מטבע הדברים, הלכות סוכה – על אף פרטיה הרבים וסוגיותיה הסבוכות – נלמדת מעט, ולרוב מתוך לחץ. הימים הנוראים הכוללים בהם את הסליחות הנאמרות בחודש אלול ועשרת ימי תשובה בכלל, וראש השנה ויום הכפורים בפרט, קודמים לסוכות בלוח השנה ומושכים את תשומת לבנו לעיין במשמעותם, עניינם, הלכותיהם ומנהגיהם, ואילו לחג הסוכות עצמו, על ימי חול המועד שבו, הלכות ארבעת המינים, התפילות – מחד, ובניית הסוכה, מידותיה וההלכות הנוהגות בה – מאידך, מוקדשים ארבעת הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, בלבד (!).
מבין הנושאים המרכזיים שבהלכות אלו, ויש לאדם לשים עליהם את דעתו, הם: מאילו חומרים יש לבנות את הסוכה? מה ניתן לשמש כסכך? ואם בסכך עסקינן: האם זה משנה על מה הסכך יונח? אילו פעולות האדם מוכרח לעשות דווקא בסוכה? ובכל זה – האם ישנו הבדל בין העדות השונות?
הרשימה שציינו הינה חלקית בלבד, ומסתעפת לפרטים ופרטי פרטים. על כן, מומלץ מאד להקדיש זמן רב יותר ללימוד ההלכות הנחוצות לחג הסוכות, ורבים נוהגים להתחיל בלימוד כבר בתחילת חודש אלול.
למי שאינו מתמצא בלימוד השולחן ערוך, ואף למתמצא – יש הרוצה להקיף כמה שיותר חומר בכמה שפחות זמן, ובכן ישנם כמה ספרים ממחברים חשובים מבני זמנינו שעשו עבודה נפלאה, והשתדלו להנגיש את ההלכות בצורה ברורה ובהירה, ולתועלת הלומדים נציין רשימה חלקית בלבד. (סקירת הספרים דלהלן מסודרת על פי הא’-ב’):
חזון עובדיה – סוכות. מאת הרב עובדיה יוסף זצוק”ל. הספר ממרכז בתוכו את ההלכות השכיחות בדיני סוכה, עם הרבה הערות וציון שיטות הפוסקים עד להלכה למעשה.
ילקוט יוסף – סוכות. מאת הראשון לציון הרב יצחק יוסף. המחבר הולך בדרכי פסיקתו של אביו, הרב עובדיה יוסף, ונוספו בו דינים נוספים שאינם נמצאים בספרו של אביו. מהדורה אחת יצאה בשנת תשמ”ח, ולאחרונה (שנת תשע”ה) יצאה מהדורה מורחבת, הכוללת הלכות רבות שאינן נמצאות בכרך הקודם, והרבה הערות וחקירות בדיני בניית הסוכה.
פניני הלכה – סוכות. מאת הרב אליעזר מלמד. ההלכות בו מוגשות בצורה בהירה לקורא בן זמנינו. מבוארות בו ההלכות המרכזיות עבור בניית הסוכה, תוך שילוב רעיונות רוחניים לטעמי המצווה.
מקראי קודש – סוכה. מאת הרב משה הררי. ספר רחב מאד, המקיף את רוב ככל השיטות הקיימות בנושאי בניית הסוכה, תוך שימת דגש על שינויי המנהגים, הדעות השונות בפוסקים, עם ציון שיטות פוסקים מבני זמנינו שהמחבר שלח אליהם את שאלותיו. ברוב ככל הנושאים מובאת דעתו של הרב מרדכי אליהו זצוק”ל, שהמחבר היה קרוב אליו מאד.