מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”.
חז”ל למדו (סוכה ב, א) שסוכה כשרה היא דווקא סוכה המוגדרת כ’דירת ארעי’, ושני תנאים צריכים להתקיים בה כדי שתחשב לדירת עראי:
שתהיה ראויה לדירה.
שתהיה ארעית.
כך לדוגמא אם גובה חללה של הסוכה פחות מעשרה טפחים (כ-80 סנטימטר), או שהיה רוחב חללה פחות משבעה טפחים (כ-56 סנטימטר) – פסולה, הואיל וזו דירה שאפילו לדירת ארעי אינה יכולה להחשב, או אם הייתה גבוהה מעשרים אמה (כ-9 מטר) – פסולה, הואיל והסוכה צריכה להיות דירת ארעי, ואילו סכך שעומד בגובה כזה חייב שיהיה לו מבנה קבוע כדי להחזיקו. כמו כן, מכיוון שהסוכה צריכה להיות ארעית אין צורך שיהיו לה ארבע דפנות, אלא די שיהיו לה שתי דפנות וטפח.
הדפנות יכולות להיות קבועות לגמרי. אולם יש חשיבות שדפנותיה של הסוכה יהיו יציבות ויעמדו ברוח מצויה, שאם לא יעמדו ברוח מצויה – היא לא תהיה ראויה להקרא אפילו לא דירת ארעי, ופסולה.
אולם יש לדעת, כי ארעיותה של הסוכה באה לידי ביטוי בעיקר בסכך, שהרי על שמו היא נקראת – ‘סוכה’. ולכן על הסכך לעמוד בשלושה תנאים:
שיהיה ממין צומח (ולא ברזל, עפר, פלסטיק וכו’).
שיהיה מנותק ממקור גידולו (ולכן ענפי אילן מטפסים – פסולים).
שלא יעבור עיבוד שיכשיר אותו לקבל טומאה (כל דבר שטרם עבר עיבוד עבור שימוש האדם, ועודנו בצורתו הראשונית – אינו יכול לקבל טומאה, ויש עוד פרטים בזה).
ולכן, מחצלת שעשויה מקנים או קש, כשרותה כסכך תלויה ברמת שימושה: אם עשו אותה לשכיבה – אזי היא נעשתה ראויה לקבל טומאה ופסולה לסכך. אך אם נעשתה כדי לסכך בה – אינה ראויה לקבל טומאה, וכשרה.
הכללים הנ”ל נכתבו באופן כללי מאד, ולכל כלל יש יוצא מן הכלל, ועל כן בכל שאלה יש לעיין בספר או לשאול שאלת חכם, ולא להסתמך על המובא לעיל בלבד.