המנהג הרווח כיום בקרב רבים הוא להקים סוכות שדפנותיהם עשויות מיריעות בד. ההלכה קובעת כי על היריעות בד להיות עמידות ברוח, ולא להתנועע. לגבי תזוזת היריעות ישנה מחלוקת. יש הסוברים שאף בתנועה מועטת – הדופן פסולה, ויש הסוברים שדווקא בתזוזה של ג’ טפחים.
ובכן, כדי לא להכנס למחלוקות שמא הדופן פסולה, אנו שמים את החוטים הללו, המכונים ‘לבוד’, שהדין הוא שכל עוד יש מרחק של פחות מג’ טפחים בין חוט לחוט – נראה כאילו כל הרווח שבין החוטים הוא קיר אחד בפני עצמו.
כך שגם אם היריעות פסולות, הרי שה’לבוד’ מכשיר את הסוכה, כתחליף לדפנות.