www.mizpe.jedu.org.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=667348

חובה קדושה על כל יהודי באשר הוא לבנות סוכה לבני ביתו, ובה יוכלו לקיים את מצוות החג כהלכתן (אכילה בסוכה, שינה ושאר המצוות התלויות בה). מי שאין באפשרותו לבנות סוכה בגלל בעיה של מקום וכו’ – אינו פטור ממצוות הסוכה אלא ידאג ללכת לבני משפחתו, חבר טוב או שכן טוב – כדי לקיים את מצוות […]

אתר הלכה יומית, מפיץ מדי יום הלכה יומית על פי פסקיו של הרב עובדיה יוסף זצ”ל, ונערכים על ידי נכדו הרב יעקב ששון (מחבר ספר ‘אביר הרועים’) בשפה ברורה ורהוטה. לקריאת ההלכות הנוגעות לסוכות ניתן להכנס לקישור דלהלן: http://halachayomit.co.il/he/HalachaList.aspx?CategoryID=24

סוכה שאינה ריבועית אלא עגולה או בעלת חמש צלעות או יותר, צריך ששטחה יהיה לפחות בגודל כזה שניתן להכניס בה מרובע שווה צלעות בגודל של שבעה טפחים על שבעה טפחים (מקראי קודש ב, יא). לגבי צורות נוספות – עיין בספר מקראי קודש (לרב משה הררי) פרק ג, סעיפים יב’ ואילך.

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

דף מידע על הלכות סוכה – ניתן למצוא באתר משרד החינוך, בכתובת: http://edu.gov.il/owlHeb/CHativa/MiktsootVeTchumayLimud/holidays-and-special-days/Pages/sukkot.aspx

כתב בספר ‘פניני הלכה – סוכות’ (ב, ו): “כל החומרים כשרים לדפנות, ובתנאי שיעמדו ברוח מצויה. ואין צורך שהדפנות יהיו אטומות כדי להגן מהשמש והרוח, לפיכך אפשר להשתמש בדפנות פלסטיק או זכוכית או גדר רשת (שו”ע תרל, א). גם קירות אבן כשרים לסוכה, מפני שרק הסכך צריך להיות כדירת ארעי, אבל הדפנות יכולות להיות של […]

מצגת מעולה להלכות סוכה, ניתן למצוא באתר התלמוד תורה של מצפה יריחו: http://www.mizpe.jedu.org.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=667348

נאמר בתורה (ויקרא כג, מב): “בסכות תשבו שבעת ימים”. ומכאן למדו חז”ל שבמשך שבעת ימי חג הסוכות יש לאדם לשבת בסוכתו כשם שנוהג הוא לשבת בביתו במשך שאר ימות השנה. בין פרטי מצוות ישיבה בסוכה ניתן למצוא את החיוב לאכול בסוכה (בלילה הראשון החובה היא מצד האכילה, ואילו בשאר הימים אין חובה לאכול, אך אם […]

בעניין אדם שמשתמש בסוכה של חבירו מבלי לבקש רשות – יש להבדיל בין מקרה למקרה. להרחבה, ולקריאת פסיקה ההלכה בכל נושא לגופו, עיין בספר ‘מקראי קודש’ פרק ז, סעיפים ד – יב.

בגמרא (סוכה כז, א) נחלקו חכמים. לדעת רבי אליעזר, יש לדמות את דינה של הסוכה לדינו של הלולב, וכשם שבמצוות לולב אין יוצאים ידי חובה בלולב שאול, כל אין יוצאים בסוכה שאולה. ולדעת חכמים, אין לדמות זאת, ויוצאים ידי חובה אף בסוכה שאולה. להלכה, פסק מרן בשולחן ערוך (תרלז, ב) כדעת חכמים, שיוצאים ידי חובה […]

חג הסוכות, ובכללו שמחת תורה, הצטיין במנהגים רבים שנרשמו במשך הדורות. בספר ‘סוכת ציון’ לרב בן-ציון מוצפי כתב מנהגים רבים, את חלקם ראה שאביו, רבי סלמאן מוצפי זלה”ה, נהג בהם. על כן, הרוצה להעמיק וללמוד על מנהגים אלו – יעיין בספר זה. נציין כאן מספר מנהגים שציין בספרו: – מנהגי סוכות יכין כסא קטן ומפואר […]

ארעיותה של הסוכה באה לידי ביטוי בעיקר בסכך, שהרי על שמו היא נקראת – ‘סוכה’. ולכן על הסכך לעמוד בשלושה תנאים: א. שיהיה ממין צומח (ולא ברזל, עפר, פלסטיק וכו’). ב. שיהיה מנותק ממקור גידולו (ולכן ענפי אילן מטפסים – פסולים). ג. שלא יעבור עיבוד שיכשיר אותו לקבל טומאה (כל דבר שטרם עבר עיבוד עבור […]

מידות הסוכה הינן הכרחיות עבור כשרות הסוכה, ויש לדקדק בהן מאד, וכמה וכמה השלכות הלכתיות יש ממידותיה של הסוכה. בגמרא (סוכה ב, א) דנו בעניין גובה הסוכה. ולמסקנת הסוגיא, אם היה גובה חללה של הסוכה פות מעשרה טפחים (כ-80 סנטימטר), או שהיה רוחב חללב פחות משבעה טפחים (כ56 סנטימטר) פסולה. ואם גובה הסוכה גבוה מהשיעור […]

כתב בספר ‘פניני הלכה – סוכות’ (ב, ח): “בדורות האחרונים החלו לייצר ‘סוכות לנצח’, היינו סוכות שמסגרתן מברזל ודפנותיהן מיריעות בד עבה (ברזנט). סוכות אלו מצויות מפני שזול לייצר אותן ולשווקן, קל לבנותן ולפרקן, ונוח לאחסנן. אלא שיש מפוסקי זמננו שפקפקו בכשרותן, מפני שלדעתם דפנות הסוכה צריכות להיות יציבות, וכאשר הרוח מניעה אותם אנה ואנה, […]

לעניין בניית הסוכה בפרגולה, כתב בפניני הלכה: פרגולה הינה מבנה עץ קבוע שמקימים בחצרות וגינות כדי ליצור מקום מוצלל לשבת תחתיו, השאלה, האם עצי הפרגולה הקבועים יכולים להיחשב סכך כשר? יש מתירים וסוברים, שהואיל והפרגולה לא נועדה לדירה, וגם אינה ראויה לדירה, שהרי הגשם חודר דרכה, עצי הפרגולה כשרים לסכך. אלא שנכון להוסיף לכבוד החג […]

בשנת תשמ”ח, הוציא הראשון לציון הרב יצחק יוסף, את ספר ‘ילקוט יוסף’ על הלכות המועדים. המחבר הולך בדרכי פסיקתו של אביו, הרב עובדיה יוסף, ונוספו בו דינים נוספים שאינם נמצאים בספרו של אביו. כעבור שנים (בשנת תשע”ה) יצאה מהדורה מורחבת, הכוללת הלכות רבות שאינן נמצאות בכרך הקודם, והרבה הערות וחקירות בדיני בניית הסוכה. מאוחר יותר […]

מצווה על גבאי בתי הכנסת לבנות סוכה בשטח בית הכנסת, וזאת לשתי סיבות: (א) חייב כל איש מישראל לקיים את מצוות ישיבה בסוכה. אולם לצערנו, לא כל אחד מקפיד לבנות את הסוכה, כל אחד וסיבותיו האישיות. ובבניית סוכה בשטח בית הכנסת ניתן לזכות את אותם אלו שאין להם סוכה אישית, שיוכלו לכל הפחות לקיים את […]

שיעור בנושא הלכות סוכות, של הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבו של כפר חב”ד, ניתן למצוא כאן: http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=92357

באתרים להלן ניתן למצוא את סיכום הלכות הסוכות מן הגמרא והראשונים ועד להלכה למעשה: ילקוט יוסף הלכות סוכה: http://www.ateret4u.com/online/f_01355_part_31.html פניני הלכה הלכות סוכה: http://ph.yhb.org.il/category/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA/

ניתן למצוא באתר הרשמי של הרב מאיר אליהו, את שיעורו בנושא הלכות סוכות: https://app.box.com/shared/i5iiooij83 וכן באתר ‘יוטיוב’: https://www.youtube.com/watch?v=Dvi8L56nf38

באופן כללי, לא מומלץ ללמוד הלכות למעשה מאתר ‘ויקיפדיה’, שכן הערכים המוצגים באתר פתוחים לעריכתו של כל מי שיחפוץ בכך, ומומלץ ללמוד דווקא מתוך ספרים. מי שאין לו ספרים, ובכל זאת רוצה להיעזר באינטרנט, יוכל למצוא את מבוקשו בנושא הלכות בניית הסוכה, באתרים הללו: ילקוט יוסף הלכות סוכה: http://www.ateret4u.com/online/f_01355_part_31.html פניני הלכה הלכות סוכה: http://ph.yhb.org.il/category/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA/

הלכות לחג סוכות ניתן למצוא באתרים הבאים: רמב”ם להלכות סוכה: http://www.mechon-mamre.org/i/3604.htm שולחן ערוך להלכות סוכה: https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D (תחת הכותר: ‘הלכות סוכה’). ילקוט יוסף הלכות סוכה: http://www.ateret4u.com/online/f_01355_part_31.html פניני הלכה הלכות סוכה: http://ph.yhb.org.il/category/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA/

להכשרת סכך נצרכים שלושה תנאים בסיסיים: (א) שיהיה ממין צומח. (ב) שיהיה מנותק ממקור גידולו. (ג) שלא יעבור עיבוד שיכשיר אותו לקבל טומאה. על כן, מובן שאין לעשות סוכה תחת תקרת הבית, שכן תקרת הבית העשויה מבטון איננה ממין צומח. וכן אין לעשות את התקרה תחת תקרת עצים, כגון פרגולה בגינה, על אף שהקרשים מצד […]

פניני הלכה – סוכות. מאת הרב אליעזר מלמד. ההלכות בו מוגשות בצורה בהירה לקורא בן זמנינו. מבוארות בו ההלכות המרכזיות עבור בניית הסוכה, תוך שילוב רעיונות רוחניים לטעמי המצווה. ניתן למצוא את הספר בשלמותו באתר פניני הלכה: http://ph.yhb.org.il/category/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA/ וכמו כן ניתן להוריד את האפליקציה של ‘פניני הלכה’ לנייד.

את הלכות סוכה מהרמב”ם, ניתן למצוא כאן: http://www.mechon-mamre.org/i/3604.htm

נאמר בתורה (ויקרא כג, מג): ‘למען ידעו דורתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלהיכם’. ונחלקו חכמים בתלמוד (סוכה יא, ב) מה כוונת הפסוק. לדעת רבי אליעזר, הכוונה לענני הכבוד שסככו על ישראל, ולרבי עקיבא הכוונה לסוכות ממש שעשו ישראל בעת צאתם ממצרים. ופירט בספר פניני הלכה (עמוד 7): […]

בגמרא (סוכה ב, א) דנו בעניין גובה הסוכה. ולמסקנת הסוגיא, אם היה גובה חללה של הסוכה פות מעשרה טפחים (כ-80 סנטימטר), או שהיה רוחב חללב פחות משבעה טפחים (כ56 סנטימטר) פסולה.

סוכה כשירה נמדדת על פי מספר דברים עיקריים. ראשית, עליה להיות בגדר מבנה ארעי, וזאת על ידי שני תנאים: (א) שתהיה ראויה לדירה. .(ב) שתהיה ארעית. על כן, די שיהיו בסוכה שתי דפנות, וטפח (למרות שכך הוא הדין בצורה פשוטה, עדיין אין הסוכה כשירה בכל מצב של שתי דפנות וטפח, אלא רק בצורת בנייה מסויימת). […]

במסכת סוכה (כח, ב) מובאת הברייתא הבאה: “ת”ר כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה ומטייל בסוכה מה”מ דת”ר (ויקרא כג, מב) תשבו כעין תדורו מכאן אמרו כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי כיצד היו לו כלים […]

נאמר בתורה (ויקרא כג, מב): “בסכות תשבו שבעת ימים”. ומכאן למדו חז”ל שבמשך שבעת ימי חג הסוכות יש לאדם לשבת בסוכתו כשם שנוהג הוא לשבת בביתו במשך שאר ימות השנה. בין פרטי מצוות ישיבה בסוכה ניתן למצוא את החיוב לאכול בסוכה (בלילה הראשון החובה היא מצד האכילה, ואילו בשאר הימים אין חובה לאכול, אך אם […]

ישנו הבדל הלכתי בין דין הישיבה בסוכה בלילה הראשון של החג, לבין שאר ימי החג. בלילה הראשון של החג המצוה היא ישנו חיוב מן התורה לאכול כזית פת בסוכה (ויש לשים לב שעושים זאת לאחר צאת הכוכבים). ונחלקו הפוסקים לעניין ירידת גשמים בלילה הראשון, האם פטורים מחמת כן ממצוות האכילה. אך בשאר הלילות, כמו גם […]

את הלכות סוכות ראוי ללמוד ולשנן היטב עקב היותן רבות ומסועפות. מומלץ לעיין בספר ‘ילקוט יוסף’ הלכות סוכה, וכמו כן בספר ‘פניני הלכה’, על מנת לעמוד על העקרונות ההלכתיים ופרטי ההלכה הנוגעים לאדם הלומד. במנהגי החג, מומלץ לעיין בספר ‘סוכת ציון’, מאת הרב בן-ציון מוצפי, המביא מנהגים טובים לחג הסוכות, רוב המנהגים המובאים בספרו מושתתים […]

רבים מעם ישראל, בעת שהינם עוסקים בבחירת ארבעת המינים לקיום המצווה בחג, חשים מתח מסויים, שכן אולי בחירתם פסולה (הלכתית)? בתשובה לאותן הרגשות מתח, כתב בספר ‘פניני הלכה’ (סוכות, דיני ארבעת המינים): “חמישה סוגי פסולים ישנם. הראשון: ארבעת המינים צריכים להיות אלו שצוותה התורה ולא מינים אחרים. פרי עץ הדר הוא אתרוג ולא לימון, וגם […]

ניתן למצוא שיעורים רבים ומגוונים בנושאי הלכות סוכה במרחבי הרשת. השיעור המועבר להמונים, הוא שיעורו של הראשון לציון, הגאון הרב יצחק יוסף שליט”א, וניתן להתעדכן באתר של שיעוריו בסמוך לחג: http://xn--9dbbccj9a0cj.co.il/%D7%A6%D7%A4%D7%95-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%96%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/ כמו כן, ניתן למצוא שיעורים רבים הנוגעים להלכות בניית הסוכה, באתר ‘קול הלשון’: http://www.kolhalashon.com

סדרת הספרים ‘ילקוט יוסף’ היא מסדרת ספרי ההלכה הנמכרים ביותר בקרב לומדי ההלכה, בהיות שרבים נוהגים על פי פסקיו של הרב המחבר, הלא הוא הרב יצחק יוסף, שרובם ככולם מושתתים על פסקיו של אביו הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל. בשנת תשמ”ח יצא כרך ‘מועדים’ המרכז בתוכו את הלכות החגים. בשנים מאוחרות יותר החל להדפיס כרכים […]

נאמר בתורה (ויקרא כג, מב) “בסוכות תשבו שבעת ימים”. ומכאן למדו חכמינו ז”ל שצריך אדם לדור בסוכה כל ימי החג, בין ביום ובין בלילה. לכן, צריך כל אדם לאכול, לשתות, לישון, לדור ולעשות את שאר תשמישיו המכובדים בסוכה.

בשונה מדינים אחרים בתורה, דיני הלכות סוכה רבים הם, ומסתעפים להרבה מאד נושאים. ברוך ה’ זכינו בדורנו שיצאו ספרים המנגישים את ההלכות הרבות והרחבות הללו אל כל אדם, גם ללא רקע תורני מוקדם. ומביניהם: – ‘פניני הלכה – סוכות’. – ‘ילקוט יוסף – מועדים, סוכה’. – ‘מקראי קודש – הלכות סוכות’. ועוד. מומלץ מאד ללמוד […]

מלבד עצם בניית הסוכה ישנה מצווה שידור אדם בסוכה בשבעת ימי החג כדרך שהוא דר בביתו, ואמרו חכמים (סוכה כח, ב): “תֵּשְׁבוּ – כעין תדורו”. כלומר, כדרך שאדם רגיל לדור כל השנה בביתו, כך הוא צריך לדור בסוכה עם מיטתו ומצעיו וכלי תשמישו, ומה שאין רגילים לעשות בבית, אין צריך לעשות בסוכה (שו”ע תרלט, א-ב). […]

מידות הסוכה הינן הכרחיות עבור כשרות הסוכה, ויש לדקדק בהן מאד, וכמה וכמה השלכות הלכתיות יש ממידותיה של הסוכה. בגמרא (סוכה ב, א) דנו בעניין גובה הסוכה. ולמסקנת הסוגיא, אם היה גובה חללה של הסוכה פות מעשרה טפחים (כ-80 סנטימטר), או שהיה רוחב חללב פחות משבעה טפחים (כ56 סנטימטר) פסולה. ואם גובה הסוכה גבוה מהשיעור […]

יש נוהגים שביום האחרון של החג (בהושענא רבה) סמוך לחשכה, כשיוצאים מהסוכה, מנשקים את הסוכה לשם חיבוב מצווה. ויש האומרים אז: “יהי רצון שנזכה לישב בסוכת עורו של לויתן”.

ברכת הישיבה בסוכה היא “ברוך אתה ה’, אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציונו לישב בסוכה”. את הברכה הזו מברכים בכל פעם לפני תחילת ארוחה שיש חובה לאוכלה בסוכה. כמו כן, מברכים אותה בעת הקידוש. יש לדעת, שהושכח לברך ברכה זו – לא החמיץ את הברכה כלל, אלא כל זמן שנזכר שלא בירכה, והוא עודנו […]

חובה קדושה לאכול דווקא בסוכה. ישנן אכילות שהן בגדר חובה, וישנן שהן בגדר רשות. כמו כן, יש להעיר שנשים פטורות מלאכול בסוכה משום שהן פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, היינו מצוות שתלויות בזמן, אך יחד עם זאת גם להן יש מצווה אם יאכלו בסוכה, ויקבלו על כך את שכרן. האוכל סעודת קבע מתבשיל של חמשת […]

פרגולה הינה מבנה עץ קבוע שמקימים בחצרות וגינות כדי ליצור מקום מוצלל לשבת תחתיו, השאלה, האם עצי הפרגולה הקבועים יכולים להיחשב סכך כשר? יש מתירים וסוברים, שהואיל והפרגולה לא נועדה לדירה, וגם אינה ראויה לדירה, שהרי הגשם חודר דרכה, עצי הפרגולה כשרים לסכך. אלא שנכון להוסיף לכבוד החג מעט סכך, כדי שהפרגולה לא תחשב סוכה […]

הדפנות יכולות להיות קבועות לגמרי. אולם יש חשיבות שדפנותיה של הסוכה יהיו יציבות ויעמדו ברוח מצויה, שאם לא יעמדו ברוח מצויה – היא לא תהיה ראויה להקרא אפילו לא דירת ארעי, ופסולה. אולם יש לדעת, כי ארעיותה של הסוכה באה לידי ביטוי בעיקר בסכך, שהרי על שמו היא נקראת – ‘סוכה’. ולכן על הסכך לעמוד […]

מצוות הסוכה מתחילה ביום ט”ו בתשרי, וכבר באותו לילה מתחילה החובה הראשונה: לאכול כזית פת בסוכה. כמו כן, יש לישון בליל זה בסוכה, וכך במשך כל חג הסוכות. ביום שמיני עצרת נחלקו. שכן יום שמיני עצרת מצד אחד הוא חג בפני עצמו, אך מאידך קשור קשר הדוק לחג הסוכות. בהיות שמצוות הסוכה נוהגת שבעה ימים […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

כתב בספר ‘סוכת ציון’, לרב בן ציון מוצפי שליט”א, בעניין מנהג אביו בקישוט הסוכה (עמוד 24): “תמיד היה משנן כי כפי שישתדל האדם לנאות הסוכה בחג, כך יפארו לו סוכתו בעולם הבא בגן עדן עם הצדיקים. ומנהגו היה לקשר בקישוטים נאים ומפוארים את דפנות הסוכה דווקא, ואילו תקרת הסוכה פנויה היתה מכל נוי מלבד המנורה […]

חוטים יכולים להוות בעיה עבור סוכה, וגם פתרון. בעיה – כאשר החוטים נמצאים מעל הסכך, כגון חוטים המשמשים לתליית הכביסה וכדומה. פתרון – כאשר משתמשים בהם כלבוד. חוטי תליית כביסה: נחלקו הפוסקים האם מותר לבנות סוכה כאשר מעליה יש חוטי תליית כביסה. להלכה, מותר לבנות סוכה מתחת לחוטי כביסה או חוטי חשמל, שהואיל והחוטים דקים […]

בגמרא נחלקו ר’ אליעזר ור’ יהושע מתי נברא העולם. לדעת ר’ אליעזר בתשרי נברא העולם, ולדעת ר’ יהושע בניסן נברא העולם. להלכה אנו נוהגים כר’ אליעזר שבתשרי נברא העולם, וכפי שאנו אומרים בתפלת מוסף של ראש השנה: “זה היום תחלת מעשיך”. על כן נהגו העם לשמוח ביום זה, ומאידך לנהוג ביראה יתירה, משום שיום זה […]

כחלק ממצוות ישיבה בסוכה, האוכל בימי חג הסוכות אכילת קבע – צריך לאכול בסוכה, ואילו באכילת ארעי פטור הוא מן הסוכה. ככלל, אכילת קבע היא אכילה חשובה שאדם אוכל כדי לשבוע, ואילו אכילת ארעי אדם אוכל כדי לטעום מאכל טעים או כדי להפיג מעט את רעבונו, אבל לא כדי לשבוע ממש. כיוון שהדגן הוא עיקר […]

באתר ‘ויקיפדיה’ רוכזו מנהגים שונים הנוגעים לאושפיזין, הושענות, הושענא רבה ושמחת בית השואבה. לעיון במובא שם: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA

דיני הסוכה רבים הם, ובין יתר הדינים שיש לשים את הדעת עליהם הם: שהסוכה תהיה במקום הראוי לעשותה, ממין הראוי, שתהיינה דפנותיה כראוי הן בגודלן, הן בטיבן והן במספרן. כמו כן צריך שהסכך יהיה כראוי, בטיבו, בגודלו ובכמותו, וכן צריך שהסוכה לא תהא גבוהה יותר מהשיעור, לא נמוכה פחות מהשיעור, ולא קטנה בשטחה מהשיעור, ועוד […]

הרב עובדיה יוסף זצוק”ל חיבר ספר המוקדש כולו להלכות סוכות – ‘חזון עובדיה – סוכות’. הספר ממרכז בתוכו את ההלכות השכיחות בדיני סוכה, עם הרבה הערות וציון שיטות הפוסקים עד להלכה למעשה ורבים נוהגים על פי פסקיו.

אין לעשות את הסוכה גבוהה מדי, ולא נמוכה מדי. הגובה הגבוה ביותר הכשר לסוכה הינו עשרים אמה (9.40 מטר). הגובה הנמוך בהיותר הכשר לסוכה הינו עשרה טפחים (יש אומרים 82 ס”מ ויש אומרים 98 ס”מ). ואם גובה הסוכה גבוה מהשיעור הגבוה הנ”ל, או נמוך מהשיעור הנמוך הנ”ל – הסוכה פסולה. נחלקו הפוסקים מה מחשיבים לגובה […]

הרוצה להמשיך להשתמש ולשהות בסוכה ביום שמיני עצרת, כגון שבאו אליו אורחים רבים לשמחת תורה ואין לו מספיק מקום בביתו, יוריד חלק מהסכך בשיעור של לפחות ארבעה טפחים (כשלושים ושלושה ס”מ, ויש אומרים שהם כשלושים ותשעה ס”מ) על ארבעה טפחים, כך שנעשה היכר שהוא שוהה בזוכה שלא לשם מצוות הסוכה, ואז רשאי לאכול ולישון בסוכה […]

דופן הסוכה, בשונה מסכך הסוכה, אינו מצריך תנאים מיוחדים מצד חומריו ועיבודו, אלא העיקר הוא שיהיה עמיד בפני רוח מצויה. רבים מהעם נוהגים לעשות את דפנות הסוכה מבד. ונחלקו הפוסקים לעניין ‘עמיד בפני רוח מצויה’, האם גם כשבד הסוכה זז מעט ברוח מצויה זה פוסל את הדופן, או רק כאשר הוא נע ונד לכל כיוון […]

ספרו של הרב אליעזר מלמד, ‘פניני הלכה’ הלכות סוכה, הינו ספר חשוב מאד במדף הספרים היהודי. רוב ככל ההלכות הבסיסיות והחשובות הוקפו בספר, ויחד עם ההלכות שולבו גם רעיונות מחשבתיים שמכניסים תוכן לכל הלכה והלכה. הספר נמצא גם במהדורה אינטרנטית חינמית, באתר של ‘פניני הלכה’: http://ph.yhb.org.il/category/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA/

חג הסוכות הינו חלק מן הרגלים המוזכרים בתורה, ועליו נאמר: ‘ושמחת בחגך’. דהיינו, שישנה מצווה מיוחדת לשמחה דווקא בחג הסוכות, יחד עם זה יש להקפיד שהשמחה תהיה בגבולות ההלכה, כך שלא תתבטל חלילה מצוות הסוכה. יש להזהר לאכול אך ורק בסוכה, לישון בסוכה, ושהשהייה באופן כללי תהיה אף היא בסוכה, וכפי שיתבאר להלן: אכילה בסוכה: […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

כללי בניית הסוכה הינם מרובים בפרטיהם, ולהלן נעמוד על מספר עקרונות כלליים, אך כאמור כל מקרה לגופו ועדיף תמיד להיוועץ בתלמיד חכם ולהסביר לו את המציאות המדוברת בסוכתך. בעניין כשרות הסכך: מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו […]

כחלק ממצוות ישיבה בסוכה, האוכל בימי חג הסוכות אכילת קבע – צריך לאכול בסוכה, ואילו באכילת ארעי פטור הוא מן הסוכה. ככלל, אכילת קבע היא אכילה חשובה שאדם אוכל כדי לשבוע, ואילו אכילת ארעי אדם אוכל כדי לטעום מאכל טעים או כדי להפיג מעט את רעבונו, אבל לא כדי לשבוע ממש. כיוון שהדגן הוא עיקר […]

דיני סוכה כשרה דיני הסוכה רבים הם, ובין יתר הדינים שיש לשים את הדעת עליהם הם: שהסוכה תהיה במקום הראוי לעשותה, ממין הראוי, שתהיינה דפנותיה כראוי הן בגודלן, הן בטיבן והן במספרן. כמו כן צריך שהסכך יהיה כראוי, בטיבו, בגודלו ובכמותו, וכן צריך שהסוכה לא תהא גבוהה יותר מהשיעור, לא נמוכה פחות מהשיעור, ולא קטנה […]

כתב בספר חמדת ימים: “ואם אפשר להם לקבוע לימודם בתוך הסוכה, מה טוב חלקם ומה נעים גורלם, כי שרפים עומדים ממעל לו, שבעה אושפיזין עילאין קדישין המלווים את דויד מלכא משיחא… והלימוד שם מעורר הרחמים דילה לכפר כל פשע ולבטל כל גזירות רעות, וגן נהגו רבים מחסידים הראשונים, וגם ימשך תועלת מזה להזהר לבלתי שתות […]

הסוכה נקראת כך כל שם הסכך, ומכך ניתן ללמוד על חשיבותו בכשרות הסוכה. דיני הסכך רבים הם, ובכללות ניתן לחלקם לשלושה: (א) כשרות הסכך מצד החומרים והדברים שמותר לעשות מהם את הסכך. (ב) מיקום הסכך, כמותו, דיני פרגולה וכו’. (ג) מעשה הסיכוך על ידי האדם, כוונת המסכך. בכללות יש לדעת, שהסכך צריך להיעשות מדבר הצומח […]

שאלה החוזרת על עצמה מדי שנה, היא האם הרוצה לשבת ולאכול בסוכה ביום שמחת תורה רשאי לעשות כן, או שמא הוא עובר בזה על איסור ‘בל תוסיף’, שבכך מוסיף הוא לשבת בסוכה יותר ממה שצווינו בתורה? להלכה, הרוצה להמשיך לשהות בסוכה ביום שמחת תורה, כגון שבאו אליו אורחים רבים לשמחת תורה ואין לו מספיק מקום […]

כחלק מסדרת הספרים הגדולה של הראשון לציון, הרה”ג יצחק יוסף שליט”א, סדרת ה’ילקוט יוסף’, כתב את ‘הלכות המועדים’ שנפוץ במהדורה של שנת תשמ”ח. במהדורה זו קיבץ הרב שליט”א את פסקי ההלכה הנוגעים לכל החגים, החל מחודש אלול והלכותיו וכלה בהלכות תשעה באב. לאחרונה, בשנת תשע”ד, הדפיס הרב כרך עצמאי הנוגע אך ורק להלכות בניית הסוכה […]

מלבד עצם בניית הסוכה ישנה מצווה שידור אדם בסוכה בשבעת ימי החג כדרך שהוא דר בביתו, ואמרו חכמים (סוכה כח, ב): “תֵּשְׁבוּ – כעין תדורו”. כלומר, כדרך שאדם רגיל לדור כל השנה בביתו, כך הוא צריך לדור בסוכה עם מיטתו ומצעיו וכלי תשמישו, ומה שאין רגילים לעשות בבית, אין צריך לעשות בסוכה (שו”ע תרלט, א-ב). […]

מידות הסוכה הינן הכרחיות עבור כשרות הסוכה, ויש לדקדק בהן מאד, וכמה וכמה השלכות הלכתיות יש ממידותיה של הסוכה. אין לעשות את הסוכה גבוהה מדי ולא נמוכה מדי. הגובה הגבוה ביותר הכשר לסוכה הינו עשרים אמה, שהוא תשעה מטרים וארבעים ס”מ. הגובה הנמוך בהיותר הכשר לסוכה הינו עשרה טפחים (יש אומרים שמונים ושנים ס”מ, ויש […]

הרוצה להמשיך לשהות בסוכה ביום שמחת תורה, כגון שבאו אליו אורחים רבים לשמחת תורה ואין לו מספיק מקום בביתו, כתב בספר ‘מקראי קודש’ (לרב הררי, עמודים תתמט-תתנ) יוריד חלק מהסכך בשיעור של לפחות ארבעה טפחים (כשלושים ושלושה ס”מ, ויש אומרים שהם כשלושים ותשעה ס”מ) על ארבעה טפחים, כך שנעשה היכר שהוא שוהה בזוכה שלא לשם […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

יום שמיני עצרת מצד אחד הוא חג בפני עצמו, אך מאידך קשור קשר הדוק לחג הסוכות. בהיות שמצוות הסוכה נוהגת שבעה ימים בלבד, התעוררה שאלה בנוגע ליום שמיני-עצרת, האם רשאי לשבת בסוכה ביום שמיני-עצרת, או שמא יש בכך איסור ‘בל תוסיף’, שנראה כמוסיף על מצוות התורה לשבת בסוכה שבעה ימים והוא יושב שמונה? להלכה נפסק […]

נושא בניית סוכה במרפסת הבית מורכב מאד, ובהיות שכל מקרה לגופו, ואין דין מרפסת אחת דומה לדין מרפסת אחרת – רצוי מאוד שכל אדם החפץ לבנות את סוכתו במרפסת ביתו יפנה לרב מוסמך בכדי שיתאר לו את המרפסת על מנת שינחה אותו כיצד נכון וכשר לבנות את הסוכה, ובמקרים מסויימים הרב יעדיף להגיע אל ביתו […]

מלבד עצם בניית הסוכה ישנה מצווה שידור אדם בסוכה בשבעת ימי החג כדרך שהוא דר בביתו, ואמרו חכמים (סוכה כח, ב): “תֵּשְׁבוּ – כעין תדורו”. כלומר, כדרך שאדם רגיל לדור כל השנה בביתו, כך הוא צריך לדור בסוכה עם מיטתו ומצעיו וכלי תשמישו, ומה שאין רגילים לעשות בבית, אין צריך לעשות בסוכה (שו”ע תרלט, א-ב). […]

מנהגים רבים נשתרשו בחג הסוכות, רובם מקורם בספרות הקבלית ובהנהגותיהם של צדיקים ואדמו”רים שונים לאורך התקופות. מנהגים אלו, על אף שיסודם בספרים קדושים שלא כל אדם קובע בהם את לימודו, השתרשו אף אצל היהודים הפשוטים ביותר. אחד הספרים החשובים שנכתבו בנושא זה, וליקטו בתוכם הרבה מנהגים חשובים המיוסדים על מנהגי חכמי הקבלה, הוא ספר ‘סוכת […]

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”. חז”ל למדו (סוכה […]

מטבע הדברים, הלכות סוכה – על אף פרטיה הרבים וסוגיותיה הסבוכות – נלמדת מעט, ולרוב מתוך לחץ. הימים הנוראים הכוללים בהם את הסליחות הנאמרות בחודש אלול ועשרת ימי תשובה בכלל, וראש השנה ויום הכפורים בפרט, קודמים לסוכות בלוח השנה ומושכים את תשומת לבנו לעיין במשמעותם, עניינם, הלכותיהם ומנהגיהם, ואילו לחג הסוכות עצמו, על ימי חול […]

יש אומרים שברכת ‘לישב בסוכה’ במילת ‘לישב’ היו”ד נחה והלמ”ד בצירי וכן השי”ן. ומילת ‘בסוכה’ הבי”ת בפתח והסמ”ך דגושה (פמ”ג משב”ז סוס”י תרמג. הובא בכה”ח אות יב). אולם י”א שמילת ‘לישב’ צריך להיות הלמ”ד בחיריק והיו”ד נחה (חז”ע עמוד קעב בהערה).

בכל שבעת ימי הסוכות (כשאין קידוש) שאוכל כביצה פת מברך לישב בסוכה כנזכר לעיל. אולם, נחלקו הראשונים אם יש לברך לישב בסוכה קודם שיברך המוציא או לאחר ברכת המוציא. שלדעת מהר”ם מרוטנבורג (הובא בפסקי ברא”ש לסוכה פ”ד סימן ג) יש לברך לישב בסוכה כבר בכניסתו לסוכה בסמוך לישיבה, קודם שיברך המוציא. כי יש לסמוך הברכה […]

מי שאוכל פת בסוכה בעמידה אם יברך ברכת הסוכה, הנה לדעת הרא”ש הנ”ל פשוט שיברך, שהרי אין ברכת הסוכה על עצם הישיבה אלא על השהיה בסוכה, ו’ישיבה’ לשון ‘עכבה’ וכנ”ל. אולם, לדעת הרמב”ם שהברכה היא על עצם מעשה הישיבה, נחלקו האחרונים אם יברך לישב בסוכה. דעת הב”ח (סימן תרמג) שלדעת הרמב”ם אין לברך לישב בסוכה […]

בקידוש של ליל החג סדר הקידוש הוא שמברך ברכת היין, ברכת הקידוש, ברכת הסוכה, ואח”כ ברכת שהחיינו (ש”ע סימן תרמג ס”א). וא”א לברך ברכת לישב בסוכה קודם הקידוש, שהרי מתחילה נתקדש היום ואח”כ נתחייב לישב בסוכה (משנ”ב ס”ק א). וכן אין לברך על הסוכה אחר שהחיינו, לפי שברכת שהחיינו חוזרת גם על קידוש היום וגם […]

הסועד סעודת קבע בסוכה, ואחר שבירך לישב בסוכה והחל בסעודתו שם לב שהגגון שמעל הסוכה סגור, כך שבשעה שבירך לישב בסוכה היתה סוכתו פסולה, כשחוזר ופותח הגגון וממשיך אכילתו צריך לברך שוב לישב בסוכה (משנ”ב סימן תרלט סוס”ק מח. חז”ע עמוד קפח). ומ”מ, מי שבירך לישב בסוכה כשהגגון היה פתוח וסוכתו כשרה, ואח”כ ירדו גשמים […]

האוכל סעודתו בסוכה, ולא היה דעתו לאכול שיעור כביצה פת, ולכן לא בירך לישב בסוכה, ושוב נמלך ורוצה לאכול יותר מכביצה, יש לו לברך אז לישב בסוכה, אע”פ שמכאן והלאה לא יאכל שיעור כביצה, שהכל מצטרף לשיעור כביצה (חז”ע עמוד קלג בהערה).

מי ששכח לברך לישב בסוכה עד שהתחיל לאכול, יש אומרים שאפילו אם אכל ובירך כבר ברכת המזון, יכול לברך עדיין לישב בסוכה כל שעדיין יושב בה, שגם הישיבה היא מן המצוה, דמאכילה ואילך הכל קביעות אחד. ומ”מ כל שעדיין לא בירך ברכת המזון יברך לישב בסוכה ויאכל מעט (משנ”ב סימן תרלט ס”ק מח). אולם בחז”ע […]

הנכנס לסעוד סעודת קבע בסוכה ובירך לישב בסוכה, ופתאום החל לרדת גשם שוטף שיש בו כשיעור שייפסד התבשיל, ובטרם הספיק לאכול פת שיעור אכילת קבע נאלץ לצאת מהסוכה וסיים סעודתו בביתו (כמבואר בש”ע סימן תרלט ס”ה), ברכתו שבירך לישב בסוכה אינה לבטלה, כיון שבשעת ברכתו היתה דעתו לסעוד סעודת קבע בסוכה, ואזלינן בתר כוונתו (חז”ע […]

מי שבירך לישב בסוכה בשעת האכילה, ותו”כ סעודתו יצא לחוץ, אם יציאתו היתה לזמן קצר כדי לחזור לאלתר לסוכתו, כגון שנכנס לביתו להביא דבר מה לסוכה, או לעשות צרכיו וכיו”ב, אינו צריך לברך שנית ברכת לישב בסוכה, דבכה”ג אין היציאה נחשבת הפסק (משנ”ב סימן תרלט ס”ק מז). ואם יצא תו”כ סעודתו לבית הכנסת להתפלל מנחה […]

יש הסוברים, שהנכנס לסוכת חברו אף שאינו אוכל שם, צריך לברך ברכת לישב בסוכה (חיי אדם, הובא בשער הציון סימן תרלט אות צג). וטעמו (כפי שביאר השעה”צ שם), דדוקא בסוכתו שדרך לקבוע שם סעודתו נהגו שלא לברך לישב בסוכה כי אם על האכילה, אך בסוכת חברו שאין דרך לקבוע שם סעודתו, לכ”ע כל אימת שנכנס […]

יש הסוברים, שהמתענה בסוכות, או שאין מתכוון לאכול פת או מזונות באותו היום כלל, אז לכ”ע כל שיצא יציאה גמורה מהסוכה, צריך לברך לישב בסוכה כשחוזר לסוכה. דדוקא כשאוכל פת ס”ל לר”ת שמברך על עיקר חיוב הסוכה ופוטר כל הדברים הטפלים, אבל כשאינו אוכל לא שייך זה (ט”ז סימן תרלט סוס”ק כ). וכ”פ המשנ”ב (ס”ק […]

אין כל אכילה שאדם אוכל חייבת להיות בסוכה, ולפיכך, רק אכילה המחייבת ישיבה בסוכה יש לברך עליה ברכת לישב בסוכה (וגם זה אינו בכל אופן כפי שיבואר להלן). ואכילה הטעונה ברכת ‘לישב בסוכה’, אם אוכל פת, כל שאוכל יותר מכביצה פת, צריך לברך לישב בסוכה דחשיב אכילת קבע. ואם אוכל כביצה או פחות, מותר לאכול […]

כתב מרן בש”ע (סימן תרלט ס”ח) שנהגו שאין מברכים על הסוכה אלא בשעת אכילה. ע”כ. וביאר המשנ”ב (ס”ק מו), שאף שמדינא דגמרא לדעת רוב הראשונים (תוספות סוכה דף מה: ד”ה ‘אחד’, רי”ף דף כב. בדפי הרי”ף, רא”ש פ”ד סימן ג, רמב”ם פ”ו מהלכות סוכה הי”ב, ועוד) יש לברך כשנכנס לסוכה על כל כניסה, כל שיצא […]

כתב בש”ע (סימן תרמ ס”ט) ששומרי העיר ביום, פטורים מן הסוכה ביום וחייבים בלילה. והשומרים בלילה, פטורים מן הסוכה בלילה וחייבים ביום. והיינו משום שצריכים ללכת ולסבוב סביב העיר שלא יבואו גנבים וכדו’, ולכך אינם יכולים לקבוע סוכה במקום מסויים (משנ”ב ס”ק ט). ועפ”ז כתב בחז”ע (עמוד קצו) שאנשי משטרה המופקדים על בטחון תושבי העיר […]

מי שאשתו חלשה, ויש להם ילדים קטנים שמתעוררים בלילה ובוכים, וצריך לקום ולטפל בהם, ונבצר ממנו לדעת מתי לקום אליהם אם יישן בסוכה, מותר לו לישון בבית לצורך הטיפול בילדים (פס”ת סימן תרמ אות ג. חז”ע עמוד ר) . ומי שרוצה לישון בסוכה אך אביו ירא פן יצטנן מהקור ופוקד עליו שיישן בביתו, יש לו […]

מי שנוסע בדרך (ואין לו פטור של הולכי דרכים הנ”ל), או שנמצא בבית הכנסת בשיעור וכדו’, יש אומרים שצריך לעשות כל טצדקי שלא ירדם מחוץ לסוכה (שאפילו שנת עראי אסורה חוץ לסוכה כדאיתא בש”ע סימן תרלט ס”ב), ואפילו אם רגיל לעשות כן בשאר הימים. ויניח שומר שישמרנו מזה (זמן שמחתנו פ”א אות א בשם הגרי”ש […]

הולכי דרכים ביום, פטורים מן הסוכה ביום וחייבים בלילה. הולכי דרכים בלילה, פטורים מן הסוכה בלילה וחייבים ביום (סוכה כו: ש”ע סימן תרמ ס”ח). והיינו, שבשעת הילוכם אינם צריכים להמתין מלאכול עד שיגיעו לסוכה, ורק אם יזדמן לפניהם סוכה בנויה בעת האוכל בלא טורח, ישבו בה. אולם בלילה שהגיעו למקום חנייתם ולנים במקום יישוב, צריכים […]

כתב הש”ע (סימן תרלט ס”ד) שהמתפלל, רצה מתפלל בסוכה או מחוץ לסוכה. ע”כ. דהיינו, שבאיזה מקום שיש לו מנוחה יותר להתפלל בכוונה, שם יתפלל (משנ”ב ס”ק ל). אולם, מי שיש לו בית הכנסת בעירו, אל יתפלל בסוכה אלא ילך לבית הכנסת, שכן בשאר ימות השנה מניח ביתו והולך לבית הכנסת (משנ”ב שם). ועיין בכה”ח (אות […]

כתב הש”ע (סימן תרלט ס”ד) כל שבעה ימים קורא ולומד בתוך הסוכה. וכשמבין ומדקדק במה שיקרא וילמד, יכול ללמוד חוץ לסוכה, כדי שתהא דעתו מיושבת עליו. ע”כ. והכל לפי הענין, שאם דעתו מיושבת עליו בסוכה, שיש לו מנוחה שם, לומד בסוכה, אך אם צריך ללמוד בעומק העיון וצריך להתרכז היטב בלימודו בסברא ישרה, והאויר בביתו […]

כתב בש”ע (סימן תרט ס”א) שהמנורה יש להניחה בסוכה. ואם הסוכה היא קטנה, מניחה חוץ לסוכה. וביאר משנ”ב (ס”ק ח) שאפילו אם אין הסוכה מצומצמת בשיעורה, אלא שהיא קטנה כ”כ בענין שיש לחוש שמא יתקרב הנר לדופני הסוכה ותאחז בהן האור ותשרף הסוכה, צריך להניחה חוץ לסוכה. ע”ש. וכ”כ בחז”ע (עמוד רז) שמצוה להדליק נרות […]

כאמור לעיל, כלים נאים יש להעלותם לסוכה. אולם בגמרא (סוכה כט.) אמר רבא, שכלי שתיה מכניסם לסוכה (ואפילו לאחר השתיה משאירם שם, כיון שאינם מאוסים. ועוד, שאין קבע לשתיה. משנ”ב סימן תרלט ס”ק ג). אך כלי האכילה צריכים להיות מחוץ לסוכה. ובפירוש כלי אכילה נחלקו הראשונים. שרש”י (שם ד”ה ‘מאני מיכלא’) פירש דהיינו קערות שאוכלים […]

כתוב בתורה (ויקרא, כג, מב) “בסוכות תשבו שבעת ימים”, ודרשו חז”ל, ‘תשבו’, כעין תדורו. ומכאן אמרו כל שבעת ימי הסוכות עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד, היו לו כלים נאים, מעלן לסוכה. מצעות נאות, מעלן לסוכה. ואוכל ושותה וישן ומטייל ודר בסוכה כל שבעת ימים כדרך שהוא דר בביתו. (סוכה כח: ש”ע סימן תרלט […]

כתב בחזון עובדיה (עמוד סד) שאשה או קטן, אף שהם פטורים ממצות סוכה, מותרים לכתחילה לתת הסכך על הסוכה, והסוכה כשרה. ולגבי גוים, כתב בחזון עובדיה (עמוד נו), שסוכה שבנו אותה פועלים גוים לצורך ישראל סמוך לחג, הסוכה כשרה, ומן הדין אין צורך כלל לחדש בה דבר. ומ”מ טוב לחדש בה דבר בסכך או בדפנות.

כתב בחזון עובדיה (עמוד מה בהערה) שכיון שכל האיסור (למחמירים) להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה הוא משום גזירה שמא יבוא לסכך במעמיד, מותר להעמיד הסכך ע”י דבק, שכיון שאין הדבר ניכר לעין כלל לא שייכת כל כך הגזירה הנ”ל. ובפרט שאי אפשר לסכך בדבק לבדו, ואין לגזור.

כתב בספר פסקי תשובות (ח”ו עמוד שכח) שאין לקשור הסכך בחוטי ניילון וכדו’ דהוי מעמיד בדבר הפסול לסיכוך (אף שאינם מקבלים טומאה, מ”מ אינם גידולי קרקע, ואינו סובר כשיטת בעל העיטור דלעיל). אלא יש לקשור הסכך בחוטי פשתן וכותנה שאינם טוויים ושזורים (שהם גידולי קרקע ואינם מקבלים טומאה). ומ”מ הוסיף, שכל זה אינו אלא בסכך […]

כתב המשנ”ב (סימן תרכט ס”ק כב) שאף למחמירים שלא להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, מ”מ מותר להעמיד הסכך על כותל אבנים משום שלא שכיח שיסכך בהם, ולכך לא גזרו בהם (ומקורו מדברי הר”ן בסוכה דף י. בדפי הרי”ף). [ומצאנו לבעל העיטור (ספר העיטור, עשרת הדברות, הלכות סוכה דף פב:) שכתב טעם אחר לזה שמותר לסכל […]

כאמור לעיל, המעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה סוכתו כשרה. אולם הרוצה לסכך סוכתו בנסרים (שאין בהם ד’ טפחים) ולקובעם במסמרים (הדבר מצוי בפרגולות, אם נעשו לשם צל והנסרים שבגג הפרגולה צפופים כך שהסוכה צילתה מרובה מחמתה, ורוצים להשתמש בנסרים אלו בתור סכך הסוכה, אלא שהם קבועים במסמרים), בזה הדין חמור יותר מסתם מעמיד בדבר […]

בש”ע (סימן תרכט ס”ח) מבואר שמותר לחבר הכלונסאות של הסוכה שעליהם מניחים הסכך במסמרים או לקשרם בבלאות אף שהם מקבלים טומאה. ומבואר שמותר אף לכתחילה שהמעמיד של המעמיד של הסכך יהיה מדבר המקבל טומאה. וכ”כ האחרונים. ולכן כתב בחזון עובדיה (עמוד מו) שטוב להחמיר שלא להעמיד הסכך על צינורות הברזל עצמם, אלא ייתן נסרים של […]

נחלקו הראשונים האם מותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. שלדעת הרמב”ן (במלחמות, מסכת סוכה דף י. בדפי הרי”ף) והר”ן (שם) אסור מדרבנן להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, משום גזירה שמא יבואו לסכך בו. ואילו דעת הרא”ש (פרק ב דסוכה סימן א) והתרומת הדשן (סימן צא) שמותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. ולהלכה פסק מרן בש”ע […]

כתב בחזון עובדיה (עמוד סט) שסוכה שנעשית תחת חבלי כביסה, אפילו אין בין חבל לחבל ג’ טפחים, אין לפסול מטעם לבוד. ואפילו לפוסקים הסוברים דאמרינן לבוד לחומרא (עיין במשנ”ב סימן תרכו ס”ק יז ובשעה”צ שם אות כג), כאן יש להקל. ע”ש טעמו. והוסיף, שאפילו תלו כביסה על החבלים אין בכך כלום והסוכה כשרה. וכ”פ להכשיר […]

כתב בש”ע (שם) שהסוכה כשרה אך אין לשבת תחת האוויר. אמנם כתב הרמ”א שמה שאין לשבת תחת האוויר באופן הנ”ל היינו דוקא אם הוא אוויר המהלך על פני כל הסוכה או שיש בו שיעור כדי לעמוד בו ראשו ורובו, אך בפחות מזה מותר לישב תחת האווירים, שהרי אין סוכה שאין בה נקבים נקבים.

כתב בש”ע (סימן תרלב ס”ב) שאוויר הנמצא באמצע הסכך פוסל את הסוכה אם יש בו רוחב ג’ טפחים, בין בסוכה גדולה ובין בקטנה, בין באמצע ובין מן הצד. אולם כתב הרמ”א דהיינו דוקא שהאוויר מהלך על כל אורך הסוכה וחוצה אותה לשניים, ואין בכל חלק שמצדי האוויר שיעור סוכה כשרה או שאין בו ג’ דפנות. […]

כתב בש”ע (שם) שסוכה קטנה שיש בה שיעור ז’ על ז’ טפחים בלבד (וה”ה קצת יותר, כל שיש בה פחות מט’ טפחים ומחצה. משנ”ב ס”ק ח), אם יש בה סכך פסול, בין מן האמצע ובין מן הצד, פוסל את הסוכה אם יש בו רוחב של ג’ טפחים. ואם יש פחות מג’ טפחים הסוכה כשרה, והסכך […]

כתב בש”ע (שם) שאם יש סכך פסול בצד הסוכה אינו פוסל את הסוכה אלא אם כן יש בו שיעור ד’ אמות (1.92 מטר), אך אם הוא פחות משיעור זה הסוכה כשרה, כיון שרואים כאילו הדופן נמשכת עם הגג הפסול ונעשית לדופן עקומה. ומ”מ אסור לשבת תחת הסכך הפסול כל שהוא למעלה מד’ טפחים. ועיין להמשנ”ב […]

כתב בש”ע (סימן תרלב ס”א) שסכך פסול הנמצא באמצע הסכך פוסל את הסוכה אם יש בו ד’ טפחים. ואם הוא פחות מד’ טפחים אינו פוסל את הסוכה ואפשר גם לישון ולישב תחתיו (וע”ש במשנ”ב ס”ק ג שכתב שיש הסוברים שאף שהסוכה כשרה כשאין בסכך הפסול רוחב ד’ טפחים, מ”מ אסור לישב תחתיו אלא אם כן […]

הסוכה צריך שתהיה צילתה מרובה מחמתה מחמת הסכך, אך אם חמתה מרובה מצילתה פסולה (ש”ע סימן תרלא ס”א). והוסיף מרן, שאם חמתה וצילתה למעלה שווים (דהיינו שיש אוויר וסכך למעלה באופן שווה), פסולה, לפי שהחמה מתפשטת בריחוקה ויהיה למטה חמתה מרובה מצילתה, וכל שכן אם יש יותר אוויר מסכך. אולם אם למעלה יש יותר סכך […]

הסכך של הסוכה צריך להיות מדבר שצומח בארץ, ושיהיה תלוש, ושאינו מקבל טומאה. לפיכך, אין לסכך בעורות או בברזל או בפירות וכיו”ב (ש”ע סימן תרכט ס”א). כמו כן, אין לסכך בדבר שמקבל טומאה אפילו אחר שנשבר שכבר אינו מקבל טומאה, כגון ארוכות המיטה שפורקו מן המיטה (ש”ע שם ס”ב. וע”ש במשנ”ב ס”ק ח, שכלים שמקבלים […]

בגמרא סוכה (כד:) מבואר שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה. ופירש רש”י שמחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה היינו שהרוח מוליכה ומביאה. ועל פי זה כתב בש”ע (סימן תרל ס”י) שאין נכון לעשות כל מחיצות הסוכה מיריעות של פשתן בלא קנים, אף על פי שקשרן בטוב, כי פעמים שהקשר מתנתק ואינו שם […]

כתב הרמ”א (סימן תרלה) שאין לעשות הסכך קודם שעושה הדפנות. והטעם, לפי שצריך שיהיה הסכך נעשה לשם צל, דהיינו אוהל, וכל שאין מחיצות אלא גג בלבד אינו קרוי אוהל. ואם יעשה המחיצות אחר נתינת הסכך ישנו פסול שהסכך עשוי כבר בפסול, והתורה אמרה ‘תעשה’ ולא מן העשוי. אולם, גם לדברי הרמ”א הנ”ל אין צריך שיעשה […]

ניתן לעשות מחיצות הסוכה פחות מי’ טפחים ולהכשירם על ידי דין לבוד, כגון שיעשה מחיצה בגובה ז’ טפחים וקצת (מעט יותר מ-56 ס”מ), ויעמידה סמוך לקרקע בפחות מג’ טפחים, באופן שיהיה מהרצפה עד סוף המחיצה גובה של י’ טפחים (ש”ע סימן תרל ס”ט). וכתב המשנ”ב (שם ס”ק ז) בשם המג”א שהוא הדין שאפשר לעשות כל […]

דפנות הסוכה צריכות להיות לפחות בגובה של י’ טפחים (לגר”ח נאה – 80 ס”מ, לחזון איש – בערך כמטר), ואז גם אם אינן מגיעות עד לסכך הרי הם דפנות כשרות, דאמרינן גוד אסיק מחיצתא, ובלבד שיהיו מכוונות כנגד סכך הסוכה. ואפילו אינן מכוונות ממש כנגד הסכך רק שיהיה קצה הסכך בתוך ג’ טפחים (24 ס”מ) […]

כתב בש”ע (סימן תרל ס”א) שכל הדברים כשרים לעשות מהם דפנות (וע”ש בסעיפים יא-יב שיש אופנים בהם ניתן לעשות הדפנות ע”י בעלי חיים או בני אדם). ומ”מ כתב הרמ”א (שם) שאין לעשות הדפנות מדבר שריחו רע, דחיישינן שמא יצא מן הסוכה מחמת הריח. אולם כתב המשנ”ב (ס”ק ד) שבדיעבד אם עשה המחיצות מדבר שריחו רע, […]

הסוכה צריך שיהיו לה ג’ דפנות, והלכה למשה מסיני שדופן שלישית אינה צריכה להיות מלאה אלא די שיהיה בה שיעור ז’ טפחים, שהם 56 ס”מ (סוכה דף ו:). ועיין בש”ע (סימן תרל סעיפים ב-ה) שיש אפשרות לעשות הדופן השלישית אף פחות מז’ טפחים, ע”י העמדת הדופן השלישית במרחק של פחות מג’ טפחים מאחת הדפנות, אלא […]

צריך לבנות את הדפנות קודם שיבנה הסכך (רמ”א סימן תרלא). ואם בנה הדפנות, ואח”כ בנה הסכך כדין, ושוב נפלו הדפנות, בין שהיה לפני החג ובין שהיה בתוך החג, רשאי להעמיד הדפנות (בחול המועד, וביו”ט ושבת אסור), אף שהסכך כבר בנוי, כיון שנבנתה הסוכה מתחילה בכשרות (חזון עובדיה סוכות עמוד מ’). ומי שטעה ובנה הסכך לפני […]

כל הדברים כשרים לעשות מהם דפנות לסוכה, ובתנאי שתהיה מחיצה שיכולה לעמוד ברוח מצויה כנ”ל (שלחן ערוך סימן תרל ס”א). ומ”מ, אין לעשות מחיצות מדברים שריחם רע, שיש לחשוש שמא יצא מהסוכה מחמת הריח (רמ”א שם).

הכלל הוא ש’כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, אינה מחיצה’ (גמרא מסכת סוכה כד:, שלחן ערוך סימן תרל ס”י). ועל פי זה יש אומרים, שאין להשתמש בסדינים או יריעות של פלסטיק כדפנות לסוכה, אפילו אם קשרם היטב, כיון שלפעמים מתנתק הקשר, ואז נחשבת המחיצה למחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, והרי היא פסולה. ואפילו […]

ניתן לעשות מחיצות הסוכה פחות מגובה עשרה טפחים, ולהכשירם על ידי דין ‘לבוד’. כגון, שיעשה מחיצה בגובה ז’ טפחים וקצת (מעט יותר מ56 ס”מ) ויעמידנה סמוך לקרקע כך שיהיו פחות מג’ טפחים בין תחילת המחיצה לקרקע (פחות מ24 ס”מ), כך שלאחר העמדת המחיצה באופן הנ”ל יהיו מהקרקע עד סוף המחיצה בסך הכל עשרה טפחים (80 […]

הדפנות צריכות להיות לפחות בגובה של 10 טפחים (80 ס”מ לשיטה המקילה וכמטר לשיטה המחמירה). ואם עשאם בגובה 10 טפחים, אזי גם אם אינן מגיעות הדפנות עד לסכך, הם כשרות, ובתנאי שיהיו מכוונות כנגד הסכך שמעליהם. ואפילו אינן מכוונות ממש כנגד הסכך, צריך לכל הפחות שיהיה קצה הסכך בתוך 3 טפחים (24 ס”מ) כנגד הדופן. […]

הסוכה צריך שיהיו לה 3 דפנות, 2 דפנות צריכות להיות מלאות, ודופן שלישית מספיק שתהיה באורך של 7 טפחים, שהם 56 ס”מ לשיטה המקילה ו70 ס”מ לשיטה המחמירה (עיין שלחן ערוך סימן תר”ל סעיפים ב’-ה’, שם מבואר שלפעמים די אף בפחות מזה. ומ”מ כבר כתב הרמ”א שנהגו לעשות מחיצות שלימות כי אין הכל בקיאים בדין […]

לכתחילה יש להיזהר לתלות את כל נויי הסוכה בתוך ד’ טפחים לסכך, דהיינו, שלא יהיו רחוקים מן הסכך 32 ס”מ (רמ”א סימן תרכ”ז ס”ד). ואם הרחיק את הקישוט יותר מ32 ס”מ, אין בדבר פסול אלא אם כן הקישוט עצמו רחב 32 ס”מ (משנה ברורה שם ס”ק י”ב וס”ק ט”ו). ויש אומרים, שכל שתולה את הקישוט […]

יש שכתבו שלכתחילה אין לקשור הסכך בחוטי ברזל או אזיקונים וכיו”ב, כיון שנחשב הדבר שמעמיד את הסכך בדבר הפסול לסיכוך, שאין להעמיד בו לכתחילה את הסכך כנ”ל בתשובה הקודמת. ולכן, יש לקשור את הסכך בחוטי פשתן או כותנה שאינם טווים ושזורים (שהרי הם גידולי קרקע ואינם מקבלים טומאה, וכשרים לסיכוך). אולם, היינו דוקא בסכך קל, […]

לכתחילה יש להקפיד שלא להניח הסכך על הברזל עצמו, שהרי הברזל מקבל טומאה, ויש הסוברים שאין להניח את הסכך על דבר המקבל טומאה. ומכל מקום, בדיעבד אם הניחו את הסכך על הברזלים של הסוכה, הסוכה כשרה (משנה ברורה סימן תרכט ס”ק כב, כף החיים סימן תרל אות פה, חזון עובדיה סוכות עמוד מד). אולם, אם […]

אויר הנמצא באמצע הסכך, פוסל את הסוכה כולה, אם הוא רחב ג’ טפחים (24 ס”מ), בין בסוכה גדולה ובין בסוכה קטנה, בין אם האויר נמצא באמצע הסכך ובין אם נמצא בצידו. אמנם, היינו דוקא כשאויר ברוחב 24 ס”מ מהלך על כל אורך הסוכה וחוצה אותה לשנים, ואין בכל חלק מצדי האויר שיעור סוכה כשרה, או […]

הסוכה צריך שתהיה צילתה מרובה מחמתה מחמת הסכך, דהיינו שתהיה רוב הסוכה מוצלת ע”י הסכך, ואם הסכך לא מיצל מספיק כך שיש יותר חמה בסוכה מאשר צל, הסוכה פסולה (שלחן ערוך סימן תרלא ס”א). ומכל מקום, אין לעשות את הסכך עבה יותר מדי, אלא דרך הסיכוך להיות קל כך שייראו דרך הסכך הכוכבים הגדולים. אולם, […]

יש שחששו שלא לסכך בסכך לנצח, כיון שהדיקטים הדקים מחוברים אחד לשני, וזה דומה לקרש אחד שרחב מ32 ס”מ שפסול לסיכוך כנ”ל (שו”ת אז נדברו ח”ב סימן סו עמוד קיג, וחלק יב סימן לה עמוד פא, בשם הגרי”ש אלישיב). אולם, רבים מהפוסקים התירו את השימוש בסכך זה, כיון שאין דינו כנסר הרחב 32 ס”מ. והוא […]

אסור לסכך את הסוכה בקרשים שרחבים יותר מד’ טפחים (32 ס”מ), ואפילו הפכן על צידן וסיכך בהם, פסולים (שלחן ערוך סימן תרכט סעיף יח). וקרשים הפחותים מרוחב של 32 ס”מ, מותר לסכך בהם כך שיניחם לאורך ולרוחב גג הסוכה (שו”ת יביע אומר ח”ד סימן מ”ט, חזון עובדיה סוכות עמוד ל’).

הסכך של הסוכה צריך שיהיו בו ג’ תנאים כדי שיהיה כשר: א. שיהיה עשוי מדבר הצומח בארץ. ב. שיהיה תלוש. ג. שיהיה מדבר שאינו מקבל טומאה. לפיכך, אין לסכך בעורות, ניילונים, פלסטיק, ברזל, פירות וכדו’, שכל אלו פסולים לעשות מהם סכך (שלחן ערוך סימן תרכט ס”א). ואכן דאגנו לייצר לכם את סכך הדר שעונה על […]

אפשר לבנות סוכה תחת סככה או מרקיזה וכיוצא בזה, ואחר כך לפתוח את הסככה כשרוצים לשבת בסוכה. ואפילו בשבת ויום טוב מותר לפתוח הסככה ולסוגרה. אולם, יש להיזהר שבשעה שיושבים בסוכה תהיה הסככה פתוחה, כדי שתהיה הסוכה תחת כיפת השמים (רמ”א סימן תרכ”ו ס”ב וס”ג). [מה שכתב הרמ”א שמותר לפתוח הסככה ולסוגרה בשבת ויום טוב, […]

מותר לבנות סוכה תחת חבלי כביסה אפילו אם החבלים צפופים כך שאין ביניהם הפרשים של ג’ טפחים. ואפילו תלו כביסה על החבלים אין בכל כלום והסוכה כשרה (חזון עובדיה סוכות עמוד ס”ט, ועיין עוד בשו”ת תפילה למשה ח”ב סימן לב).

יש להזהיר את המון העם שישגיחו שלא לעשות סוכה תחת גזוזטרא או מרפסת, שסוכה כזאת פסולה בהחלט. אמנם, אם רק חלק מהסוכה הוא תחת המרפסת, וחלקה תחת כיפת השמים, החלק שתחת כיפת השמים כשר לעשיית הסוכה, ובתנאי שיהיו בו התנאים לסוכה כשרה, דהיינו שיהיה מוקף ג’ מחיצות ושיהיה בו גודל מינימלי של סוכה שהוא 7 […]

אם קצץ האילן להכשירו ולהיות הוא עצמו מהסיכוך, כשר, אך זה בתנאי שיגביה כל אחד מהענפים לבדו ויחזור ויניחו (לשם מצות סוכה או לשם צל), שאם לא כן, הרי שהסכך פסול מדין ‘תעשה, ולא מן העשוי’ (שלחן ערוך סימן תרכ”ו ס”ב).

לכתחילה אין לבנות סוכה תחת האילן (רמ”א סימן תרכ”ו ס”א). ואם בנו סוכה תחת אילן כך שענפיו נמצאים מעל הסכך של הסוכה, יש חלוקה בדבר אימתי הסוכה כשרה ואימתי פסולה: א. אם האילן ‘צילתו מרובה מחמתו’, דהיינו, שענפי האילן גורמים לצל ברוב שטח הסוכה גם בלא הסכך של הסוכה, אזי הסוכה פסולה בכל אופן. ב. […]

גודלה המינימלי של הסוכה צריך להיות 7 טפחים על 7 טפחים שהם 56 ס”מ על 56 ס”מ לשיטה המקילה, ו70 ס”מ על 70 ס”מ לשיטה המחמירה (שלחן ערוך סימן תרל”ד ס”א). והסכימו הפוסקים, שצריך שיהיה שיעור של 7 טפחים באורך ו7 טפחים ברוחב, ואין די בזה שיהיה באורכה פחות מ7 טפחים וברוחבה שיעור גדול יותר […]

הסוכה צריכה להיות בנויה משלוש דפנות, וסכך על גביהם. וישנם כמה פרטי דינים שנאמרו לגבי עשיית הדפנות והסכך, ויתבארו להלן בס”ד.

אשה או קטן, אף שהם פטורים ממצות סוכה, מותר לכתחילה שיתנו את הסכך על הסוכה, והסוכה כשרה (חזון עובדיה סוכות עמוד סד). וגויים שבנו סוכה לצורך יהודי סמוך לחג הסוכות, יש להכשיר את הסוכה. ומן הדין אין צריך לחדש בה דבר, ומ”מ טוב לחדש בה דבר בסכך או בדפנות על ידי יהודי (שם עמוד נו).

טוב להתחיל בניית הסוכה מיד במוצאי יום הכיפורים, כדי לצאת ממצוה אל מצוה (רמ”א סימן תרכ”ד ס”ה). ומצוה לסיים בניית הסוכה כבר למחרת יום הכיפורים, משום ‘מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה’ (רמ”א סימן תרכ”ה, ומשנה ברורה שם ס”ק ב’). אולם, כל זה למצוה ולא לעיכובא, דהיינו, שמי שאינו יכול לבנות הסוכה מיד לאחר יום הכיפורים, […]

מי שבנה סוכה לשם מצות סוכה (דהיינו שהניח הסכך לשם מצות סוכה), אפילו עשאה זמן רב קודם חג הסוכות, הסוכה כשרה (שלחן ערוך סימן תרל”ו ס”א). ואם השאיר סוכתו בנויה משנה שעברה לשנה זו, אף ששנה שעברה בנה את הסוכה במיוחד לשם מצות סוכה, כיון שעבר החג הרי בטלה עשייתו הראשונה, וכדי להכשירה צריך לחדש […]

כתוב בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים”. והיינו, שציוונו הקב”ה לשבת בסוכות זכר לסוכות שהושיב בהם את אבותינו כשיצאו ממצרים. ופירשו חז”ל, שסוכות אלו הם ענני הכבוד שהקיף בהם הקב”ה את בני ישראל לבל יכם […]

בשאלות ותשובות בעמוד זה הנגשנו עבורכם נושאים הלכתיים לגבי בניית סוכה כשרה ומהודרת, לגבי דפנות הסוכה, לגבי סכך לנצח ועוד נושאים מעניין החג. ניתן להעמיק עוד ולקבל מידע הלכתי נוסף בעמוד מאמרים באתר. היכנסו לעמוד מאמרים על סוכות וסכך לנצח או תעתיקו את הלינק המצורף לשורת הכתובת ותוכלו לקרוא מאמרים הלכתיים נוספים בנושא הסוכות —> http://www.sukkothadar.co.il/he/מאמרים