מותר לנסוע בחג הסוכות
נשאלת השאלה, האם אותם המטיילים בימי חול המועד סוכות פטורים מסוכה, מדין הולכי דרכים הפטורים מן הסוכה?
ובכן, מובא בגמרא (סוכה כו.): “תנו רבנן: הולכי דרכים ביום – פטורין מן הסוכה ביום, וחייבין בלילה. הולכי דרכים בלילה – פטורין מן הסוכה בלילה, וחייבין ביום. הולכי דרכים ביום ובלילה – פטורין מן הסוכה בין ביום ובין בלילה. הולכין לדבר מצוה – פטורין בין ביום ובין בלילה”. הרי שהולכי דרכים פטורים מן הסוכה. וכן פסק השו”ע (תרמ, ח) שאותם הולכי דרכים פטורים מן הסוכה, והסביר המשנ”ב (ס”ק לט) דהסיבה לכך היא משום שנצטווינו לנהוג בסוכה כעין הנהגתנו בביתנו, ‘תשבו כעין תדורו’, וכשם שבבית אין אדם נמנע מלצאת מביתו כך גם יכול האדם לצאת מסוכתו, ואין בכך מניעה.
ובאמת, מן המילים “הולכי דרכים”, יש לכלול בפשטות את כל אותם האנשים שיצאו מביתם לכל צורך שהוא, שגם מביתם לא היו נמנעים מלצאת. וממילא היה מקום לפטור מסוכה גם את אלה שיצאו לטייל בימי חול המועד.
אלא שיש פוסקים שיצאו לחלק בין הולכי דרכים להולכי דרכים, דיש הפטורים מן הסוכה ויש החייבים בסוכה, ולדעתם המטיילים חייבים בסוכה. ולהלן עיקר טענותיהם:
א. שיכול להקדים או לאחר את הטיול, ולא מוכרח לעשותו דווקא בימי חול המועד סוכות.
ב. ההיתר של הולכי דרכים נאמר דווקא לעניין ההולכים לצורך פרנסה, ודווקא עליהם דיברה הגמרא, מה שאין כן לשאר הולכי דרכים שמפקיעים את החיוב מעליהם בלא צורך הכרחי.
אולם, יש לעיין בטענותיהם אלו.
א. מניין להם שיכול כל אדם להקדים ולאחר את הטיול? והלא בשאר הימים אנשים עובדים וכדומה, ומכוונים לקחת את ימי חופשתם דווקא לימים אלה כדי שלא יעבדו בימי חול המועד, ונמצא אם כן שהימים הפנויים היחידים שנותרו להם הם ימי חול המועד בלבד.
ב. מניין להם לחלק כן בתוך דברי הגמרא, והלא במילים “הולכי דרכים” נכללו כל אותם ההולכים בדרכם, שהוצרכו לעזוב את סוכתם, ובאמת כך היו עושים גם ביום אחר ועוזבים את בתיהם, ורחמנא אמר ‘תשבו’- כעין תדורו!
ג. בר מן דין ובר מן דין, שמא יש לומר שהמטיילים אינם בגדר ‘הולכי דרכים’, אלא ‘הולכין לדבר מצווה’, שאף אותם פטרה הברייתא לעיל . ובפרט לאותם ההולכים למקומות השייכים לישראל ונמצאים בשליטת הישמעאלים . ובכלל, אפשר לומר שטיול לשם התרעננות אף הוא בשם מצווה יכונה .
ובאמת דעת הרבה פוסקים לפטור את המטיילים מסוכה: ספר סוכה כהלכתה בשם אחד מגדולי ההוראה, הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור, הרב שלמה אבינר בשם הרב אברהם דב אויערבאך, הרב אשר וייס, הרב אלישיב, הגרז”נ גולדברג.
אלא שיש להעיר, שאף לדעת המתירים, יש לזכור שימי חול המועד ניתנו עבור לימוד תורה, ולכן אם אין צורך של ממש ישאר בביתו ללמוד, ומה גם שעל ידי כך לא יפקיע עצמו ממצווה חשובה זו דישיבה בסוכה.
[מתומצת וערוך על פי ההערות בספר מקראי קודש (הררי, פרק יא הערה קמב-קמג)].