מנהגי סוכות

מנהגים רבים נשתרשו בחג הסוכות, רובם מקורם בספרות הקבלית ובהנהגותיהם של צדיקים ואדמו”רים שונים לאורך התקופות. מנהגים אלו, על אף שיסודם בספרים קדושים שלא כל אדם קובע בהם את לימודו, השתרשו אף אצל היהודים הפשוטים ביותר.

אחד הספרים החשובים שנכתבו בנושא זה, וליקטו בתוכם הרבה מנהגים חשובים המיוסדים על מנהגי חכמי הקבלה, הוא ספר ‘סוכת ציון’, שחיבר הרב בן ציון מוצפי שליט”א.

להלן נציין מספר מנהגים שכתבם הרב שליט”א בספרו, כפי שראה את אביו חכם סלמאן מוצפי זצוק”ל נוהג. נציין, כי לא כל המנהגים שיוזכרו להלן מקורם בספרות הקבלה, אלא גם בספרי השו”ת המיוסדים על הפשט:

לבנות את הסוכה למחרת יום הכיפורים, בשמחה ובהתלהבות.
המדקדקים במצוות נזהרים שלא לחשוב בעניני בניית הסוכה ואופן עשייתה בהיותם במבואות מטונפים ובשירותים (שם, עמוד סה).
יש לקשט את הסוכה ולנאותה היטב. אולם נהג חכם סלמאן מוצפי זצוק”ל שלא לשים קישוטים בסכך אלא רק בדפנות הסוכה, וקישוטי הדפנות היו בעיקר מפירות נאים כמו אתרוגים, רימונים, חבושים, תפוחים וכדומה. כמו כן, היה מעטר את הסוכה בתמונות של גדולי ישראל שנפטרו, אך נזהר שלא לתלות תמונות של צדיקים שעודם בחיים. (עמוד פג)
המנהג לייחד כסא מיוחד עבור האושפיזין, וחכם סלמאן היה לוקח כסא קטן מכוסה במפה מפוארת ומרוקמת מעשה ידיה של אשתו הרבנית ז”ל, ומניחו במקום גבוה ומניח עליו ספר תנ”ך, מחזורים, ספר ‘חמד אלהים’, כל משך שבעת ימי החג. וכשהמקום היה קטן, ציוה להניח שרפרף נאה בגודל שלושה טפחים, והיה אומר: “זה הכסא של שבעה אושפיזין”. וציווה על בני ביתו לנשק את הכסא כי שיושפע עליהם שפע קדוש וטהור משבעה אושפיזין עילאין קדישין, ובצאתו המסוכה ביום הושענא רבה אחר חצות היום כדי להכין צרכי שמיני חג עצרת, ציוה להשאיר הכסא עד מוצאי שמחת תורה, כיון שהאושפיזין נשארין עד ליל שמחת תורה. (עמוד צב).
להדליק בכל לילה נר לכבוד האושפיזין השייך לאותו לילה. וכשיש חשש סכנה לשריפה וכדומה, ידליק נר חשמלי לכבוד האושפיזין.
עבור חלק האושפיזין יש לתת אוכל לעניים אצלו בסוכה, ומי שאינו יכול לעשות כן – ישתדל לשלוח תבשילים למשפחות עניות, ואם גם זאת לא יכול, יתן צדקה לעניים ויאמר בפיו: ‘זה חלק האושפיזין עילאין קדישין’.
מנהגים רבים וטובים מוזכרים בספרו הנ”ל, כמו כן בתחילת הספר ישנו ליקוט ‘מעשה רב’ בו הוא מציין את כל מנהגי אביו זצוק”ל.