סגולות לחג הסוכות
[מתוך אתר ‘קוקר’ – http://www.kooker.co.il :]
מצות סוכה
* הידור במצוות סוכה הוא סגולה אריכות ימים.
* יש נוהגים לנשק את קירות הסוכה שהם כנגד מידת הרחמים.
* נהגו ללמוד מסכת סוכה.
*נהגו לתלות בסוכה שמן זית ולהשאירו עד סוף החג כדי שישאב את קדושת האושפיזין. לאחר מכן, בשמן זה סגולה עצומה להדליק נרות חנוכה.
* נהגו לתלות בסוכה שני בקבוקי יין – כאשר מהבקבוק האחד ישתו בפורים, ומהשני – בפסח (ויש להיזהר שלא יגע בו חמץ).
* נהגו לתלות חיטה ושעורה עד סוף החג ולאחר מכן להשתמש בהן לחמין של שבת.
* נהגו לתלות רימונים, סגולה לזרע בר קיימא.
* יש הנוהגים לתלות אתרוגים ולאחר סוכות לעשות מהם ריבה ולהשתמש בה בט”ו בשבט – סגולה לזרע של קיימא וללידה קלה.
* יש נוהגים לתלות צנצנת של דבש ולהשתמש בה בחג שבועות, כענין שנאמר: “חלה ודבש תחת לשונך” (שיר השירים).
* סגולה נוספת לזרע בר קיימא: לתלות שבעה רימונים בשבע סוכות של רבנים, ולאחר חג סוכות לעשות מיץ מהרימונים האלה ומהכמות הזאת מחלקים למספר נשים לשתות.
* נהגו לתלות בסוכה תפוחים ולאחר סוכות לאכול אותם, סגולה לרפואה שלמה.
* מובא בספרים כי על ידי מצות סוכה זוכה האדם להשגת הדעת, כמו שנאמר : “למעןידעו דורותיכם” והכוונה היא שע”י הדעת יבין כיצד עליו לעבוד את הבורא יתברך.
* כתבו תלמידי הבעש”ט זצ”ל שמחג הסוכות אנו שואבים שמחה לכל השנה כולה, שהרי חג הסוכות הוא “חג שמחתנו”.
* עוד מובא בספרים כי ע”י מצות ישיבה בסוכה מושך האדם ברכה וקדושה לדירה שלו לכל השנה.
מצות ארבעת המינים
* סגולה להניח את הלולב קשור עם ההדס והערבה על גבי פתח החדר שיישן בו, ולהשאירם מונחים שם עד ערב פסח, ובערב פסח משליכים אותם במדורת שריפת החמץ ובתנור של אפיית המצות.
*בספר “סדר היום” כתב לשמור במקום מיוחד בבית כל ארבעת המינים שבירכו עליהם, ולא לזורקם ח”ו, וזו סגולה להינצל מכל צרה.
* סגולה נפלאה לקנות ארבעת המינים יפים. מובא בספרים כי מי שעושה כן זוכה לחיי עוה”ב לו ולבניו – בתנאי שאינו עושה כן לשם גאוה.
* ברכת הלולב היא סגולה לאריכות ימים.
* יש הנוהגים לברך במשך השנה את ברכת הבשמים שבהבדלה על ההדסים של ארבעת המינים.
* סגולה להריון קל ולידה קלה: לתת לאישה לנשוך את פיטם האתרוג עליו בירכו עליו בחג הסוכות. אבל אסור לעשות כן ביום הושענא רבה, אלא יש להמתין עד אחרי שמחת תורה.
* נוהגים לעשות ריבה מהאתרוג שבירכו עליו בחג הסוכות, ואוכלים ריבה זו בט”ו בשבט עם שאר הפירות שנוהגים לאוכלם בט”ו בשבט.
* מובא בספרים כי אכילת האתרוג אחרי חג הסוכות היא סגולה לחולי לב.
* יש אומרים כי אכילה מהאתרוג שבירכו עליו בסוכות היא סגולה לאישה עקרה שתיפקד בעז”ה.
העיד מרן הגר”ע יוסף זצ”ל: (חזון עובדיה סוכות,תנ): “ואני יודע מעשים, שהאתרוג שברכתי עליו בימי החג ויצאתי בו ידי חובת המצווה, חילקוהו בני ביתי לנשים חשוכי בנים, אחר שמונה שנים ושתים עשרה שנה מנישואיהם, ונתנו לכל אחת חתיכה מן האתרוג, ובאותה שנה נפקדו בבנים ובבנות לחיים טובים ולשלום”.
וכן מספר בספר לבוש יוסף (עמוד רלח): “סיפר אברך יקר שלא זכו הוא ואשתו לפרי בטן כעשר שנים. יום אחד השתתפו בברית מילה שבו היה מרן רבינו עובדיה יוסף שליט”א סנדק, כשראה הרב את האברך אמר לו: “בא אל ביתי לאחר מכן, כי יש לי משהו להעביר לך”. והנה כאשר פנה אל מרן שליט”א קבל ממנו חלק מאתרוגו שבירך עליו בחג סוכות, ואמר לו: “תאכלו מאתרוג זה ובעזרת השם תפקדו בזרע של קיימא”. והנה זה פלא לאחר חודש ימים נפקדה אשתו ונולד להם בן זכר בשעה טובה ומוצלחת וקראוהו בשמו של מרן שליט”א”.
תפילות
* סגולה מפורסמת להתפלל בחג הסוכות על הפרנסה, כיון שבחג זה הקב”ה משפיע שפע פרנסה לכלל ישראל. לכן נקרא סוכות גם “חג האסיף”, לפי שבחג זה אוספים שפע הפרנסה לכל השנה כולה. והטעם שהעצבות מזיקה לפרנסה, ובהיות שחג הסוכות הוא חג השמחה כמו שכתוב: “והיית אך שמח”, לכן אנו זוכים בחג זה לפרנסה (בשם תלמידי האר”י).