מצות סוכה, זמן בנייתה ואופן בנייתה

1. שאלה: מדוע יושבים בסוכה שבעה ימים?

תשובה: כתוב בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים”. והיינו, שציוונו הקב”ה לשבת בסוכות זכר לסוכות שהושיב בהם את אבותינו כשיצאו ממצרים. ופירשו חז”ל, שסוכות אלו הם ענני הכבוד שהקיף בהם הקב”ה את בני ישראל לבל יכם שרב ושמש (שלחן ערוך סימן תרכה). בני ישראל בונים סוכה כשרה במשך שנים ארוכות מאז צאת ישראל ממצרים.

ואף שיציאת מצרים היתה בחודש ניסן, לא ציוונו הקב”ה לשבת בסוכה אלא בחודש תשרי, לפי שחודש ניסן הוא מימות הקיץ, ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל בעונה זו, ולא היתה ניכרת עשייתנו את הסוכה שהיא למצות ה’, ולכן ציוונו שנעשה את הסוכה בחודש תשרי שהוא זמן גשמים ודרך כל אדם לצאת מסוכתו לביתו, ואנו יוצאים מן הבית לשבת בסוכה, ובזה מראים שאנו עושים לכבוד מצות ה’ (משנה ברורה שם ס”ק א’ בשם הטור).

2. שאלה: ממתי אפשר לבנות הסוכה?

תשובה: מי שבנה סוכה לשם מצות סוכה (דהיינו שהניח הסכך לשם מצות סוכה), אפילו עשאה זמן רב קודם חג הסוכות, הסוכה כשרה (שלחן ערוך סימן תרל”ו ס”א). ואם השאיר סוכתו בנויה משנה שעברה לשנה זו, אף ששנה שעברה בנה את הסוכה במיוחד לשם מצות סוכה, כיון שעבר החג הרי בטלה עשייתו הראשונה, וכדי להכשירה צריך לחדש בה דבר, כגון להוסיף מעט סכך חדש על הסכך הקיים. ותוספת הסכך החדש תהיה בשיעור של טפח על טפח, דהיינו 8 ס”מ על 8 ס”מ (משנה ברורה שם ס”ק ז’).

ואם בנה סוכה שלא במפורש לשם מצות סוכה (כגון שבנה פרגולה מעץ והניח עליה סכך באופן שהיא כשרה למצות סוכה, אך לא כיון בבנייתו לשם מצות סוכה), אזי אם בנאה בתוך 30 יום לחג הסוכות (החל מט”ו באלול), הסוכה כשרה ואין צריך לחדש בה דבר. ואם עשאה יותר מ30 יום קודם חג הסוכות (לפני ט”ו באלול), צריך שיחדש בה משהו כדי להכשירה, דהיינו להוסיף מעט סכך חדש בשיעור טפח על טפח כנ”ל (שלחן ערוך שם).

אמנם, כל זה בתנאי שנבנתה הסוכה על כל פנים לשם ‘צל’, אך מי שבנה סוכה (פרגולה לדוגמא) למטרת אחסון או נוי וכיוצא בזה (דהיינו שהניח את סכך הסוכה למטרת נוי או פרטיות וכדו’, מה שאין כן בעשיית הדפנות, שאין משפיע הדבר לשם מה נעשו), הרי שסוכה זו פסולה (שלחן ערוך סימן תרל”ה). וכדי להכשירה, צריך להגביה הסכך ולחזור ולהניחו לשם מצות סוכה, או על כל פנים לשם צל (על פי שלחן ערוך סימן תרכ”ו ס”ב).

3. שאלה: מתי הזמן המובחר לבנות את הסוכה?

תשובה: טוב להתחיל בניית הסוכה מיד במוצאי יום הכיפורים, כדי לצאת ממצוה אל מצוה (רמ”א סימן תרכ”ד ס”ה). ומצוה לסיים בניית הסוכה כבר למחרת יום הכיפורים, משום ‘מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה’ (רמ”א סימן תרכ”ה, ומשנה ברורה שם ס”ק ב’). אולם, כל זה למצוה ולא לעיכובא, דהיינו, שמי שאינו יכול לבנות הסוכה מיד לאחר יום הכיפורים, יבנה אותה במהלך שאר הימים שקודם החג.

ומי שלא בנה סוכה קודם חג הסוכות, בין אם עשה כן בשוגג ובין אם עשה כן במזיד, רשאי לבנות את הסוכה גם בחול המועד (שלחן ערוך סימן תרל”ז ס”א). אך ביום טוב עצמו אסור לבנותה (משנה ברורה שם ס”ק א’).

4. שאלה: האם מותר שנשים, קטנים או גוים יניחו את הסכך על הסוכה?

תשובה: אשה או קטן, אף שהם פטורים ממצות סוכה, מותר לכתחילה שיתנו את הסכך על הסוכה, והסוכה כשרה (חזון עובדיה סוכות עמוד סד).

וגוים שבנו סוכה לצורך יהודי סמוך לחג הסוכות, יש להכשיר את הסוכה. ומן הדין אין צריך לחדש בה דבר, ומ”מ טוב לחדש בה דבר בסכך או בדפנות על ידי יהודי (שם עמוד נו).

5. שאלה: כיצד צריך להיות מבנה הסוכה?

תשובה: הסוכה צריכה להיות בנויה משלוש דפנות, וסכך על גביהם. וישנם כמה פרטי דינים שנאמרו לגבי עשיית הדפנות והסכך, ויתבארו להלן בס”ד.

6. שאלה: מהו גודלה המינימלי והמקסימלי של סוכה?

תשובה: גודלה המינימלי של הסוכה צריך להיות 7 טפחים על 7 טפחים שהם 56 ס”מ על 56 ס”מ לשיטה המקילה, ו70 ס”מ על 70 ס”מ לשיטה המחמירה (שלחן ערוך סימן תרל”ד ס”א). והסכימו הפוסקים, שצריך שיהיה שיעור של 7 טפחים באורך ו7 טפחים ברוחב, ואין די בזה שיהיה באורכה פחות מ7 טפחים וברוחבה שיעור גדול יותר כך שיהיו 7 על 7 טפחים רבועים, אלא צריך שיהיה שיעור 7 טפחים בין באורך ובין ברוחב (משנה ברורה שם ס”ק א’).

ולענין גודלה המקסימלי של הסוכה, אין לו שיעור, ויכול לעשותה גדולה כמה שירצה (שלחן ערוך שם).

ולענין גובה הסוכה, גובהה המינימלי הוא עשרה טפחים (80 ס”מ לשיטה המקילה וכמטר לשיטה המחמירה). ואם עשאה פחות מגובה זה, פסולה (שלחן ערוך סימן תרל”ג סעיף ח’). וגובהה המקסימלי של הסוכה הוא עד 20 אמה (כ9.60 מטר), ואם עשאה גבוהה משיעור זה, דהיינו שמקרקעית הסוכה עד הסכך יש יותר מהגובה הנ”ל, פסולה (שלחן ערוך שם ס”א).

7. שאלה: האם מותר לבנות סוכה תחת אילן?

תשובה: לכתחילה אין לבנות סוכה תחת האילן (רמ”א סימן תרכ”ו ס”א). ואם בנו סוכה תחת אילן כך שענפיו נמצאים מעל הסכך של הסוכה, יש חלוקה בדבר אימתי הסוכה כשרה ואימתי פסולה:

א. אם האילן ‘צילתו מרובה מחמתו’, דהיינו, שענפי האילן גורמים לצל ברוב שטח הסוכה גם בלא הסכך של הסוכה, אזי הסוכה פסולה בכל אופן.

ב. אם האילן ‘חמתו מרובה מצילתו’, דהיינו, שאינו מיצל על רוב שטח הסוכה, באופן כזה, הסכך של הסוכה המכוון כנגד ענפי האילן מתבטל, ומשערים אם בלא אותו הסכך המכוון כנגד ענפי האילן היה נשאר רוב צל בסוכה כתוצאה מהסכך הכשר הנותר, הסוכה כשרה. ואם לא, דהיינו שלאחר שמתבטל הסכך שכנגד ענפי האילן לא נותר בסוכה רוב צל מחמת הסכך הנותר, הרי שהסוכה פסולה (שלחן ערוך סימן תרכ”ו ס”א בשיטת ה’יש אומרים’ השני, שכן הלכה. עיין ביאור הלכה שם ד”ה ‘וי”א שאפילו’).

8. שאלה: מי שיש לו אילן מעל סוכתו, ורוצה לקצוץ את ענפי האילן כך שיפלו ישירות על גג הסוכה וישמשו כסכך, האם הדבר אפשרי או לא?

תשובה: אם קצץ האילן להכשירו ולהיות הוא עצמו מהסיכוך, כשר, אך זה בתנאי שיגביה כל אחד מהענפים לבדו ויחזור ויניחו (לשם מצות סוכה או לשם צל), שאם לא כן, הרי שהסכך פסול מדין ‘תעשה, ולא מן העשוי’ (שלחן ערוך סימן תרכ”ו ס”ב).

9. שאלה: האם מותר לבנות סוכה תחת מרפסת?

תשובה: יש להזהיר את המון העם שישגיחו שלא לעשות סוכה תחת גזוזטרא או מרפסת, שסוכה כזאת פסולה בהחלט. אמנם, אם רק חלק מהסוכה הוא תחת המרפסת, וחלקה תחת כיפת השמים, החלק שתחת כיפת השמים כשר לעשיית הסוכה, ובתנאי שיהיו בו התנאים לסוכה כשרה, דהיינו שיהיה מוקף ג’ מחיצות ושיהיה בו גודל מינימלי של סוכה שהוא 7 טפחים על 7 טפחים, דהיינו, 56 ס”מ על 56 ס”מ (עיין חזון עובדיה סוכות עמוד י”א-י”ב).

10. שאלה: האם מותר לבנות סוכה תחת חבלי כביסה?

תשובה: מותר לבנות סוכה תחת חבלי כביסה אפילו אם החבלים צפופים כך שאין ביניהם הפרשים של ג’ טפחים. ואפילו תלו כביסה על החבלים אין בכל כלום והסוכה כשרה (חזון עובדיה סוכות עמוד ס”ט, ועיין עוד בשו”ת תפילה למשה ח”ב סימן לב).

11. שאלה: האם סוכות נחלים וסוכות ירושלים הם סוכות כשרות?

תשובה: כן. ניתן למצוא מבחר סוכות בשוק שהם כשרות ואיכותיות. ניתן לרכוש סוכות נחלים או סוכות ירושלים. אנו ממליצים לרכוש סוכות הדר שהם התמורה הטובה ביותר עבור הכסף שלכם. אלפי לקוחות נהנים כל שנה מהאיכות הגבוהה של סוכות ונהנים ממחיר מוזל במיוחד.

11. שאלה: האם מותר לבנות סוכה תחת סככה או מרקיזה שעשויות לפתיחה וסגירה?

תשובה: אפשר לבנות סוכה תחת סככה או מרקיזה וכיוצא בזה, ואחר כך לפתוח את הסככה כשרוצים לשבת בסוכה. ואפילו בשבת ויום טוב מותר לפתוח הסככה ולסוגרה. אולם, יש להיזהר שבשעה שיושבים בסוכה תהיה הסככה פתוחה, כדי שתהיה הסוכה תחת כיפת השמים (רמ”א סימן תרכ”ו ס”ב וס”ג).

[מה שכתב הרמ”א שמותר לפתוח הסככה ולסוגרה בשבת ויום טוב, היינו בסככה הקבועה בגג ונפתחת על ידי צירים, ונחשבת כמו דלת שמותר לסוגרה ולפותחה בשבת ויום טוב. אולם לענין שמשיה וכדו’, ישנה מחלוקת בפוסקים אם מותר לפתחה ולסוגרה בשבת ויום טוב, שיש מתירים, ויש אוסרים משום עשיית אוהל, הואיל וצריך לאויר שמתחת. והרוצה להסתלק מן הספק, ישאיר טפח פתוח מבעו”י (8 ס”מ) ואז יוכל לפתוח השמשיה לכל הדעות. וכן כשסוגר את השמשיה בשבת או ביום טוב לא יסגרנה עד הסוף, אלא ישאיר טפח פרוס (עיין מה שכתב בזה בפסקי תשובות סימן שט”ו אות ט’ ואותיות י”ג-י”ד, ואכמ”ל)].