סוכה כשרה מתחת לגג חלקי

אם יש באמצע הסכך הכשר חלק פסול כמו פלסטיק, או שהיתה מעל הסכך הכשר קורת בטון שפוסלת את הסכך שתחתיה, אם מקום הפסול רחב ד’ טפחים (כ-30 ס”מ), אסור לשבת תחתיו. ואם מקום הפסול פחות מד’ טפחים ויותר מג’ טפחים (כ-22 ס”מ), לכתחילה אין לשבת ולישון תחתיו, ובשעת הצורך מותר (מ”ב תרלב, ג). ואם מקום הפסול פחות מג’ טפחים, מותר לכתחילה לשבת ולישון תחתיו, מפני שהוא בטל לסוכה.

היה בסכך חלל של אוויר, כיוון שהוא ניכר יותר מסכך פסול, דינו חמור יותר. אם רוחב חלל האוויר שלושה טפחים (כ-22 ס”מ), המקום שתחתיו פסול ואסור לשבת תחתיו. ואם הוא קטן משלושה טפחים, בטל לסוכה ומותר לשבת ולישון תחתיו (שו”ע תרלב, ב), ובתנאי שלא יהיה רוב ראשו או רוב גופו תחת האוויר.[16]

לפעמים יש לאדם מרפסת גדולה שרובה מקורה והחלק שעומד תחת רקיע השמים רוחבו חמישה טפחים בלבד, ולכאורה כיוון שרוחב סוכה כשרה צריך להיות לכל הפחות שבעה טפחים, אין דרך להקים שם סוכה. אולם לפי מה שלמדנו, שסכך פסול שרוחבו פחות משלושה טפחים מצטרף לסוכה ואפשר לשבת תחתיו, ניתן להקים שם סוכה. וכך יעשה: יקים סוכה ברוחב של שבעה טפחים בקצה המרפסת, וכיוון שחמישה טפחים מהסכך תחת הרקיע וכשרים, ופחות משלושה תחת גג המרפסת ופסולים, הרי שגם אותם שני טפחים מצטרפים לסוכה, ומותר לשבת ולישון תחתיהם. ובתנאי שיעשה מחיצה בין שני הטפחים שמצטרפים לסוכה לשאר המרפסת, כדי להבדיל בין שני הטפחים הללו שהם חלק מהסוכה לשאר המרפסת המקורה. וצריך שאורך מחיצה זו יהיה שבעה טפחים, וטוב שתגיע לסכך, ועל המשך הקו שעובר בין הסוכה למרפסת יעשה צורת פתח (עיין חזו”ע עמ’ יב; מנח”י ו, ס, כ; שבט הלוי י, צט).

(מתוך ‘פניני הלכה’).