כאמור לעיל, המעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה סוכתו כשרה. אולם הרוצה לסכך סוכתו בנסרים (שאין בהם ד’ טפחים) ולקובעם במסמרים (הדבר מצוי בפרגולות, אם נעשו לשם צל והנסרים שבגג הפרגולה צפופים כך שהסוכה צילתה מרובה מחמתה, ורוצים להשתמש בנסרים אלו בתור סכך הסוכה, אלא שהם קבועים במסמרים), בזה הדין חמור יותר מסתם מעמיד בדבר המקבל טומאה. שיש הסוברים שכיון שסוכה דירת עראי בעינן, אם קובע הסכך במסמרים הוי דירת קבע ופסול (עיין במג”א סימן תרכז ס”ק ב, ובשער הציון סימן תרלג אות ו בשם התוספות). אולם עיין בחזון עובדיה (עמוד לו בהערה) שהביא כמה אחרונים שחולקים בזה על דברי המג”א הנ”ל, וסוברים שלא אסרו התוספות לחבר הסכך במסמרים אלא אם כן עושה זאת באופן שאין הגשמים יכולים לירד לתוך הסוכה. ומשמע בחזון עובדיה שם שמסכים לדברי המקלים.