סכך הסוכה

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”.

חז”ל למדו (סוכה ב, א) שסוכה כשרה היא דווקא סוכה המוגדרת כ’דירת ארעי’, ושני תנאים צריכים להתקיים בה כדי שתחשב לדירת עראי:

א. שתהיה ראויה לדירה.

ב. שתהיה ארעית.

כך לדוגמא אם גובה חללה של הסוכה פחות מעשרה טפחים (כ-80 סנטימטר), או שהיה רוחב חללה פחות משבעה טפחים (כ-56 סנטימטר) – פסולה, הואיל וזו דירה שאפילו לדירת ארעי אינה יכולה להחשב, או אם הייתה גבוהה מעשרים אמה (כ-9 מטר) – פסולה, הואיל והסוכה צריכה להיות דירת ארעי, ואילו סכך שעומד בגובה כזה חייב שיהיה לו מבנה קבוע כדי להחזיקו. כמו כן, מכיוון שהסוכה צריכה להיות ארעית אין צורך שיהיו לה ארבע דפנות, אלא די שיהיו לה שתי דפנות וטפח.

העושה את סוכתו במרפסת ישים את דעתו לכל האמור לעיל, ואף יפרט בפני תלמיד חכם את מבנה המרפסת וכיצד ברצונו לבנותה, כדי שיורהו הלכה למעשה.

לעניין בניית הסוכה בפרגולה, כתב בפניני הלכה:

פרגולה הינה מבנה עץ קבוע שמקימים בחצרות וגינות כדי ליצור מקום מוצלל לשבת תחתיו, השאלה, האם עצי הפרגולה הקבועים יכולים להיחשב סכך כשר?

יש מתירים וסוברים, שהואיל והפרגולה לא נועדה לדירה, וגם אינה ראויה לדירה, שהרי הגשם חודר דרכה, עצי הפרגולה כשרים לסכך. אלא שנכון להוסיף לכבוד החג מעט סכך, כדי שהפרגולה לא תחשב סוכה ישנה (כמבואר בפניני הלכה, הל’ בניית הסוכה, הלכה יב). ואם חמתה של הפרגולה מרובה מצילתה, צריך להוסיף עוד סכך עד שצילתה תהיה מרובה מחמתה.

לעומתם יש מחמירים וסוברים, שהואיל ומבנה הפרגולה חזק וקבוע, דין עצי הפרגולה כדין עצים שקבועים בגג הבית, שהם פסולים לסכך מהתורה. שכן היסוד העיקרי בסכך הסוכה שהוא צריך להיות ארעי, ופרגולה היא מבנה של קבע. למעשה, כיוון שמדובר בספק הנוגע לדין תורה, צריך להחמיר.

לפיכך, אם רוב שטח גג הפרגולה מקורה בקרשים קבועים, יש למעט את הקרשים הקבועים, עד שרוב שטח הגג יהיה פתוח ותהיה חמתו מרובה מצילתו. ויניחו על כל שטח הגג סכך כשר, באופן שגם בלא העצים המחוברים בפרגולה, צילתו של הסכך הכשר תהיה מרובה מחמתו, ועל ידי כך תהיה הסוכה כשרה.

אפשרות נוספת להכשרת פרגולה שצילתה מרובה מחמתה – להסיר את הקרשים הקבועים שבפרגולה ולהניחם שוב בלא להדביקם או לחברם במסמרים, וכל קרש שהונח מחדש כשר לסכך (שו”ע תרלא, ט).

צריך להקפיד להתחיל להקים את הדפנות לפני הנחת הסכך, וכל זמן שהקים בתחילה דפנות בגובה טפח סמוך למקום הסכך, כבר נחשב שהתחיל את הדפנות, והסכך שהניח אח”כ כשר. בהרבה פרגולות יש דפנות של טפח סמוך לגג, ואזי אין צורך לדאוג לקבוע דבר בדופן לפני הנחת הסכך.

כללים לבניית סוגה כשרה

מצוות הישיבה בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות, מצויינת בתורה (ויקרא כג, מב-מג): “בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות. למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלקיכם”. וכן נאמר (דברים טז, יג): “חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך”.

חז”ל למדו (סוכה ב, א) שסוכה כשרה היא דווקא סוכה המוגדרת כ’דירת ארעי’, ושני תנאים צריכים להתקיים בה כדי שתחשב לדירת עראי:

שתהיה ראויה לדירה.
שתהיה ארעית.

כך לדוגמא אם גובה חללה של הסוכה פחות מעשרה טפחים (כ-80 סנטימטר), או שהיה רוחב חללה פחות משבעה טפחים (כ-56 סנטימטר) – פסולה, הואיל וזו דירה שאפילו לדירת ארעי אינה יכולה להחשב, או אם הייתה גבוהה מעשרים אמה (כ-9 מטר) – פסולה, הואיל והסוכה צריכה להיות דירת ארעי, ואילו סכך שעומד בגובה כזה חייב שיהיה לו מבנה קבוע כדי להחזיקו. כמו כן, מכיוון שהסוכה צריכה להיות ארעית אין צורך שיהיו לה ארבע דפנות, אלא די שיהיו לה שתי דפנות וטפח.

הדפנות יכולות להיות קבועות לגמרי. אולם יש חשיבות שדפנותיה של הסוכה יהיו יציבות ויעמדו ברוח מצויה, שאם לא יעמדו ברוח מצויה – היא לא תהיה ראויה להקרא אפילו לא דירת ארעי, ופסולה.

אולם יש לדעת, כי ארעיותה של הסוכה באה לידי ביטוי בעיקר בסכך, שהרי על שמו היא נקראת – ‘סוכה’. ולכן על הסכך לעמוד בשלושה תנאים:

שיהיה ממין צומח (ולא ברזל, עפר, פלסטיק וכו’).
שיהיה מנותק ממקור גידולו (ולכן ענפי אילן מטפסים – פסולים).
שלא יעבור עיבוד שיכשיר אותו לקבל טומאה (כל דבר שטרם עבר עיבוד עבור שימוש האדם, ועודנו בצורתו הראשונית – אינו יכול לקבל טומאה, ויש עוד פרטים בזה).

ולכן, מחצלת שעשויה מקנים או קש, כשרותה כסכך תלויה ברמת שימושה: אם עשו אותה לשכיבה – אזי היא נעשתה ראויה לקבל טומאה ופסולה לסכך. אך אם נעשתה כדי לסכך בה – אינה ראויה לקבל טומאה, וכשרה.

הכללים הנ”ל נכתבו באופן כללי מאד, ולכל כלל יש יוצא מן הכלל, ועל כן בכל שאלה יש לעיין בספר או לשאול שאלת חכם, ולא להסתמך על המובא לעיל בלבד.