הסוכה צריך שתהיה צילתה מרובה מחמתה מחמת הסכך, אך אם חמתה מרובה מצילתה פסולה (ש”ע סימן תרלא ס”א). והוסיף מרן, שאם חמתה וצילתה למעלה שווים (דהיינו שיש אוויר וסכך למעלה באופן שווה), פסולה, לפי שהחמה מתפשטת בריחוקה ויהיה למטה חמתה מרובה מצילתה, וכל שכן אם יש יותר אוויר מסכך. אולם אם למעלה יש יותר סכך מהאוויר, ולמטה בתוך הסוכה נראה שהם שווים, כשרה. ומ”מ דרך הסיכוך להיות קל שייראו דרכו הכוכבים הגדולים, אך אם עשאה מעובה כמין בית, כך שאין נראים ממנה הכוכבים, כשרה (ש”ע שם ס”ג). ואם סיכך באופן כזה שאין הגשמים יכולים לירד דרך הסכך, נחלקו הפוסקים אם הסוכה כשרה או לאו. שדעת הלבוש (סימן תרלא ס”ג) שסוכה כזו פסולה. וכ”פ הב”ח והט”ז להחמיר (סימן תרלה ס”ק א). אולם הרב ברכי יוסף (סימן תרלא ס”ק ב) כתב שמסתמות דברי מרן נראה שמכשיר גם אם אין הגשמים יכולים לירד לתוך הסוכה. וכ”כ הרב בכורי יעקב (סימן תרלח ס”ק ד) בדעת מרן. ולעניין מעשה, כתב המשנ”ב (סימן תרלא ס”ק ו) שבדיעבד כשאי אפשר ליטול מן הסכך מעט, יש לסמוך על המכשירים. וכ”פ בחזון עובדיה (עמוד לד).