כתב בש”ע (שם) שאם יש סכך פסול בצד הסוכה אינו פוסל את הסוכה אלא אם כן יש בו שיעור ד’ אמות (1.92 מטר), אך אם הוא פחות משיעור זה הסוכה כשרה, כיון שרואים כאילו הדופן נמשכת עם הגג הפסול ונעשית לדופן עקומה. ומ”מ אסור לשבת תחת הסכך הפסול כל שהוא למעלה מד’ טפחים. ועיין להמשנ”ב (ס”ק ד) שכתב לדייק מלשון מרן שלא אמרינן לדין הנ”ל של דופן עקומה אלא אם כן הדופן מגיעה עד הסכך, אבל אם אין הדפנות מגיעות לסכך, אף שבעלמא לא מקפידים בזה דאמרינן גוד אסיק מחיצתא (וכנ”ל בדיני הדפנות סעיף ג), מ”מ כשיש סכך פסול על הסוכה יותר מד’ טפחים ורוצים להכשירה מדין דופן עקומה, צריך שתגיע הדופן לסכך. וכן כתב המג”א (ס”ק א) בשם הר”ן. אולם הוסיף המשנ”ב שיש אומרים (ט”ז ס”ק א, א”ר ס”ק ב) שאפילו שאין הדפנות מגיעות לסכך אפשר להכשיר הסוכה מדין דופן עקומה, שרואים כאילו הדופן מגיע עד למעלה ונכפף. וסיים המשנ”ב, שאפשר שאם הדופן מגיעה עד ג’ טפחים סמוך לסכך, לכולי עלמא יש להקל, דאמרינן לבוד ודופן עקומה. ומ”מ פשוט הדבר שגם בדין הנ”ל, אם יש סכך פסול בצד הסוכה יותר מד’ אמות אך בחלק הנשאר מן הסוכה יש שיעור סוכה (ז’ על ז’ טפחים) המוקף בג’ מחיצות, הסוכה כשרה, רק שאין לישב תחת הסכך הפסול.