ניתן לעשות מחיצות הסוכה פחות מגובה עשרה טפחים, ולהכשירם על ידי דין ‘לבוד’. כגון, שיעשה מחיצה בגובה ז’ טפחים וקצת (מעט יותר מ56 ס”מ) ויעמידנה סמוך לקרקע כך שיהיו פחות מג’ טפחים בין תחילת המחיצה לקרקע (פחות מ24 ס”מ), כך שלאחר העמדת המחיצה באופן הנ”ל יהיו מהקרקע עד סוף המחיצה בסך הכל עשרה טפחים (80 ס”מ). והטעם, כיון שאנו מסתכלים על הרווח שפחות מ24 ס”מ כאילו הוא סתום (שלחן ערוך סימן תרל ס”ט). והוא הדין שאפשר לעשות את דופן הסוכה באופן הנ”ל, כגון שיעמיד קרשים או קנים במרחקים של פחות מ24 ס”מ בין קרש לקרש, באופן שמהקרקע ועד הקרש האחרון יהיה סה”כ גובה של 80 ס”מ, ונחשב הדבר למחיצה שלימה, כיוון שמחשיבים את המרווח שיש בין הקרשים כאילו הוא סתום (משנה ברורה שם ס”ק ז). ויש אומרים, שהעושה את כל דפנות הסוכה באופן הנ”ל על ידי קרשים או קנים וכדו’, צריך שיעשה 4 דפנות לסוכה, דופן לכל צד, ואם רוצה לעשות רק ג’ דפנות, צריך לעשות 2 דפנות מליאות בגובה 80 ס”מ, ואת הדופן השלישית יוכל לעשותה ע”י קרשים או קנים כנ”ל (משנה ברורה שם). אולם, יש הסוברים, שגם אם עושה את כל הדפנות באופן הנ”ל ע”י קרשים או קנים עם מרווחים (לבוד), אפשר לעשות רק ג’ דפנות לסוכה (כף החיים שם אות י”ח, וכן פסק בשו”ת תפילה למשה ח”ב סימן ל”ז, וכן משמע בחזון עובדיה סוכות עמוד ו’).