מן הפסוק “זה אלי ואנוהו”, דרשו חז”ל (שבת קלג, ב) שיש להתנאות לפני הקב”ה במצוות, ויש לעשות את הסוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ציצית נאה וספר תורה נאה. היתרון שבסוכה נאה הוא שעל ידי כך נעים לאדם לשבת בסוכה, והמצווה עריבה עליו (שו”ת הרשב”א סימן נה).
לפיכך, ראוי לעטר את הסוכה בסדינים נאים ולתלות בה לנוי פירות יפים, ונוהגים לתלות דווקא ענבים ורימונים, ובקבוקים קטנים של יינות ושמנים, ושאר מיני קישוטים וציורים יפים. (חזו”ע עמוד עד). וכל המרבה לנאותה ולייפותה – הרי זה משובח (של”ה).
אולם, כדי לשמור על כשרותה והידורה של הסוכה, יש להקפיד על הפרטים החשובים דלהלן:
– כאשר תולים את נויי הסוכה בסכך – צריך שיהיו צמודים לסכך ותלויים בתוך ארבעה טפחים (32 ס”מ) מהסכך, ולא יהיו מופלגים ויורדים מן הסכך שיעור ארבעה טפחים שאז יש חשש פן יפסלו את הסוכה. אבל כשהם בתוך ד’ טפחים, בטלים הם לגבי הסכך. לכן נכון להזהר שלא לתלות שום נוי בסכך של הסוכה אלא רק בפחות מארבעה טפחים.
– שרשרת של נייר צבעוני שתולים לנוי בסכך לכתחלה ראוי להקפיד לתותה בתוך דק טפחים של הסכך ובדיעבד שתלאה כשהיא יורדת מארבעה טפחים, הסוכה כשרה, ומותר לישב ולאכול או לישן תחתיה (ילקו”י מועדים עמ’ קלה).
– לכתחילה אסור לכתוב פסוקים על נייר או קלף, כגון ‘בסוכות תשבו שבעת ימים’, כדי לקשט בו את הסוכה, ואם כבר נכתב או נדפס בדפוס – מותר לקנותו ולקשט בו את הסוכה.
– יש אומרים שאין לתלות פירות של ערלה בסוכה לנו סוכה, ויש חולקים ומקילים בזה, וכן הלכה שמותר, אלא שצריך שיקשרו את הפרי של הערלה היטב כדי שלא יבואו הקטנים לאכול מפירות ערלה אלו. (ילקו”י עמוד תרמז).
– מותק לתלות פירות של שביעית בסוכה לנוי, משום שאחרי החג ראויים הם לאכילה (ילקו”י עמוד תרנג).